צה"ל חוטף מהמבקר: הפנסיות הוגדלו על חשבון הציבור בעלות של 2.9 מיליארד שקל - תוך התחמקות מדיווח לאוצר
הדו"ח מצביע על ליקויים רבים בדרך החישוב וההצגה של החבות של הממשלה לפנסיה תקציבית על ידי אגף החשב הכללי. עוד מציג הדוח את הליקויים בטיפול בפער הגדול ובחוסר השוויון הקיים בין הזכאים לפנסיה התקציבית לבין הזכאים לפנסיה צוברת
מבקר המדינה מבקר המדינה, יוסף חיים שפירא, משגר היום (ד') דו"ח חריף במיוחד הכולל ממצאים על מדיניות הגדלת הפנסיות של אנשי הקבע הפורשים מצה"ל. הדו"ח המלא עוסק באופן כללי ב"הסדרי הפנסיה במדינה" ובמגוון סוגיות הקשורות במערך הסדרי הפנסיה השונים במדינת ישראל- פנסיה תקציבית; פנסיית גישור ועוד. הממצאים המטרידים במיוחד הם במערכת הצבאית שם עולה כי הרמטכ"לים הגדילו לאורך השנים את קצבת הפורשים באופן גורף ובשיעורים גבוהים שהשפעתם המצטברת בתקציב המדינה נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.
על פי דו"ח המבקר, הפנסיות של צה"ל והחבות האקטוארית שנוספה בגין ההגדלות בשלוש השנים 2013-2015 לפי חישובי החשבת הכללית עומדת על 2.9 מיליארד שקל. לפי דו"ח המבקר כותב כי המערכת הצבאית התנהלה ללא הערכה של המשמעות הכספית של ההגדלות וללא פיקוח ובקרה חיצוניים. עוד נכתב כי "צה"ל הערים קשיים על משרד האוצר בקבלת מסמך המדיניות המדויק של הרמטכ"ל בנושא הגמלאות והעביר רק נתונים חלקיים." במילים אחרות, המבקר טוען שצה"ל הגדיל את הפנסיות בעודו מסתיר נתונים, לא פחות.
דווקא החלשים - משלמים יותר לפנסיה
הדו"ח מעלה כי לאדם מן היישוב החוסך לפנסיה קשה לקבל ייעוץ אובייקטיבי שאינו מוטה בבואו לבחור את המסלול הנכון עבורו, ואם הוא אינו מאוגד (במקום עבודה גדול), אזי גם לא מן הנמנע שישלם דמי ניהול מקסימליים, שיקטינו את קצבתו בשיעור ניכר. כלומר הדו"ח כי דווקא האזרחים החלשים בחברה, שממילא משכורתם דלה, קצבתם נפגעת בגלל היעדר ייעוץ ותשלום דמי ניהול גבוהים. עוד נמצא כי גם פנסיונרים משלמים דמי ניהול מקסימליים, דבר הפוגע בקצבתם.
סוגיה נוספת שבה עוסק הדוח היא ההיערכות הבלתי מספקת של המדינה להשפעות הכלכליות הנגזרות מהעלייה בתוחלת החיים. לעלייה בתוחלת החיים השפעה הן על האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי, המשלם את קצבאות הביטוח הלאומי לזקנה וסיעוד, והן על הפנסיה מעבודה, ולכן נדרשים כל הנוגעים בדבר להיערך לעלייה זו. נמצאו הבדלים במודלים של האקטוארים והדמוגרפים הממשלתיים בנוגע לחישוב השיפורים בתוחלת החיים, ונמצא שאין שיתוף פעולה מספק בין כולם בנושא זה.
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הממשלה לא נערכה כראוי להזדקנות האוכלוסייה ולצורך בהעלאת גיל הפרישה. לאי-העלאת גיל הפרישה לנשים צפויות להיות השפעות שליליות מהותיות על המשק ועל הנשים המבוגרות הפורשות לפנסיה. ראוי כי הממשלה ושר האוצר יקבלו החלטות בנושא זה בהקדם האפשרי על מנת לאפשר לנשים, למעסיקים ולממשלה להתאים את עצמם לשינוי ולהיערך בין היתר לשילובה של האוכלוסייה המבוגרת בשוק העבודה", נכתב בדו"ח.
- 15.עובדים 20 שנה , מקבלים פנסיה 40 שנה (ל"ת)אנשי קבע 27/10/2016 14:16הגב לתגובה זו
- 14.פנסיות חזיריות על חשבון משלמי מיסים כמוני... (ל"ת)חותם בלישכה 27/10/2016 14:15הגב לתגובה זו
- 13.קליפ 26/10/2016 19:47הגב לתגובה זומחשיבים לאלופים את הפורשים את שנות הסדיר בחישוב לפנסיה. גזל ורמאות . נכון, החיילים מקצוענים, מסורים וראויים לכל פנסיה. אבל אני עשיתי סדיר ושנת קבע ו-20 שנות מילואים ולא קבלתי אגורה מקופת השודדים.....היש צדק בעולמנו הקסום??
- 12.צבא פרזיטים 26/10/2016 19:27הגב לתגובה זובני 45 שיצאו לפנסיה והיו אולי על לוחמים תומכים מרחוק ונהנים כמו הלוחמים ( שמגיע להם הכל ) מתוספות לפנסיה , צריכים לצמצם את הפרזיטים האלה
- 11.בר 26/10/2016 19:25הגב לתגובה זוזה מה שקורה כשלצבא יש מדינה היא הופכת לשבויה שלו כל מה שהוא צריך לעשות להפחיד את הציבור במלחמה והציבור ייתן לצבא כל שיבקש דרך אגב גם במקרה של מלחמה הרוב המכריע של אנשי הקבע אינם משתתפים בלחימה
- 10.אריאל שרון 26/10/2016 18:51הגב לתגובה זובצבא כבר מזמן לא עובד עם פנסיה תקציבית . אנשי הקבע החבוטים כבר מזמן עברו לפנסיה צוברת שמנוהלת עי ביטוחים פרטיים. נשארו קובץ קטן של אנשים שעתידים להשתחרר ולזכות בפנסיה תקציבית.המצב בצבא מבחינת כוח אדם הוא אחד החמורים שהיו אין אנשים שרוצים להישאר בקבע לאור כל הגזרות ושכר המינימום שהצבא משלם למתחיליםהצבא לא משלם שעות נוספות ולא על תורנויות. עובדי קבלן מקבלים יותר.
- אא 27/10/2016 10:11הגב לתגובה זורק אנשי קבע אפילו אם זה עורך דין או סתם פקידת הנהלת חשבונות יוצאים לפנסיה בגיל 45 20 שנה של פנסיה על חשבוניינו!!!! ואני כבר יודע מה תרשום... ואיך הם ימצאו עבודה בגיל 45 ... אז איך ימצא איש שפוטר בגיל 45 במגזר הפרטי וגם אין לו פנסיה..... הצבא זה חונטה של גנבים
- 9.רמבו 26/10/2016 18:41הגב לתגובה זוואוצר שותק! יותר קל ופשוט לגבות מס מדירה 3 מאנשים שכבר שילמו כל מס אפשרי על הדירה מאשר לנסות למסות את השחיתות בצבא. קדימה כחלון איפה ההגינות שלך?
- 8.זה בדיוק צריך לבדוק ועוד... ולא להתעסק עם גלידה של ביבי (ל"ת)רוני 26/10/2016 18:38הגב לתגובה זו
- 7.על זה צריך להגיש בג"ץ שיבטל הכל רטרואקטיבית (ל"ת)חבורת גזלנים 26/10/2016 18:37הגב לתגובה זו
- 6.כשהכסף לא מכיסך כמה קל לתת אותו. איפה משרד האוצר (ל"ת)יעקב 26/10/2016 18:25הגב לתגובה זו
- מנו 26/10/2016 18:55הגב לתגובה זותל אביבי מנותקעוד מעט לא ישאר לך צבא
- 5.גדי 26/10/2016 18:11הגב לתגובה זואלו שעומדים בראש עושים קומבינות ומעשי שחיטות על חשבון העם.! זה תמיד ידוע שבצבא יש מושג להשלים ציוד (ממישהו אחר) וזה בעצם גנבה כי המישהו האחר הזה חתום על זה באפסנאות! ככה הצבא פועל ורואים את זה עד הרמטכ"ל. הפתרון הוא להטיל קנס כספי גבוה על אלו שעומדים למעלה אם לא יראו שקיפות!
- 4.ידיים למעלה זה שוד 26/10/2016 17:14הגב לתגובה זותראו כמה כסף המדינה משלמת לפנסיה ליוצאי מערכת הביטחון תבינו שזה במקום להוציא את הכסף על עוד מיטות אשפוז, על עוד רופאים, על עוד כיתות לימוד ומורים, וזה במקום להוציא את הכסף על הגדלת קצבאות זיקנה להורינו הקשישים, במקום כסף לאשפוז סיעודי. וזו גם הסיבה שהמדינה ממקסמת את רווחיה על קרקעות מה שמייקר את הדירות שאנחנו קונים, וזו גם הסיבה ש 60% ממחיר הדלק זה מיסים שהמדינה לוקחת, ועוד ועוד... הכל כדי לעמוד בתשלומי הפנסיה הקדושה ליוצאי מערכת הביטחון.
- יניב 27/10/2016 08:50הגב לתגובה זווזה לא פנסיה לאנשים שאין להם, זה אנשי קבע שכבר קנו בית או 2 ,וגם מקבלים צופר כפנסיה בלתי הגיונית ,בזמן שאחרים נלחמים על פת לחם ומקבליםמשכורת מינימום של 5000 שח, הפנסיונרים מקבלים 10000 שקל איפה ההגיון פה ,??
- 3.נסים 26/10/2016 16:55הגב לתגובה זומאז ומתמיד ,מתקיים במדינה שוד הדורות. הדור הקודם סידר לעצמו מצנחי זהב ומגיש את החשבון לבא אחריו. הדור הנוכחי קורע תחת עול המיסים כדי לשלם את הפנסיות האלה. הכל בגלל קומבינות והסדרים פוליטיים. כותב מי שרואה תלושי פנסיה יום יום
- 2.דניאל 26/10/2016 16:42הגב לתגובה זוקוראים לצבא צבא העם...בדיחה טובה לא? מי שאוכל את החרא הם החיילים הקרביים הסדירים וכל היתר מוצצים ומרוקנים את הכסף מהמדינה.העיקר שכל שנה בוכים על התקציב שרובו הולך לשחיתות בראשות הרמטכלים.ושקורה מצב של מלחמה אז פתאום אין ציוד.לא מאומנים.עושים שטויות בלי סוף...בקיצור אין על מי לסמוך .אז אזרחים יקרים חייכו אכלנו אותה בגדול.
- 1.אכפתניק 26/10/2016 16:37הגב לתגובה זובכל הקשור לדמי הניהול של העובדים החלשים, הדבר תוקן - יש פנסיית ברירת מחדל שהיא בהחלט המחירים סבירים, ורחוקים מאוד מדמי ניהול מקסימליים. מה שחסר זה מודעות. ופה חובה על כל מי שמבין בזה קצת ליידע את מכריו ולעודד אותם להתמקח עם החברות שלהם. אני אישית כבר עזרתי לכמה חברים להתמקח מול החברות.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
