בתי ההשקעות אליהם המשיך באוגוסט הציבור להזרים סכומי כסף גדולים בקרנות הנאמנות - צפו בטבלה

מערכת Bizportal | (3)

חודש אוגוסט היה חודש שקט באופן יחסי בשווקים כאשר בת"א מדד המעו"ף רשם ירידה קלה של 0.75% (בעיקר בשל ירידות חדות במניות התרופות) ומנגד מדד ת"א 75 רשם זינוק של 3.5%. בחו"ל מדד ה-S&P500 השיל 0.1% ומנגד הדאקס טיפס 2.5%.

מבחינת זרימת הכספים, אז הציבור אמנם הוריד במעט את הרגל מהגז אך בכל זאת הזרים כמיליארד שקלים לקרנות הנאמנות המסורתיות (לאחר הזרמה של 1.6 מיליארד שקלים במהלך יולי). צריך להגיד שמדובר בשינוי מגמה מבחינת כיוון הכספים, ושמתחילת השנה הקרנות המסורתיות עדיין נמצאות בפדיונות כבדים של כמעט 9 מיליארד שקלים.

אילים בית השקעות ממשיך להיות המגייס הגדול ביותר בשוק הקרנות עם גיוס של 570 מיליון שקלים בחודש אוגוסט וסה"כ גיוס של 3.05 מיליארד שקלים מתחילת 2016.  הקרן הגדולה ביותר של בית ההשקעות היא אילים תיק אג"ח 20% שמתנהלת 1.57 מיליארד שקל ומתחילת השנה רשמה תשואה של 6.2% (אחרי תשואה של 3.8% בשנת 2015). מאילים נמסר היום כי "חודש אוגוסט התאפיין בסטגנציה בשוק המניות ובשוק האג"ח. ברקע, הנתונים מארה"ב מאותתים על העלאת הריבית קרבה ובישראל שוק הנפקות האג"ח כמרקחה. התשואה לפדיון בשפל היסטורי ומנהלי ההשקעות נדרשים לייצר תשואה יש מאין.

זאת בהחלט אחת התקופות המאתגרות ליועצי ולמנהלי ההשקעות בגופים הפיננסים. הגיוסים הם תוצאה של דירוגים גבוהים במערכות הדירוג של הבנקים, והאמון של יועצי ההשקעות והציבור בניהול ההשקעות של אילים"

במקום השני נמצא מור בית השקעות עם גיוס של 520 מיליון שקלים בחודש אוגוסט ובסה"כ גיוס של 2.53 מיליארד שקלים מתחילת 2016. הקרן הגדולה ביותר של בית ההשקעות היא מור תיק אג"ח מנוהל 30% שמנהלת נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד שקלים ורשמה מתחילת השנה תשואה של 3.1% (אחרי תשואה של 7.2% בשנה שעברה). לגבי מור נציין כי סך הנכסים בבית ההשקעות כבר כמעט ונוגע ב-10 מיליארד שקלים. את השלישייה הראשונה סוגר בית ההשקעות אנליסט עם גיוס של 258 מיליון שקלים וסה"כ 1.02 מיליארד שקלים מתחילת השנה.

בצד הסולידי מאוד ניתן לראות שמגמה הפדיונות בקרנות הכספיות נמשכת עם פדיונות של 690 מיליון שקלים באוגוסט ובסה"כ פדיונות של 6.3 מיליארד שקלים מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עמלות גבוהות ותשואות נמוכות באלטשולר ולפידות (ל"ת)
    hary המאוכזב 06/09/2016 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שקי כסף ענקיים 06/09/2016 09:19
    הגב לתגובה זו
    וכשמרויח לאחר מכן קונה דירה ולוקחת לו עוד מס על רכישה . וכשמש משכיר אותה עוד מס . אבל עם הזמן התאבון של המדינה גודל ואז המדינה רוצה אגרה שנתית אני רק רוצא לומר לממשלה וכחלון לכו לעבוד תפסו מי יממן אותכם זה יתפוצץ ותהיה פה מלחמת אחים
  • 1.
    משקיע וותיק 05/09/2016 16:20
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הריבית תישאר נמוכה. היה צפי שאולי ארה"ב תעלה את הריבית , אולם גם זה לא קרה וככל הנראה לא יקרה לפחות עד לאחר הבחירות. דווקא ניסיונות לקרר את שוק הנדל"ן ואי עליית ריבית בזמן הקרוב יכולה לגרום לציבור להמשיך ולחפש תשואה בשוק ההון.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.