
תקציב הישיבות יגיע לשיא כל הזמנים: 1.1 מיליארד שקלים
על פי פרסומים בכלי התקשורת החרדים, האוצר נכנע לדרישות המפלגות החרדיות, והסכים להוסיף לתקציב הישיבות עוד יותר ממאה מיליון שקלים. עקב כך, יגיע תקציב הישיבות בימים הקרובים לשיא של כל הזמנים של כמיליארד ומאה מיליון שקלים (לא כולל הבטחת הכנסה לאברכים). כזכור הוגדל תקציב הישיבות (לפני שינויים) מ-564 מיליון ב-2014 ל-984 מיליון בראשית 2016, תוספת של 74%. למרות זאת ח"כ גפני הקפיא בשבועות האחרונים העברות תקציביות שביקש האוצר בהיקף של 14 מיליארד שקלים עד שיועברו הכספים לישיבות. באופן רישמי נושא הויכוח היה הדרישה לשקיפות של ההעברות התקציביות. בימים האחרונים רבו הפרסומים על הזעם באוצר על גפני ואף ששר האוצר כחלון כינה אותו "סחטן". עם זאת, אתמול והיום פרסמו שורת כלי תקשורת חרדים כי האוצר נכנע ויעביר לתקציב הישיבות עוד יותר ממאה מיליון שקלים. בהנחה שהתוספת תגיע ל-120 מיליון (והתקציב ל-1.1 מיליארד) מדובר בתוספת של 96% מתחילת 2014. מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה ש"שוב ושוב שובר גפני שיאי סחטנות והממשלה שוברת שיאי כניעה לסחטנות. ספק אם יש תקציב במדינה שגדל בקצב המסחרר כמו תקציב הישיבות. בנט מדבר על מתמטיקה 5 יחידות ומשקיע בישיבות. כחלון מדבר על פתרון משבר הדיור ומשקיע בישיבות. ליברמן מדבר על צרכי הבטחון אבל מוותר על שיוויון בנטל ומאפשר להגדיל את תקציב הישיבות. "הגדלת תקציב הישיבות היא חבלה ישירה במאמץ הלאומי להוציא גברים חרדים לעבודה. היא מהווה מכירה של עתיד המדינה והמשק בנזיד שילטון. מעולם לא היה לועדת הכספים יו"ר מגזרי, כוחני ואלים כמו גפני. במקום להפסיק את שוד הקופה הציבורית על ידי גפני או להחליפו, כפי שרוצה רוב הציבור, נתניהו וכחלון נכנעים שוב ושוב ומלמדים את גפני שהבריונות משתלמת".
- 14.הכתבה נשמעת חד צדדית - איפה האמירה של גפני על התנהלותו? (ל"ת)יעל 26/06/2016 05:20הגב לתגובה זו
- 13.אריק 24/06/2016 08:12הגב לתגובה זואין מאושר ממני. אדם עובד שמשלם מיסים שיש לו את האפשרות לפרנס פרזיטים שלא עובדים. בחרת ביבי כספך יועבר לחרדים ולשטחים. אנחנו בירוחם ושדרות ,שלומי וקרית 8 נאכל חרא ונצביע ביבי
- 12.אהמת 17/06/2016 13:16הגב לתגובה זויפה להכניס את תקציב החרדים בסעיפים מיוחדים, ואז לקרוא סחטנות למה שהם מקבלים. למרות שזה פחות מבן גילים בצבור הכללי.
- 11.למען הדיוק 17/06/2016 13:15הגב לתגובה זוכל ההסכם הקואליציוני עם החרדים, היה להחזיר את המצב לקדמותו. כלומר מימון המדינה לחינוך ילדי החרדים [שאגב, הוא פחות בהרבה ממימון החינוך הכללי] ירד למחצית ע"י ה'כלכלן' הבינלאומי לפיד שונא החרדים, והוחזר בממשלה זו. שמשקיע בכלכלה קצת יותר לענין. שום תוספת לא היה כאן. אבל כשמדובר בחרדים מה הבעיה לשקר. ועוד בכותרת.
- 10.מיכל 17/06/2016 11:07הגב לתגובה זושום קשר.
- 9.להשוואה: כל תקציב התרופות 300 מיליון שקל (ל"ת)אילן 16/06/2016 20:48הגב לתגובה זו
- 8.דן זלינגר 16/06/2016 18:28הגב לתגובה זוהפרזיטים החרדים והפרזיטים הקיסריים וכל מלחכי הפינכה שלהם - נמאסתם מושחתים.
- 7.מתוסכל 16/06/2016 18:08הגב לתגובה זואני מתפלל לאלוהים שלהם שברגע שנעיף את הסמרטוטים שמנהלים את המדינה ונשים במקומם ישראלים, נוכל לייבש את המדמנה הזו שנקראת גפני אנד קומפני. אמן
- 6.אחד 16/06/2016 11:38הגב לתגובה זואה בעצם המדינה גדלה משנה לשנהגאוני לא?
- 5.shlomo 16/06/2016 10:28הגב לתגובה זואם תשוו לתקציב הספורט האוניברסיטאות התרבות תראו שמליארד שקל הוא כקליפת השום ובושה לאינטליגנציה לקרוא לזה "הסקטור המועדף"
- היודע כתוב ולא קרוא 16/06/2016 11:27הגב לתגובה זו1רק חלק קטן מההקצבות לחרדים 2 ביבי הלחיץ תאב השלטון בכל מחיר ימשיך להיות נתון לסחיטה כי לחרדים וגם לאחרים פוטנציאל סחיטה אדיר כלפיו
- והפעלת את ראשך 16/06/2016 11:13הגב לתגובה זותקציב האוניברסיטאות והתרבות מיועד לכלל אזחרי המדינה, תקציב הישבות מיועד לכמה עשרות אלפים .
- חרדי 17/06/2016 14:29החרדים מהווים כ-10% מכלל האוכלוסיה, הם נהנים מתקציבי התרבות והספורט בערך 0.1% משאר האוכלוסיה, ותקציב הישיבות הוא בכלל מקביל לתקציב חינוך רגיל לתלמיד תיכון: 238 ש"ח לתלמיד ישיבה לעומת כ-1,100 ש"ח לתלמיד תיכון...
- י 16/06/2016 23:46וכמה סטודנטים יש באוניברסטאות ?
- 4.על זיעת אפי הם חוגגים (ל"ת)ברקזיט 16/06/2016 10:25הגב לתגובה זו
- 3.ראש ממשלה לחיץ כמו בקבוק של קטשופ. (ל"ת)שודדים את הקופה 16/06/2016 10:16הגב לתגובה זו
- 2.אז צריך 5 יחידות במתמטיקה??? (ל"ת)חני 16/06/2016 10:10הגב לתגובה זו
- 1.השורדים האולטימטיבים 16/06/2016 10:07הגב לתגובה זוהתקשורת מסיטה את האש לדברים קטנים אבל ממעיטים לספר לנו על הנזקים העצומים שהזוג הנ"ל עושה לנו בכל תחום: בטחוני, כלכלי, פוליטי ומדיני עד כדי חורבן הבית. יעלון ואחרים SOS

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.