אחרי שנגידת בנק ישראל קרנית פלוג הביעה מוקדם יותר היום תמיכה במתווה גז, הדיונים בוועדת הכלכלה סביב סעיף 52 ממשיכים כעת, כאשר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי של האוצר, הטיל פצצה בנוגע לכדאיות הייצוא של הגז מישראל. "נעשתה שגיאה חמורה ביותר באשר ליצוא הגז בהחלטת הממשלה מ-2013 והמלצות ועדת צמח ב-2012 - וזה לא נכנס למתווה", אמר מיכאל שראל בוועדה. "החלטת הממשלה לייצא כ-400 מיליארד מ"ק (BCM) של גז תוביל לנזק של מיליארדי דולרים למשק". "עם זאת, יכול להיות שבמתווה אפשר היה לשנות את היקף היצוא ויכול להיות שאפשר עדיין להכניס שינויים. ועדת צמח דיברה על תרחישים שונים לביקוש מקומי לגז ואמרה שנוודא הגבלה של הייצוא. זאת מתודולוגיה לא נכונה היא פסולה מבחינת ניתוח כלכלי. אם מייצאים ואחר כך צריך לייבוא - זה הרבה יותר יקר. יצוא יגרום להפסד של עשרות מיליארדים בעתיד אם נצרך לייבא גז יקר יותר או להשתמש בדלקים יקרים". הצינור הקיים בעל קיבולת מוגבלת "יש טענה מעניינת שאומרת כי ללא יצוא לא יהיה פיתוח של מאגר ליוויתן בצל קשיי המימון. טענה זו, לדעתי, לא בטוח שהיא נכונה כי לא בטוח שצריך 400 BCM. לא ראיתי שום ניתוח שמדבר דווקא על הכמות הזו. גם אם זה נכון שאי אפשר לקבל מימון ללא יצוא - במצב כזה צריך לבדוק חלופות אחרות על ידי התערבות ממשלתית ישירה, הנחות במס, ערבויות ממשלתיות או פתרונות אחרים - אבל לא נבדקו אלטרנטיבות". צבי ורטיקובסקי, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה, שכתב את דוח הביקורת על מתווה הגז, אמר היום בדיונים בוועדת הכלכלה, כי על הממשלה להערכך בתוכנית מגרה על מנת לא לגרום נזק במקרה של יש כשל באספק הגז. "תגליות הגז בעלות ערך אסטרטגי למשק, נושא זה לא יורד מסדר היום של משרד מבקר המדינה לנוכח ההזדמנויות למשק. המאגרים הם משאב שעל המדינה לשמור עליו ולוודא שיתרמו לרווחת האזרחים לאוך זמן, תוך מתן אפשרות למשקיעים להחזיר השקעה ורווח סביר. פרסמנו דוח נוכח נקודות התורפה במתווה, לאחר מכן התקיים שימוע אך לא נראה שנעשה שינוי משמעותי שיש בו כדי לתקן ליקויים מהותיים שהעלתה הביקורת. לכן אני קורא לתקן את הליקויים ולמצוא איזון בין היזמים לבין הדאגה לכלל הציבור. כל עוד ימשיך להתקיים מונופול גדול וחזק יש לשקול להפעיל מנגנון לפיקוח על המחירים". הוא הציג את עיקרי הדוח והוסיף: "לפי ממצאי הביקורת הצינור הקיים בעל קיבולת מוגבלת ובמקרה של תקלה המדינה תהייה בבעיה רצינית. מצאנו שעבודת המטה במשרד האנרגיה וגורמים מאסדרים נוספים לקויה, חלקית עם ריבוי מאסדרים שלא כל כך משתפים פעולה ולא כל כך מתאמים בניהם. משרד האנרגיה הוא עם אחריות אבל לא כל כך סמכות". "יש חוסר מדיניות מגובשת, מחיר גבוה של גז ללא פיקוח עם הסכם בעייתי להספקת גז לחברת חשמל, עם מנגנון הצמדה חריג ומוזר שגורם להטיית המחיר כלפי מעלה. חוסר מנגנון שיוודא עמידה בהוראות. יש גופים סטטוטורים שמתפקדים בצורה לקויה כמו מועצת הנפט, חוק הנפט מיושן וטעון עדכון ויש בעיות שנוגעות למתווה עצמו. משרד המבקר רואה בפסקת היציבות בעייתית. צוות קנדל היה במעמד בעייתי, ללא הגדרת תפקיד וסמכויות, חלק מהמאסדרים לא שותפו בו כמו רשות החשמל והמשרד לאיכות הסביבה. לכן יצא מוצר שדורש לחשב מסלול מחדש כדי לתקן את הדברים". "משרד המבקר מצפה בשלב הזה לטפל בסיכונים ובליקויים עליהם הצביע המבקר בדוח הביקורת, אבל בראש ובראשונה לטפל בסיכונים עיקריים שהם פיתוח מאגר נוסף בהקדם האפשרי, מציאת מקום למאגר אחסון, לטפל בהנחת צינור נוסף וצריך לוודא שכל עוד אין מאגר גיבוי היקף היצוא לא יפגע ביתרות הגז שדרושות למדינה לטווח בינוני וארוך. מצפים שתעשה בדיקה של חלופות במקרה שאחת מאבני היסוד לא תצא לפועל - שתהייה תוכנית מגרה למדינה כדי לא לגרום נזק חמור למשק".