יוון על סף תהום: על התרחיש הסביר כעת - ותגובת הבורסות

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב-דש מנתח את היום שאחרי משאל העם היווני

אלכס זבז'ינסקי | 06/07/2015 09:39 (5)

נושאים בכתבה יוון

על מנת לנסות ולנחש מה יקרה לאחר שהיוונים הצביעו נגד התנאים לקבלת סיוע מהאיחוד האירופאי, צריכים לעמוד על מספר נקודות בעלות ודאות יחסית גבוהה:

1. קודם כל, מבחינת יוון הזמן אוזל ומהר. הבנקים במדינה סגורים והכסף עומד להיגמר. בלי הזרמת כסף אל הבנקים, שיכולה להתבצע רק מבחוץ ע"י ה-ECB אם מדובר באירו, יוון לא תוכל לתפקד יותר מתקופה קצרה. עונת התיירות כבר בסכנה. היבוא נעצר, כולל יבוא התרופות, מצרכי מזון ודברים חיוניים אחרים.

2. ספק רב שהבנק המרכזי האירופאי יכול להחליט על דעת עצמו להמשיך ולזרוק "כסף טוב על כסף רע". מימון הבנקים ביוון, כאשר ממשלת יוון עומדת בסיכון גבוה לפשיטת רגל, לא נראית כאופציה ריאלית בנסיבות הקיימות.

3. לא נראה שהאירופאים יכולים להציע ליוון הסכם מרוכך יותר לאחר שמשאל עם. צעד זה יכול לפתור בעיה בטווח קצר, אך ליצור בעיות קשות הרבה יותר בטווח ארוך יותר. השנה צפויות להתקיים בחירות בספרד. אם בעקבות משאל עם ביוון היא תקבל הקלה משמעותית בתנאי החוב, מדוע אחרי בחירות בספרד הממשלה שם לא תקיים משאל עם דומה ותדרוש מהאירופאים הקלה בתנאים? זה יכול ליצור תגובת שרשרת בכל המדינות האירופאיות שקיבלו סיוע ומתמודדות עם קיצוצים ורפורמות כואבות.

4. גם אם האיחוד האירופאי היה רוצה לנהל מו"מ חדש בתנאים אחרים עם ממשלת יוון, לא בטוח שהדבר אפשרי פוליטית. תוקף חבילת הסיוע הנוכחית יפוג מחר וכדי לנהל מו"מ חדש הפרלמנטים במדינות האירופאיות צריכים להסמיך את הממשלות, מה שלא בטוח שיעבור בקלות אך בטוח ייקח זמן רב.

5. גם לא כל כך ברור שלממשלת יוון עצמה יש מנדט לנהל מו"מ חדש. הרי משאל עם לא הגדיר סמכויות הממשלה וטווח הפעולה שלה. לכן, גם אם יהיה הסכם חדש הוא יצטרך כנראה להגיע למשאל עם.

השיקולים שהוצגו לעיל מותירים סיכוי לא גבוה להסכם חדש. נראה, שהתסריט הסביר ביותר תהיה התנתקות יוון מגוש האירו. כדי להמשיך ולהתנהל, לשלם משכורות, פנסיות וכו' הממשלה עשויה כבר בקרוב להנפיק מטבע חדש.

גם במקרה של התנתקות יוון יש מספר אפשרויות.

האירופאים לא צריכים למהר עם ההחלטות בלתי הפיכות. הצהרה על הוצאת יוון תכיר בכך שחובותיה הופכים לאבודים. האירופאים יכולים להקפיא בינתיים את המצב בלי לבצע פעולות נוספות ולהמתין להתפתחויות. החוב הקיים לא גדל. יוון זאת לא חברה מסחרית שצריכים לפעול נגדה מהר כדי לחלץ ממנה כמה שיותר. יתכן שבינתיים, יהיה שינוי פוליטי ביוון עצמה שיאפשר מו"מ חדש. יחד עם זאת, האירופאים לא יוכלו להמתין יותר מדי זמן. ב-20/7 יוון צריכה לשלם חוב ל-ECB.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השפעה על השווקים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
האירופים לא ישבו מהצד אם תהיה קטסטרופה ביוון (ל"ת)
יש לפרלמנט מחויבות 08/07/2015 14:15
הגב לתגובה זו
4.
העם היווני וממשלתו - תחמנים-גנבים-נוכלים-מסריחים-עלובים (ל"ת)
אמיר 06/07/2015 15:55
הגב לתגובה זו
3.
צביקה 06/07/2015 10:33
הגב לתגובה זו
איזה תהום ואיזה בבלת הם חיים יותר טוב מאיתנו כול היום עושים חיים שותים אוזו סופלקי מסתלבטים מה רע אפילו באיים הייתי הם לא מתרגשים רק אתם מתרגשים בשבילהם רק שלא נקבל התקף לב בשבילהם צאו מהקופסא
2.
שמטוב 06/07/2015 10:32
הגב לתגובה זו
לא רואה שום סיבה שיוון לא תפתח את עונת התיירות ותמכור תיור בחצי חינם (כי משם יבוא מימון מטבע זר להמשך)
1.
יוני 06/07/2015 10:12
הגב לתגובה זו
די לראות שחור כל הזמן. הכל מגולם אצלנו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן