ח״כ שמולי: ״הזוי לאשר הצגה שמראה את יגאל עמיר באור של גיבור אידיאליסט"
איציק שמולי בתגובה להקרנת לסרט ״על סף הפחד״ בפסיטבל הקולנוע בירושלים, פנה ח״כ איציק שמולי באופן דחוף לשרת התרבות ולראש עיריית ירושלים, בבקשה לבחון את אפשרות הסרת ההצגה מהפסטיבל. בנוסף, ביקש לוודא שלא קיבלה מימון ציבורי כלשהו. ח״כ שמולי: ״זה הזוי ובלתי נתפס שלמישהו הייתה את החוצפה לאשר את הצגה שמבקשת להראות את הרוצח השפל יגאל עמיר באור של גיבור אידיאליסט, ועוד בירושלים. אין שימוש ציני מזה בחופש הביטוי, ואני דורש מהממשלה שכל כך עסוקה בימים האלה בחופש הביטוי להתערב בכך באופן מיידי״.
- 4.מוטי 14/06/2015 19:41הגב לתגובה זואשמח לשמוע את חוות דעתו המלומדת של חבר הכנסת המכובד, באשר להצגה על המחבל שרצח את חייל צהל משה תמם.זל. האם בהצגה על המחבל אתה מסכים עם השרה מיררי רגב ועם נפתלי בנט , שצריך לסלקה? ולא לממן? או רק אם מדובר ברוצח היהודי? ניחוש שלי: רק אם מדובר ביהודי רוצח זה מתועב. אם זה ערבי, זה חופש הדיבור
- 3.מוטי 14/06/2015 19:23הגב לתגובה זואשמח לשמוע את חוות דעתו המלומדת של חבר הכנסת המכובד, באשר להצגה על המחבל שרצח את חייל צהל משה תמם.זל. האם בהצגה על המחבל אתה מסכים עם השרה מיררי רגב ועם נפתלי בנט , שצריך לסלקה? ולא לממן? או רק אם מדובר ברוצח היהודי? ניחוש שלי: רק אם מדובר ביהודי רוצח זה מתועב. אם זה ערבי, זה חופש הדיבור
- 2.יוסי 14/06/2015 19:01הגב לתגובה זואיציק, אתה מוביל למדרון חלקלק... בזמן שאנשי המחנה שלך (ואני בניהם) נזעקים ממה שמירי רגב ונפתלי בנט עושים לתרבות, פתאום אתה מטי לאותו הדבר בדיוק כשנוח לך. לא טוב ולא חכם! עדיף היה להשתמש במקרה הזה לבסס קייס של אפליה אידאולוגית במתן תקציבים, אם אכן זה כך.
- אנא טמבל 15/06/2015 07:58הגב לתגובה זוזה באמת נכון! תמיד זה היה כך. חופש הביטוי שמור אך ורק למי ששיך למחנה הנכון! אם אתה ימני, חרדי, או עממי, אסור לך לדבר! זו הסתה, פרימטיביות, קיצוניות,או סתימת פיות. אם אתה שמאלני נאור, אם אתה ערבי, אזי מותר לך להסית נגד הימניים, אם תעיז לדבר נגג מוחמד דמך בראשך, וגם מערכת המשפט (רות דוד ושות') יכניסו אותך לכלא. כמו הציירת של ראש החזיר עם הכיתוב :מוחמד. אם תכתוב נגד משה רבנו, נגד יהושע בן נון (רוצח) ואפילו נגד בגין ושרון ("שרון רוצח”) אז אתה נאור, ומוגן ע"י חופש הביטוי.
- 1.אלי 14/06/2015 18:12הגב לתגובה זוזה שהוא בעל אידיאלים מעוותים,להבדיל או לא להבדיל מלא מעט סהרורים בשמאל, ההבדל ביניהם שהשפל עמיר הצליח לרצוח, הסהרורים משמאל לא רצחו אבל עשו נזק לא פחות מהרוצח ההוא.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
