ניתוח

מספר עצום - תראו מה עשה הציבור האמריקני בשוק המניות

הבורסה בת"א רשמה אמנם ראלי אדיר בחודש מארס, אבל הכסף זרם החוצה. גם בארה"ב הכסף זורם באותו הכיוון
מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

הציבור האמריקני ממשיך למכור מניות בארה"ב, ובקצב אדיר. בשבוע שהסתיים ב-15 באפריל נרשמו פדיונות עתק של 5.7 מיליארד דולר מקרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות בוול סטריט. מדובר בהיקף הפדיונות השבועי הגדול ביותר מזה כמעט שנה ובאופן כללי בשבוע שביעי ברציפות של פדיונות באפיק זה.

ספציפית לגבי פדיונות העתק בשבוע האחרון, ייתכן שהדבר קשור גם לכך שה-15 באפריל זה התאריך האחרון לדווח להגיש את הדו"ח השנתי למס ההכנסה, אבל הסיבה העיקרית היא הסטת כספים לבורסות אירופה.

הגיוסים בקרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות בחו"ל (בדגש על אירופה) נמשכים בעוצמה. בשבוע שהסתיים ב-15 באפריל גייסו הקרנות הללו סכום של כמעט 3 מיליארד דולר וזה היה השבוע ה-15 ברציפות של גיוסים. באפיק זה. בהסתכלות של 5 שבועות אחרונים, בקרנות הנאמנות שמשקיעות בארה"ב נרשמו פדיונות של כ-17 מיליארד דולר ומול זה נרשמו גיוסים של כ-15 מיליארד דולר בקרנות הנאמנות שמשקיעות מעבר לים - בעיקר באירופה. כלומר המגמה ברורה, הכסף של הציבור האמריקני יוצא מוול סטריט ועובר לבורסות אירופה.

נציין כי מתחילת השנה רשם מדד הדאקס הגרמני עלייה של 10.5% מול עלייה של 2.86% בלבד ב-S&P 500 0.32% האמריקני. המעו"ף עלה 15% השנה.

ומה עושה הציבור הישראלי? בחודש מארס רשם מדד המעו"ף ראלי גדול עם עלייה של 7.7% לשיא כל הזמנים והחגיגה הייתה בעיצומה. עם זאת, לפי ניתוח הפעילות בתעודות הסל ניתן לראות שהכסף דווקא זרם לבורסות אירופה - ובעוצמה אדירה. בעוד בתעודות הסל שמשקיעות בבורסה בת"א נרשמו פדיונות קלים ובתעודות הסל שמשקיעות במניות בוול סטריט נרשם גיוס מזערי, בתעודות הסל שמשקיעות בבורסות אירופה נרשם בחודש מארס גיוס אדיר של מעל מיליארד שקלים. מדובר בגיוס הגדול ביותר מזה לפחות 15 חודשים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכסף עובר מבועה אחת לשניה.. הסוף ברור וידוע (ל"ת)
    עידו 26/04/2015 13:41
    הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.