המגמה מחריפה: בשל פאניקה בקונצרני בשבוע החולף - תראו לאן ברח הכסף
קרנות נאמנות המפולת בניירות הערך של אידיבי, דסק"ש וגם אפריקה וכלכלית ירושלים עשתה את שלה - ובקרנות הקונצרניות נרשמו פדיונות גדולים בשבוע החולף. זה קרה ביום חמישי ה-20 בנוב' שהנפקת 'אדמה' בולטה. ביום ראשון שלאחר מכן גל ההדף הכה בשוק הקונצרני. 'אדמה' שהינה האיגרת השניה הכי כבדה בתל בונד 60 צללה ויחד עם נפילות באג"חים של אפריקה - התל בונדים חטפו חזק, והציבור נלחץ. לראשונה מאז יולי, נרשמו פדיונות בקרנות המסורתיות -140 מיליון שקלים קרנות האג"ח הקונצרני בת"א רשמו השבוע פדיונות של כ-190 מיליון שקל, עלייה של 50% בקצב הפדיונות ביחס לשבוע הקודם. מנגד, קרנות אג"ח חו"ל רשמו גיוסים של 370 מיליון שקלים, זינוק של כ-70% בקצב הגיוסים היומי הממוצע לעומת השבוע הקודם. בקרנות המנייתיות אין חדש והמגמה רק מחריפה. בקרנות שמשקיעות במניות בת"א נרשמו פדיונות של 100 מיליון שקלים. ומנגד, בקרנות שמשקיעות במניות בחו"ל נרשמו גיוסים של 160 מיליון שקלים. קרנות אג"ח מדינה רושמות השבוע פדיונות של כ-120 מיליון - שבוע שלילי ראשון מאז חודש יולי השנה. הקרנות הכספיות השקליות איבדו השבוע כ-690 מיליון שקל ומנגד, נרשמו גיוסים של כ-50 מיליון לקרנות כספיות הצמודות למט"ח. קרנות אג"ח כללי רשמו השבוע פדיון של כ-40 מיליון שקל, זאת לעומת גיוסים של כ-430 מיליון שקל בשבוע הקודם
- 2.משה ראשל"צ 01/12/2014 07:26הגב לתגובה זומצטער להגיד בטווח הקרוב רק אגח מדינה לאחר מכן לחזור לsp500 שיהיה תיהיה אחרי תיקון
- 1.Eyal 30/11/2014 13:15הגב לתגובה זואם. החברה. חזקה. ויציבה. גם. לאחר. גלים. גבוהים. השורשים נטועים בקרקע. תצליח. להיתאושש.
משקיע חוששהקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.
החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.
ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.
- שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות המכניסות בישראל
קרן נאמנות שהיא "חצי הונאה" - מגדל נאסד"ק כפליים; דמי ניהול מופרעים של 3.6% והתשואה לא כפליים
איך זה שהנאסד"ק עלה בשנה כ-10% והקרן שאמורה לייצר כפול הניבה רק 1%?; למה לגבות דמי ניהול מופרעים של 3.6%? כי אפשר ולמה הקרן גובה שיעור הוספה של 0.5%? שומר נפשו ירחק
החשיפה למניות יכולה להיות באופן ישיר - דרך רכישת מניות בבורסה ובאופן עקיף דרך רכישת קרנות נאמנות. כשבוחנים רכישה של קרנות נאמנות צריך בשלב הראשון להגדיר איזה סוג של קרן רוצים - האם קרן מנוהלת-אקטיבית כזו שהמטרה שלה לייצר תשואה עודפת ואז משלמים דמי ניהול יחסית משמעותיים 2%-1% למנהל הקרן בתקווה שיספק את הסחורה - ולרוב זה לא קורה. או להשקיע בקרן שעוקבת אחרי מדדים, קרן פאסיבית ואז דמי הניהול נמוכים ומקבלים את תשואת מדד המניות הרלבנטי.
בהדרגה הציבור עובר לקרנות פסיביות - קרנות מחקות וקרנות סל כי בסופו של יום לקרנות המנוהלות קשה להכות את המדדים וחלק גדול מהן מספק תשואה שהיא מתחת למדד בעיקר בגלל דמי הניהול שמכרסמים בתשואה.
השוק של המכשירים העוקבים הוא שוק מאוד משוכלל, חכם ומגוון. אתם יכולים להשקיע במדד ת"א בנקים, מדד ת"א 35, S&P 500, נאסד"ק ועוד. אתם גם יכולים להשקיע ברמות חשיפה שונות - נתמקד הפעם בנאסד"ק כפליים. מה זה נאסד"ק כפליים? תשואה של פי 2 מהנאסד"ק. כשמשקיע רואה את הכותרת - "מגדל נאסד"ק כפליים" הוא מיד מבין שהוא יקבל תשואה כפולה מהנאסד"ק. בפועל זה לא מחייב. בקרנות האלו שנקראות קרנות ממונפות יש התייחסות למתי הכפליים האלו בתוקף - בהיבט יומי, חודשי וכו', וזה משפיע על התשואה המצטברת. זה לא מחייב תשואה כפולה כפי שמשקיע בקרנות חושב.
זה קצת מורכב, ונמחיש בדוגמה. נניח שהנאסד"ק ירד 4% והוסיף למחרת 1% - בגדול התשואה של הנאסד"ק ביומיים האלו היא מינוס 3%. אתם מצפים שבנאסד"ק כפליים התשואה תהיה מינוס 6%. אבל זו טעות. ביום של הירידה ב-4%, הקרן הזו היא במינוס 8%. ביום של העלייה ב-1%, הקרן תעלה 2%, בגדול (בנטרול חישובי ריבית דריבית) הקרן בתשואה של מינוס 7%. חוץ מזה יש השלכות נוספות שקשורות לחשיפה למט"ח. לא הרבה מבינים את המשמעות לפני שהם משקיעים, אבל כשהם משקיעים נוצרת להם הפתעה גדולה - אין קשר בין התשואה שהם מצפים לתשואה בפועל, אבל זה רק הסיפור המשני.
- קרנות ממונפות חדשות מבטיחות: רווח כפול ללא הפסד מוגבר
- ממונפות: הקצה היותר מסוכן בשוק הקרנות - אל תצפו להרוויח פי 3
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עושק דמי הניהול - עמלה של 3.6% על קרן פאסיבית שמייצרת תשואה שלילית
הסיפור המרכזי הוא דמי הניהול. מגדל נאסד"ק כפליים מגדל נאסד"ק כפליים קרן ממונפת של מגדל שוקי הון שמנוהלת על ידי ליאור כשריאן גובה 3.6%. היא אחת מהקרנות היקרות ביותר שקיימות בשוק הקרנות. למה היא עושה זאת? כי היא יכולה. מעבר לכך, היא גם גובה שיעור הוספה שזה קנס למשקיע בשיעור של 0.5%. למה? כי אפשר. בעבר הרחוק זה היה מקובל, עם הזמן הציבור הבין שזו חצי הונאה וכיום קרנות מעטות מחייבות בשיעור הוספה.
