איציק אברכהן: "נראה שאנחנו במיתון; השכר שלי יהיה נמוך משמעותית"

מנכ"ל הרשת שנכנסת להליך התייעלות מאסיבי דיבר על מצב המשק נוכח הירידה בצריכה - "אתם תראו ירידת מחירים בשבועות הקרובים"
נושאים בכתבה שופרסל

על רקע תוכנית ההתעיילות המקיפה של רשת שופרסל התראיין הבוקר המנכ"ל, איציק אברכהן, בגל"צ. במסגרת התוכנית שעלותה נאמדת בכ-200 מיליון שקל ותשפיע לרעה על הדו"חות הקרובים, החברה תצמצם את מספר הסניפים, תקטין סניפים נוספים, תפרד מעובדי במסגרת פרישה מרצון ותוריד מחירים.

אתה מודע לזה שההבדלים הגדולים במחירים אצלכם בין הסניפים, גם כאלה שנמצאים במרחק של 2 ק"מ אחד מהשני לא מובנת...

- "זה נכון, אין סיבה שיהיו הבדל בין הסניפים, אנחנו נוריד מחירים ונדאג שלא יהיו פערים כאלה."

אבל אתה מבין שתחושת הציבור היא שאיפה שאפשר אתם דופקים אותו, אתם מספרים על מהפכת מחירים עכשיו, אבל לאט לאט אנחנו מגלים שהם חוזרים לנקודת המוצא אחרי המבצעים...

"זה לא טריק, אנחנו מתכוונים להוריד מחירים בכל הפורמטים והם ישארו נמוכים בהנחה שהממשלה והספקים לא יחלצו עלינו...

מה ז"א? אתה גוף גדול - אתה יכול לספוג את זה...

"אנחנו לא יכולים לשאת על גבינו את כל העלאות האלה. הריווחיות שלנו מאוד נמוכה גם ככה והיא עוד ירדה."

הריווחיות הגולמית שלך עומדת על 26% - יש לך מאיפה לקצץ...

"הריווחיות לא נמדדת בצורה הזו. ההוצאות שלנו גבוהות. אנחנו עושים מהלכים להורדת מחירים."

בחלק מהתוכנית מדובר גם על פרישה מרצון של 300 עובדים שתעלה לכם 200 מיליון שקל, הנדל"ן שלכם נשאר יקר, המטה שלך כולל 370 עובדים -אצל רמי לוי זה רק הוא ואישתו בערך - משם צריך לצמצם וזה לא קורה, מאיפה תביא את הכסף?

"אנחנו חברה ענקית. החברה הזו צמצמה במטה כבר לא מעט אנשים וממשיכה לצמצם, אנחנו ניפרד מאנשים גם היום. אנחנו נביא את הכסף ממספר מקורות. נתאים עצמנו למציאות החדשה, כל הכסף שיתפנה ילך להורדת המחירים. המון הסכמים של גופים שהיו בשיתופי פעולה איתנו ולא רק "חבר" יבוטלו. אנחנו נדרוש מהספקים לקחת עליהם חלק מהורדת המחירים ואנחנו נסגור גם חנויות."

תגיד, יגיע יום שנרגיש שאתם מהווים תחרות לרמי לוי?

"אני בטוח שכן, אין סיבה שלא תראה את זה ואתה תראה את זה בשבועות הקרובים."

האם אנחנו בדרך למיתון?

"אני לא יודע, אבל העובדות מצביעות על כך שיש תהליך לא רק של האטה אלא של ירידה בשוק המזון - אין צמיחה בשוק המזון. הערכה הייתה שאנחנו הולכים לקיפאון והינה אנחנו רואים שוק מזון בנסיגה. זה מבטא קושי צרכני. הצרכן לחוץ לאגור. זה מראה שוק בנסיגה."

זה מיתון?

"אני מקבל את האמירה הזו ככותרת. זה מה שנראה כרגע."

עלות שכרך 3.850 מיליון שקל... אתה מתכוון לקצץ כדי להוות דוגמא אישית ?

"אני תמיד מהווה דוגמא אישית. ב-2013 כשאני נהנתי גם העובדים נהנו מפרמיות וחלוקת רווחים בהיקף של 6%. השנה, שהיא פחות טובה, ברור שאני מניח שהשכר שלי יהיה נמוך משמעותית. אנחנו שוקלים לבצע קיצוץ בשכרנו."

עדיין, זה 350 אלף שקל בחודש... נכון שאתה עומד בראש גוף מאוד גדול, שמנהל המון עובדים, עדיין מדובר במשכורת מאוד גבוהה...

"אני עומד בראש אירגון סופר גדול ולא מופיע ברשימת 100 המרוויחים הבכירים במקבלי השכר במשקל, כולם מקבלים שכר גבוה ממני."

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גנבים ורמאים נמאסתם ילא הביתה תסגרו ת'בסטה!!!!! (ל"ת)
    יש לך כמה שקלים? 30/06/2014 00:29
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יופיטר שוקי הון 29/06/2014 15:18
    הגב לתגובה זו
    השוק לא במיתון!!!!
  • 7.
    גל 29/06/2014 14:45
    הגב לתגובה זו
    ישתנה
  • יופיטר שוקי הון 29/06/2014 15:20
    הגב לתגובה זו
    כלוםםםם שופר סל משלמת מיסים
  • יופיטר שוקי הון 29/06/2014 15:19
    הגב לתגובה זו
    מה עושים עם מה שנהרס? זורקים לפח זה גם מחושב
  • 6.
    גיל 29/06/2014 11:29
    הגב לתגובה זו
    בא ראה סניף שלך במודיעין לעומת שני סניפים של רמי לוי אתה ליצן לא מנהל מחפש אליבי האדון
  • 5.
    ניהלתם בבזבזנות ועכשיו אתם משלמים, השוק לא במיתון (ל"ת)
    המנכ"ל לא מבין 29/06/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שופרסל דניה הגנבים מכולם, אני מקווה שהוא ברשימת הסגירה (ל"ת)
    דנייתי מחיפה 29/06/2014 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שופרסל במיתון, לא המשק, סופם של נוכלים להיעלם. (ל"ת)
    משה - חיפה 29/06/2014 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקרוב תוריד- איציק אתה חי בסרט.לא ממתינים-עברנו למתחרים (ל"ת)
    חבר מועדון 29/06/2014 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כואב לי הלב עליו תביא לי משכרת שנתית אחת שלך ומספיק (ל"ת)
    ניר 29/06/2014 09:18
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.