בנק ישראל: שיעור המשפחות הצעירות שגרות בשכירות זינק 15% בעשור
למשפחות צעירות עובדות בישראל יש הכנסות נמוכות ביחס להכנסתן הממוצעת במשך חייהן ורמת הוצאות גבוהה. משום כך מקובל ברוב המדינות המפותחות לסייע למשפחות כאלה באמצעות הטבות מס, קצבאות ילדים, שירותים מסובסדים והטבות נוספות. אלא שבישראל הסיוע למשפחות צעירות עובדות נמוך משמעותית מהרמה הנפוצה במדינות המפותחות האחרות, כך עולה ממחקר של ד"ר עדי ברנדר מחטיבת המחקר בבנק ישראל ופרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית.
אחד הביטויים של מגבלת הנזילות המשפיעה על המשפחות הצעירות הוא מצבן בשוק הדיור בתקופות של עליית מחירים. בתקופות כאלה שיעור המשפחות הצעירות שגרות בשכירות במקום לרכוש דירה גדל בשיעור ניכר, ואילו בקרב משפחות אחרות התופעה כמעט ואינה קיימת.
כך, למשל, אירע בשנות התשעים של המאה הקודמת על רקע גל העליה מברית המועצות לשעבר. בעשור האחרון הדבר התבטא בעליית שיעור המשפחות הצעירות השוכרות דירה בכ-15%, בעוד ששיעור השוכרים בקרב שאר המשפחות כמעט ולא השתנה. תופעה זו התרחשה בחלק ניכר מאזורי הארץ ובכל האשכולות הסוציואקונומיים של היישובים.
הטבות המס נמוכות בהשוואה ל-OECD
המחקר מצא כי ההטבות במזומן הניתנות בישראל, למשל בצורת זיכויי מס או קצבאות ילדים, נמוכות בשיעורים ניכרים מרמתן כמעט בכל מדינות OECD האחרות, בפרט עבור משפחות עובדות בחלק הנמוך של התפלגות ההכנסות. במקביל, השירותים למשפחות עם ילדים והטבות נוספות כגון ניכויי מס בגין הוצאות על ילדים, גם הם אינם גבוהים בישראל מאשר במדינות האחרות.
המאפיינים העיקריים של מערכות המס והקצבאות בישראל המביאים לרמת הסיוע הנמוכה הם מיקוד זיכויי המס בגין הילדים באימהות, ההיקף המוגבל של תכנית מענק ההכנסה, ורמה נמוכה יחסית של קצבאות ילדים.
הקצבאות, הסובסידיות והטבות המס המיועדות לסיוע למשפחות צעירות עובדות בישראל נמוכות מאשר בשאר המדינות המפותחות, בפרט כשמדובר במשפחות שהכנסתן נמוכה או בינונית.
הטבות המס בגין ילדים בישראל ממוקדות באמהות, אך כמחצית מהאמהות העובדות לא מנצלות כלל את הטבות המס בגין ילדיהן, בשל הכנסה נמוכה, ועוד רבע מנצלות רק את חלקה. ב-58 אחוזים מהמשפחות האב עובר את סף המס ולאם נותר זיכוי מס לא מנוצל.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
המשפחות העובדות הצעירות שומרות על היקפי תעסוקה גבוהים
מחירי המוצרים והשירותים שצורכות המשפחות הצעירות לא עלו בעשור האחרון יותר מאלו שצורכות משפחות אחרות.
המשפחות העובדות הצעירות בישראל שומרות על היקפי תעסוקה גבוהים של שני ההורים, גם במשך שנות ההורות הראשונות, דבר המתבטא בעליה רציפה של שכר ההורים.
הוצאות גבוהות מאשר למשפחות אחרות בפרט על חינוך ודיור
בשנים בהן נוכחים ילדים צעירים במשק הבית הכנסת ההורים נמוכה מאשר בהמשך חייהם ורמת ההוצאות גבוהה יותר. תוספת ההוצאות בגין הילדים היא גבוהה במיוחד עבור ילדים עד גיל 3 וגילאי 17-15.
מגבלת הנזילות של המשפחות הצעירות מתבטאת בשוק הדיור: בתקופות של עליית מחירי הדירות שיעורן של המשפחות הצעירות השוכרות דירה גדל משמעותית בעוד שבקרב משפחות אחרות לא נצפית תופעה דומה.
במסגרת המחקר נבחן גודל והרכב ההוצאות של המשפחות הצעירות העובדות (זוגות נשואים עד 10 שנים עם ילדים עד גיל 9 שבהן לפחות אחד ההורים עובד בהיקף משמעותי). התוצאה - למשפחות אלה הוצאות גבוהות מאשר למשפחות אחרות בפרט על חינוך ודיור. בבחינה של כלל המשפחות נמצא כי תוספת ההוצאות גדולה במיוחד בגין ילדים בני 3-0 ו-17-15.
לאבות הצעירים מחויבות גבוהה לשוק העבודה
עוד נמצא כי מחירי המוצרים והשירותים שצורכות המשפחות הצעירות לא גדלו בשני השעורים האחרונים יותר מאשר המוצרים והשירותים שצורך שאר הציבור.
לאבות הצעירים מחויבות גבוהה לשוק העבודה המתבטאת בשיעורי תעסוקה גבוהים, תוואי שכר גבוה ועולה ומיעוט הפסקות של התעסוקה. רבים מהאבות הצעירים מצויים ברמות שכר בהן הם משלמים מס הכנסה בסכומים משמעותיים.
התקדמותן של אמהות צעירות עובדות בסולם השכר אמנם איטית במעט מזו של נשים אחרות, אך לאורך שנות עבודתן הן סוגרות את הפערים, ובגילים 55-40 שכרן כבר גבוה יותר מזה של מי שלא הפכו לאמהות.
יש צורך להעלות מיסים על האוכלוסייה המבוגרת כדי לעזור לצעירים
ממצאים אלה מלמדים כי ההורים הצעירים הם אוכלוסייה שנוכחותה בשוק העבודה מתמידה ולכן, אם קובעי המדיניות ירצו בכך, ניתן לבסס הטבות שיוענקו לה בתקופה בה מצויים ילדים במשק הבית על גביית מסים מאותה האוכלוסיה כאשר הילדים יתבגרו. זאת, כאמור, בדומה לנהוג במדינות המפותחות האחרות ועל מנת להקל על קשיי הנזילות של משפחות אלה בתקופה בה הילדים מצויים במשק הבית.
- 3.סיכון קיום מדינה=דור צעיר עני=בועהמעל50%=היצע גדולמוסתר (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל=גנבים 29/04/2014 14:15הגב לתגובה זו
- 2.בא 29/04/2014 13:35הגב לתגובה זומבינה שזה לא ציוני ומעודד ירידה .
- 1.aloneven 29/04/2014 13:29הגב לתגובה זואם אפשר להמשיך ולחלוב אותנו?

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
