רם בלניקוב
צילום: דוברות משרד האוצר

מנכ"ל משרד האוצר: "הקטנת הגרעון נועדה להקטין את המשבר"; מנהל חטיבת המחקר: "שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים"

רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, ופרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נאמו היום שניהם בכנס הורוביץ שבירושלים. מבחינת המנכ"ל, קיימים שלושה אדנים עליהם מבוססת הכלכלה: תמיכה בצמיחה מכלילה, אחריות פיסקלית וצמצום אי השוויון
תומר אמן | (1)

שנה לאחר שהוקמה הממשלה החליפית ברשותו של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ וראש הממשלה החליפי - שיהפוך כעת לראש ממשלת המעבר - הודיעה אתמול כי תתפרק ומדינת ישראל בדרכה לבחירות חמישיות ב-3.5 שנים. 

החלטה זו צפויה להשפיע על גורמים רבים, בעיקר כשמדובר על סקטור הדיור, התחבורה וכמובן איך יבחר שר האוצר, אביגדור ליברמן לפעול במסגרת  "התיק" שהופל עליו - האם יבחר לפצוח בכלכלת בחירות או לא. עושה רושם שהתשובה כבר התקבלה. 

לפני כמה שעות קלות הודיע שר האוצר כי, ללא קיום של שום ועדה כלכלית, יוריד את הבלו ובכך את מחיר הדלק בשקל שלם. את הדברים אמר שר האוצר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה אותו עורך המכון הישראלי לדמוקרטיה. 

בכנס נאם גם רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, כאשר זה מתח ביקורת על נושא האינפלציה, אחריות פיסקלית וכמובן, מדיניות הקופסאות. קופסא בעצם מאפשרת למדינה לא לחרוג מהתקציב המדיני אותו היא הגדירה בהעברת התקציב אחת לשנה. 

 

"אני חושב שחוץ מהצעדים שנקטנו וננקוט שתומכים בצמיחה, אני מאוד מודאג מנושא האינפלציה. המדיניות שלנו מבוססת על שלושה אדנים - תמיכה בצמיחה מכלילה, כזו שמקטינה את אי השוויון ואולי מצמצמת את העוני, קודם כל אחריות פיסקלית, והדבר האחרון - צמצום אי השוויון והעוני.

 

"מבחינת האחריות הפיסקלית,  אני מציע לכל מי שמתלהב מהגדלת ההכנסות ומצמצום הגירעון להירגע, זה לא דבר שצריך ללכת מהר להוציא אותו. אנחנו רוצים באמצעות הקטנת הגרעון להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר . אנחנו חושבים שבחלק מהמקורות שנוצרו כתוצאה מהקטנת הגירעון צריך להשתמש כדי להוריד מיסים.

  

בלניקוב פירט מספר צעדים שתרמו לחיוב למצב לדעתו: "רק נזכיר את הגדלת גיל הפרישה לנשים, הרפורמה בשוק האג"ח, הרפורמה בייבוא ובתקנים שמקטינה את התלות במכון התקנים. אנחנו רוצים להמשיך והדרך העיקרית לנטרל לחצים אינפלציוניים זה לעשות רפורמות שתגדלנה את התחרות בשוק."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בין היתר אנחנו מודאגים מכל מה שקורה בשוק. אנחנו חושבים שיש חוסר תחרות משווע בתחום הפיננסים, לא רק בבנקים. אנחנו חושבים שחלק מהמוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית. ב-2023 אנחנו רוצים לעשות רפורמה שתטפל בריכוזיות בשוק המזון, התחלנו בריכוזיות בשוק ההון, רוצים להוריד סמכויות לשלטון המקומי . אנחנו במלחמה בשוק השחור ויש עוד רפורמות גדולות ויפות".

 

טרם הנאום של מנכ"ל משרד האוצר, נאם מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי אשר התייחס בעיקר לסוגיית המשבר במשרד החינוך ועבור הנהגים במשרד התחבורה. 

 "אם נותנים העלאת שכר, אז רצוי לתת עבור מצוינות ולמורים צעירים. שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים. אם נותנים במקום נכון מה שלא גורר העלאת שכר בשאר הסקטורים הן נכונות. בנק ישראל תומך בהעלאת שכר מהסוג הזה", מסר סטרבצ'ינסקי.  

גם לסוגיית הסיבים והגידיטציה התייחס הפרופ', וציין כיצד תקופת הקורונה חשפה שתשתית האינטרנט במדינה לא טובה במיוחד, וכיצד לראייתו, שיפור התקשורת לכלל האוכלוסיה חיוני למשק הישראלי במטרה ליישם צמיחה. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 21/06/2022 14:30
    הגב לתגובה זו
    לשכר העלוב של החציון במדינת ישראל. ראוי לחשוב על זה כשמדברים על העלאת מיסים והשארת השכר במקומו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


עופר נמרודי הכשרת הישוב
צילום: רמי זרניגר
ראיון

עופר נמרודי: "ה-NOI של הכשרת הישוב בישראל יגדל ב-50% ליותר מ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות"

הכשרת היישוב נערכת לצמיחה - פרויקטי דגל בבני ברק ותל אביב, צבר של כ-9 אלף דירות בהתחדשות עירונית והתרחבות זרוע הלוגיסטיקה באירופה שתתרום מאות מיליונים; עופר נמרודי, מנכ"ל ובעלים בשיחה עם ביזפורטל: "להכשרה התחדשות יהיה רווח גולמי מצרפי של 2.2 מיליארד שקל עד לסוף 2027 בפרויקטים שמתוכננים להבשלה"

צלי אהרון |

חברת הכשרת היישוב הכשרת הישוב 0%  , העוסקת בנדל"ן מניב,ייזום ובנייה בישראל ובחו"ל, ושולטת ב"הכשרה התחדשות" - הציגה למשקיעים תוכנית צמיחה רחבה ומדורגת שמבוססת על מספר מנועי צמיחה מרכזיים. לפי הנתונים, ה-NOI מנכסים מניבים בישראל צפוי לגדול ביותר מ-50%. מרמה של כ-200 מיליון שקל כיום לכ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות. 

לכך יתווספו שני פרויקטי דגל: המדיקל סנטר בבני ברק, שצפוי להתאכלס ב-2027, ומגדל “יעקב נמרודי” בבית מעריב בתל אביב, שאמור להתאכלס ב-2030. שני הפרויקטים הללו לבדם צפויים להוסיף NOI מצרפי של יותר מ-110 מיליון שקל כשהתפוסות יתייצבו. במקביל, החברה מבצעת שדרוג משמעותי בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בהשקעה של כ־60 מיליון שקל. 

הקניון, שנהנה מתפוסה מלאה וביצועים עסקיים יציבים, עובר בימים אלה מהלך שבמסגרתו יוקם לונה פארק Indoor גדול והכפלת שטחי ההסעדה והבילוי. מהלך זה נועד להאריך את “זמן השהייה” של המבקרים ולבסס את הקניון כמרכז בילוי אזורי מוביל גם בעידן של תחרות מצד המסחר המקוון. תחום ההתחדשות העירונית הוא מנוע צמיחה נוסף ומשמעותי: הכשרה מחזיקה כיום בכמעט 9 אלף דירות עם תב"ע מאושרת, ומתוכן כבר התקבלו היתרי בנייה או היתרים בתנאים ללמעלה מ-1,180 דירות. 

בשנים הקרובות הצפי הוא למעבר לשלב ביצוע רחב היקף, בשנת 2026 ליותר מ-3.5 אלף דירות עם רווח גולמי חזוי של כ-930 מיליון שקל, ובשנת 2027 מעל 5,200 דירות נוספות עם רווח גולמי חזוי של כ-1.3 מיליארד שקל. בסך הכול, החברה מעריכה כי עד סוף 2027 יעמוד הרווח הגולמי מפעילות ההתחדשות העירונית על כ-2.2 מיליארד שקל.

זרוע הפארקים הלוגיסטיים באירופה (MLP) ממשיכה לצמוח בקצב מהיר יחסית: בתוך חמש שנים גדלו שטחיה הבנויים מכ-700 אלף מ"ר לכ-1.3 מיליון מ"ר, והיעד הוא לחצות את רף ה-2 מיליון מ"ר בשנים הקרובות.