רם בלניקוב
צילום: דוברות משרד האוצר

מנכ"ל משרד האוצר: "הקטנת הגרעון נועדה להקטין את המשבר"; מנהל חטיבת המחקר: "שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים"

רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, ופרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נאמו היום שניהם בכנס הורוביץ שבירושלים. מבחינת המנכ"ל, קיימים שלושה אדנים עליהם מבוססת הכלכלה: תמיכה בצמיחה מכלילה, אחריות פיסקלית וצמצום אי השוויון
תומר אמן | (1)

שנה לאחר שהוקמה הממשלה החליפית ברשותו של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ וראש הממשלה החליפי - שיהפוך כעת לראש ממשלת המעבר - הודיעה אתמול כי תתפרק ומדינת ישראל בדרכה לבחירות חמישיות ב-3.5 שנים. 

החלטה זו צפויה להשפיע על גורמים רבים, בעיקר כשמדובר על סקטור הדיור, התחבורה וכמובן איך יבחר שר האוצר, אביגדור ליברמן לפעול במסגרת  "התיק" שהופל עליו - האם יבחר לפצוח בכלכלת בחירות או לא. עושה רושם שהתשובה כבר התקבלה. 

לפני כמה שעות קלות הודיע שר האוצר כי, ללא קיום של שום ועדה כלכלית, יוריד את הבלו ובכך את מחיר הדלק בשקל שלם. את הדברים אמר שר האוצר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה אותו עורך המכון הישראלי לדמוקרטיה. 

בכנס נאם גם רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, כאשר זה מתח ביקורת על נושא האינפלציה, אחריות פיסקלית וכמובן, מדיניות הקופסאות. קופסא בעצם מאפשרת למדינה לא לחרוג מהתקציב המדיני אותו היא הגדירה בהעברת התקציב אחת לשנה. 

 

"אני חושב שחוץ מהצעדים שנקטנו וננקוט שתומכים בצמיחה, אני מאוד מודאג מנושא האינפלציה. המדיניות שלנו מבוססת על שלושה אדנים - תמיכה בצמיחה מכלילה, כזו שמקטינה את אי השוויון ואולי מצמצמת את העוני, קודם כל אחריות פיסקלית, והדבר האחרון - צמצום אי השוויון והעוני.

 

"מבחינת האחריות הפיסקלית,  אני מציע לכל מי שמתלהב מהגדלת ההכנסות ומצמצום הגירעון להירגע, זה לא דבר שצריך ללכת מהר להוציא אותו. אנחנו רוצים באמצעות הקטנת הגרעון להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר . אנחנו חושבים שבחלק מהמקורות שנוצרו כתוצאה מהקטנת הגירעון צריך להשתמש כדי להוריד מיסים.

  

בלניקוב פירט מספר צעדים שתרמו לחיוב למצב לדעתו: "רק נזכיר את הגדלת גיל הפרישה לנשים, הרפורמה בשוק האג"ח, הרפורמה בייבוא ובתקנים שמקטינה את התלות במכון התקנים. אנחנו רוצים להמשיך והדרך העיקרית לנטרל לחצים אינפלציוניים זה לעשות רפורמות שתגדלנה את התחרות בשוק."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בין היתר אנחנו מודאגים מכל מה שקורה בשוק. אנחנו חושבים שיש חוסר תחרות משווע בתחום הפיננסים, לא רק בבנקים. אנחנו חושבים שחלק מהמוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית. ב-2023 אנחנו רוצים לעשות רפורמה שתטפל בריכוזיות בשוק המזון, התחלנו בריכוזיות בשוק ההון, רוצים להוריד סמכויות לשלטון המקומי . אנחנו במלחמה בשוק השחור ויש עוד רפורמות גדולות ויפות".

 

טרם הנאום של מנכ"ל משרד האוצר, נאם מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי אשר התייחס בעיקר לסוגיית המשבר במשרד החינוך ועבור הנהגים במשרד התחבורה. 

 "אם נותנים העלאת שכר, אז רצוי לתת עבור מצוינות ולמורים צעירים. שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים. אם נותנים במקום נכון מה שלא גורר העלאת שכר בשאר הסקטורים הן נכונות. בנק ישראל תומך בהעלאת שכר מהסוג הזה", מסר סטרבצ'ינסקי.  

גם לסוגיית הסיבים והגידיטציה התייחס הפרופ', וציין כיצד תקופת הקורונה חשפה שתשתית האינטרנט במדינה לא טובה במיוחד, וכיצד לראייתו, שיפור התקשורת לכלל האוכלוסיה חיוני למשק הישראלי במטרה ליישם צמיחה. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 21/06/2022 14:30
    הגב לתגובה זו
    לשכר העלוב של החציון במדינת ישראל. ראוי לחשוב על זה כשמדברים על העלאת מיסים והשארת השכר במקומו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה? השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.