מנכ"ל משרד האוצר: "הקטנת הגרעון נועדה להקטין את המשבר"; מנהל חטיבת המחקר: "שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים"
שנה לאחר שהוקמה הממשלה החליפית ברשותו של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ וראש הממשלה החליפי - שיהפוך כעת לראש ממשלת המעבר - הודיעה אתמול כי תתפרק ומדינת ישראל בדרכה לבחירות חמישיות ב-3.5 שנים.
החלטה זו צפויה להשפיע על גורמים רבים, בעיקר כשמדובר על סקטור הדיור, התחבורה וכמובן איך יבחר שר האוצר, אביגדור ליברמן לפעול במסגרת "התיק" שהופל עליו - האם יבחר לפצוח בכלכלת בחירות או לא. עושה רושם שהתשובה כבר התקבלה.
לפני כמה שעות קלות הודיע שר האוצר כי, ללא קיום של שום ועדה כלכלית, יוריד את הבלו ובכך את מחיר הדלק בשקל שלם. את הדברים אמר שר האוצר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה אותו עורך המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בכנס נאם גם רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, כאשר זה מתח ביקורת על נושא האינפלציה, אחריות פיסקלית וכמובן, מדיניות הקופסאות. קופסא בעצם מאפשרת למדינה לא לחרוג מהתקציב המדיני אותו היא הגדירה בהעברת התקציב אחת לשנה.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני חושב שחוץ מהצעדים שנקטנו וננקוט שתומכים בצמיחה, אני מאוד מודאג מנושא האינפלציה. המדיניות שלנו מבוססת על שלושה אדנים - תמיכה בצמיחה מכלילה, כזו שמקטינה את אי השוויון ואולי מצמצמת את העוני, קודם כל אחריות פיסקלית, והדבר האחרון - צמצום אי השוויון והעוני.
"מבחינת האחריות הפיסקלית, אני מציע לכל מי שמתלהב מהגדלת ההכנסות ומצמצום הגירעון להירגע, זה לא דבר שצריך ללכת מהר להוציא אותו. אנחנו רוצים באמצעות הקטנת הגרעון להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר . אנחנו חושבים שבחלק מהמקורות שנוצרו כתוצאה מהקטנת הגירעון צריך להשתמש כדי להוריד מיסים.
בלניקוב פירט מספר צעדים שתרמו לחיוב למצב לדעתו: "רק נזכיר את הגדלת גיל הפרישה לנשים, הרפורמה בשוק האג"ח, הרפורמה בייבוא ובתקנים שמקטינה את התלות במכון התקנים. אנחנו רוצים להמשיך והדרך העיקרית לנטרל לחצים אינפלציוניים זה לעשות רפורמות שתגדלנה את התחרות בשוק."
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
"בין היתר אנחנו מודאגים מכל מה שקורה בשוק. אנחנו חושבים שיש חוסר תחרות משווע בתחום הפיננסים, לא רק בבנקים. אנחנו חושבים שחלק מהמוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית. ב-2023 אנחנו רוצים לעשות רפורמה שתטפל בריכוזיות בשוק המזון, התחלנו בריכוזיות בשוק ההון, רוצים להוריד סמכויות לשלטון המקומי . אנחנו במלחמה בשוק השחור ויש עוד רפורמות גדולות ויפות".
טרם הנאום של מנכ"ל משרד האוצר, נאם מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי אשר התייחס בעיקר לסוגיית המשבר במשרד החינוך ועבור הנהגים במשרד התחבורה.
"אם נותנים העלאת שכר, אז רצוי לתת עבור מצוינות ולמורים צעירים. שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים. אם נותנים במקום נכון מה שלא גורר העלאת שכר בשאר הסקטורים הן נכונות. בנק ישראל תומך בהעלאת שכר מהסוג הזה", מסר סטרבצ'ינסקי.
גם לסוגיית הסיבים והגידיטציה התייחס הפרופ', וציין כיצד תקופת הקורונה חשפה שתשתית האינטרנט במדינה לא טובה במיוחד, וכיצד לראייתו, שיפור התקשורת לכלל האוכלוסיה חיוני למשק הישראלי במטרה ליישם צמיחה.
- 1.אבי 21/06/2022 14:30הגב לתגובה זולשכר העלוב של החציון במדינת ישראל. ראוי לחשוב על זה כשמדברים על העלאת מיסים והשארת השכר במקומו

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
אורביט נמכרת לתאגיד האמריקאי קראטוס תמורת 356 מיליון דולר, בפרמיה של 21% על מחיר השוק; העסקה, שתהפוך את אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קראטוס, צפויה להניב לפימי תשואה של כמעט פי עשר על ההשקעה שביצעה לפני שמונה שנים
חברת אורביט אורביט -2.5% , שבשליטת קרן פימי, הודיעה על חתימת הסכם מיזוג עם התאגיד הביטחוני האמריקאי קראטוס (Kratos Defense & Security Solutions ), במסגרתו תרכוש קראטוס את כל
מניות אורביט בתמורה ל-356.3 מיליון דולר (כ-1.17 מיליארד שקל). העסקה תבוצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, כאשר עם השלמתה תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קראטוס.
המחיר שנקבע, 13.73 דולר למניה, משקף פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה של מניית אורביט
בבורסה, ו-18% על הממוצע המשוקלל של 30 ימי המסחר האחרונים. המיזוג צפוי להיסגר בתוך ארבעה חודשים ממועד החתימה, בכפוף לאישורי בעלי המניות, רשות התחרות ומשרד הביטחון.
דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט, מסר: "אנו שמחים
להודיע כי חברת אורביט חתמה על הסכם לרכישתה על ידי משקיע אסטרטגי, Kratos העולמית הנסחרת בשווי של כ - 15.4 מיליארד דולר. מהלך זה מהווה אבן דרך משמעותית בפעילותנו, בו נשתלב בתאגיד אמריקאי גדול שיוסיף לאורביט ערך מוסף משמעותי בתחומי הסינרגיה בין החברות, מיצוב
גלובלי, חדירה לשווקים חדשים והרחבת הפעילות בשוק האמריקאי שהינו השוק הבטחוני הגדול בעולם ויספק לאורביט תשתית רחבה לצמיחה, השקעות ומימוש אסטרטגיית ההתפתחות ארוכת הטווח שלה. המהלך של Kratos מהווה עבורנו הבעת אמון בענף הביטחון הישראלי בכלל ובחברת אורביט בפרט,
הנהלתה ועובדיה, ומגיע לאחר עבודה קשה של יצירת ערך לחברה במהלך השנים, זאת באמצעות העובדים המסורים שלנו וכלל השותפים לדרך. אנו מודים למשקיעים על הבעת האמון בחברה לאורך השנים."
הרווח של קרן פימי והמוסדיים
קרן פימי, בראשות ישי דוידי, נכנסה להשקעה באורביט בשנת 2017, אז רכשה 55% ממניות החברה תמורת כ-52 מיליון שקל בלבד, מהלך שהתברר כאחת ההשקעות המוצלחות בתולדות הקרן. מאז רכישת השליטה ליוותה פימי את החברה במהלך שינוי מהותי, שכלל התייעלות ניהולית, הרחבת היקף הפעילות הביטחונית והעמקת החדירה לשווקים בחו"ל.
- "אורביט מילאה תפקיד במלחמה באוויר בים וביבשה" - "נרכוש פעילות בגרמניה"
- אורביט: שיפור בפרמטרים התפעוליים, הצבר עלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה שעברה מימשה הקרן מניות בהיקף של כ-100 מיליון שקל, וביוני 2025 השלימה מימוש נוסף של כ-50 מיליון שקל, תוך ירידה לשיעור החזקה של כ-22.5%. בכך הסתכמו מימושיה המצטברים בכ-200 מיליון שקל (לא כולל דיבידנד שחולק ב-2024), לצד החזקה הנוכחית, על השקעה של כ-52 מיליון שקל בלבד. במילים אחרות, פימי רשמה על אורביט תשואה של כמעט פי עשר על ההשקעה המקורית, כאשר במסגרת עסקת הרכישה הנוכחית צפויה הקרן לקבל כ-80 מיליון דולר נוספים (כ-260 מיליון שקל).
