תמונת מצב: אוקראינה מאשימה את רוסיה בהסלמה - קרי הציב אולטימטום

בכיר בממשל ארה"ב "קרי הבהיר ללברוב שחלון ההזדמנויות לדיפלומטיה הולך ונסגר". חמושים פרו-רוסים השלטו על מבנים צבאיים בקרים

אומנם הכותרות בארץ לא מתמקדות נכון להבוקר (א') במשבר בחצי האי קרים, אבל היממה האחרונה היא ללא ספק בסימן הסלמה. על פי דיווחים של CNN גורמים רשמיים באוקראינה מסרו ש-100 חמושים פרו-רוסיים השתלטו על משרדים צבאיים בעיר המרכזית, סימפרופול. החמושים טענו כי הם שייכים לכוחות ההגנה העצמית של קרים.

במקביל, דיווחו האוקראינים על אש שנורתה אל עבר מטוס קל של משמר הגבול האוקראיני ע"י חמושים קיצוניים. המטוס נחת בשלום ללא נפגעים. בינתיים הכוחות החמושים הפרו-רוסים מונעים כבר שלושה ימים מהמשקיפים הצבאיים של מועצת הביטחון להכנס לאזור.

בגזרה המדינית, גורם רשמי בממשל ארה"ב דיווח כי מזכיר המדינה, ג'ון קרי, שוחח אתמול טלפונית עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, והציב אולטימטום דיפלומטי "הוא הבהיר כי המשך ההסלמה הצבאית והפרובוקציות בקרים או במקומות אחרים באוקראינה, במקביל לניסיון לספח את קרים לרוסיה, יסגור את חלון ההזדמנויות לדיפלומטיה והפציר לנהוג באיפוק מירבי."

נשיא ארה"ב, ברק אובמה שוחח עם מנהיגי בריטניה, צרפת ואיטליה וערך שיחת ועידה עם נשיאי ליטא, לטביה ואסטוניה השכנות הסמוכות לאיזור המשבר. "כל המנהיגים הסכימו שעל רוסיה להחזיר את כוחותיה בקרים לבסיסיה ולאפשר את פרישתם של המשקיפים ונציגי אירגוני זכויות אדם באזור. הם הסכימו כי יש להקים במהירות קבוצת אנשי קשר שתנהל את הדיאלוג בין רוסיה לאוקראינה כדי למנוע הסלמה נוספת ולהחזיר את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה", ע"פ הצהרת הבית הלבן.

המנהיגים אף דחו את בקשתה של רוסיה לערוך משאל עם בחצי האי קרים בשאלת הצטרפותם לרוסיה וטענו כי "מדובר בהפרה של החוקה האוקראינית.", כמובן שהצעתה של רוסיה אינה תמימה, כיוון שישנו רוב רוסי בקרים. "המנהיגים הבהירו כי הפגיעה המתמשכת של רוסיה במשפט הבינלאומי תבודד אותה מהקהילה הבינלאומית", כך על פי הודעת הבית הלבן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אדוה ,פוגלמן 09/03/2014 21:35
    הגב לתגובה זו
    וכן כולנו הכנו את הציוד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: