האם אחיזה בבית היא מתכון לאסון כלכלי? לפי מחקר שבוצע בארצות הברית ופורסם באתר גלובל פרופרטי גייד (Global Property Guide), קיים קשר ישיר בין גידול בשיעור הבעלות על בתים במדינה לגידול באבטלה. המחקר בדק את שיעורי האבטלה והבעלות על בתים בארצות הברית (מלבד אלסקה והוואי) בין השנים 1900 ל-2010 וגילה כי הכפלה בשיעור הבעלות על בתים הכפילה גם את מספר הבלתי מועסקים. המחקר מראה כי באלבאמה, ג'ורג'יה, מיסיסיפי, דרום קרוליינה ומערב וירג'יניה, המדינות שרשמו את הגידול החד ביותר בשיעור הבעלות על בתים בין השנים 1950 ל-2010 גידול ממוצע של 23%), נרשם גידול של 6.3% באבטלה. מנגד, בחמש המדינות עם שיעור הבעלות על בתים הנמוך ביותר נרשם גידול של 3.5% בלבד באבטלה . לפי המחקר, המעבר לפרברים הוביל להתרחקות משמעותית של העובדים ממרכזי התעסוקה, ותהליך היוממות (commuting) הוביל לגידול בעלויות הנסיעה שפחות מעסיקים מוכנים לשאת. בנוסף, עורכי המחקר טוענים כי בשכונות מגורים בהן מתגוררים בעלי הבתים קיימות הגבלות בנייה חריפות אשר אינן מאפשרות הקמת עסקים במקומות אלו (תופעת ה"לא בחצר האחורית שלי") ומונעות מוביליות חברתית והתפתחות כלכלית. עורכי המחקר סבורים שלמרות שתוצאות המחקר מתייחסות לארצות הברית, הן עשויות להיות רלבנטיות גם במקרה של אירופה לדבריהם, במדינות דוגמת ספרד ויוון, היכן שלמעלה מ-80% מהאוכלוסייה מתגוררת בבתים בבעלות, שיעור האבטלה גבוה מ-20%, בעוד במדינות דוגמת שוויץ, אוסטריה וגרמניה, היכן ששיעור הבעלות על בתים הינו הנמוך באירופה גם שיעור האבטלה נמוך בהתאם.