למה המשקיעים הישראלים רצים אחרי הבורסה האמריקנית?

יוסי השרטיק, מנכ"ל אלפא פלטיניום, מתייחס לנהירת המשקיעים הישראליים אחרי בורסות ארה"ב, ומציע שוקי חו"ל שנמצאים מתחת לרדאר
יוסי הרשטיק |

המשקיעים הישראלים נוהרים אחרי הבורסה האמריקנית. הקרבה התרבותית המתעתעת לארה"ב הביאה אותנו להתעלמות כמעט מוחלטת משווקים חדשים. אחת האינדיקציות הטובות ביותר לכך ניתן לקבל מתחום תעודות הסל. אם לוקחים את כל תעודות הסל המושקעות בחו"ל שקיימות היום בישראל, ומודדים את מחזור התמורה היומי הממוצע בשנה האחרונה, ניתן לראות בברור כי עשר התעודות המובילות באופן קבוע מושקעות ברובן בארה"ב, בפערים גדולים משאר היבשות בעולם.

מבט עמוק לשוק מגלה שחוץ מאופנות מתחלפות, כמעט ואין משקיעים ישראלים הבוחנים שווקים חדשים, ומחפשים את הזדמנויות במדינות פחות פופולריות. ישנן מדינות בהן התנאים הגאו-פוליטיים משתנים והכלכלות המתפתחות עשויות להשיא תשואות יפות למשקיעים. אם מסתכלים על המציאות, ניתן לראות כי מתחילת השנה הביצועים של מרבית שוקי המניות בשווקים המתפתחים והמתעוררים (כולל ישראל) היו נחותים מהביצועים במערב: ארה"ב, אירופה וכמובן יפן.

יחד עם זאת, בהסתכלות על השקעות ארוכות טווח, אין ספק שעיקר הצמיחה הגלובלית העתידית תגיע מהשווקים הפחות מפותחים, בפרט אסיה, אשר נהנית מהתפתחות מעמד ביניים וגידול בביקושים המקומיים. בתקופה בה אנו חווים שינויים גיאו-פוליטיים מבית, וסיכוי סביר להקטנת ההזרמה המוניטארית האדירה (QE) בארה"ב, אשר עשויה לפגוע בביצועי שוק המניות שם, כדאי למשקיעים הישראלים לפקוח את העיניים ולשים לב למספר שווקים מעניינים מסביב לגלובוס העשויים להניב תשואה יפה ולפתוח את השער להשקעות נוספות.

אסיה פאסיפיק

- הפיליפינים נחשבת לסיפור הצלחה בקרב המשקים המתעוררים עם האצה בצמיחה בשנת 2012 בקצב של 6.6% (מ- 3.9% בשנת 2011) וצפי לצמיחה של כ-6% השנה. מתדמית "האיש החולה של אסיה", בוצעו שורה של שינויים מבניים תוך שיפור האמינות הפיסקלית. הגרעון התקציבי צפוי להגיע ל-2.3% תוצר השנה (בדומה לשנה שעברה), כאשר החוב הממשלתי עומד על מעט פחות מ-50% תוצר. הריבית הבסיסית צפויה להישאר נמוכה (כרגע 3.5%) עקב אינפלציה סביב 3% השנה.

- תאילנד ממשיכה להתאושש מנזקי ההצפה של שנה שעברה עם גידול מהיר בהשקעות בתשתית, אשר צפוי לתרום לצמיחה של כ-6.8% השנה. המדינה נהנית מגידול של כמעט 7% בצריכה הפרטית כתוצאה מהעלאת שכר המינימום. הגרעון התקציבי צפוי להגיע השנה ל-3.5% עם חוב ממשלתי של 42%. כמו כן, תאילנד הורידה את מס החברות ב-3.0% השנה לרמה נמוכה של 20%. לאחרונה הריבית הבסיסית ירדה ל-2.5%.

- ויטנאם ממשיכה לצמוח בקצב של 5%-6% לשנה עם גידול של כמעט 20% ביצוא כתוצאה מהתרחבות של יצוא הטקסטיל. ויטנאם נהנית מעודף בחשבון השוטף. הממשלה מתקדמת בתוכנית הפרטה רחבת היקף, הגרעון התקציב עומד על 2.5% והחוב הממשלתי על 45% תוצר.

אירופה

- שוויץ נהנית מהמשך גידול יציב בצריכה הפרטית ותעסוקה מלאה. הצריכה הפרטית צפויה לגדול ב-1.9% השנה והיצוא ב-2.3% (כאשר הבנק המרכזי מצליח למנוע המשך ייסוף במטבע). שיעור האבטלה עומד על כ-3%. שוויץ נהנית ממצב פיסקאלי מאוזן, חוב ממשלתי של 35% תוצר, יציבות מחירים וריביות אפסיות אשר תומכות בהשקעות בבנייה למגורים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

- שוודיה פועלת לעידוד הצריכה הפרטית שצפויה לגדול ב-2% השנה. לאחרונה מסתמן שיפור במדד האמון הצרכני. למרות רמת האבטלה הגבוהה יחסית סביב 8%, מדובר בגידול מהיר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. הייצוא מהווה כ-50% מהתוצר, 38% מזה לאירופה. שיפור מסוים בכלכלת אירופה בשנה הבאה יטיב עם היצוא השוודי. שוודיה נהנית מגרעון תקציבי נמוך של 0.6% תוצר וחוב ממשלתי של כ-38% תוצר. אינפלציה נמוכה (פחות מאחוז השנה) תומכת בהמשך ריביות נמוכות (כרגע 1.0%).

- טורקיה נהנית מצמיחה מהירה יחסית של כמעט 4% השנה, כתוצאה מגידול מהיר ביצוא של כ-11% השנה. אומנם טורקיה סובלת מאינפלציה קצת גבוהה בשל גידול דו ספרתי בשכר, אך עדיין נהנית מגירעון תקציבי נמוך וחוב ממשחתי של 35% תוצר.

אמריקה

- מקסיקו צפויה ליהנות מההתאוששות ההדרגתית בארה"ב - שותפת הסחר העיקרית שלה. הצמיחה צפויה להגיע ל-3.2% בשנת 2013, כאשר הייצוא צפוי לגדול ב-8%. בוצעו מספר רפורמות בשנה שעברה, הגרעון התקציבי עומד על 2% והחוב הממשלתי על 37% תוצר.

- צ'ילה צפויה לצמוח בקרוב ל-5% השנה עם גידול בצריכה הפרטית של כמעט 6% והאצה בהשקעות. צפויה אינפלציה של קרוב ל- 2%, גרעון תקציבי קרוב לאפס וחוב ממשלתי של 22% תוצר בלבד.

בסיכומו של עניין, בהשוואה לישראל, אשר מציגה חולשה כלכלית בחודשים האחרונים, במרבית המדינות שסקרנו ניתן להבחין בפרמטרים מאקרו כלכליים חיוביים ויציבים יותר. לדוגמא, נתון הצמיחה החזוי לשנה הקרובה, במרבית המדינות, חיובי וגבוה יותר מזה הצפוי אצלנו. גם הגרעון התקציבי הממוצע נמוך יותר, והיצוא התעשייתי משמעותי יותר.

בנוסף, מרבית השווקים הנסקרים כאן הינם שווקים מתפתחים, אשר מושפעים בצורה משמעותית מהתאוששות הכלכלה בארה"ב. להערכתנו היציאה מהמשבר של שתי הכלכלות החזקות בעולם, ארה"ב וסין, תשפיע בצורה משמעותית על המדינות הסובבות אותן בכלל, ועל החברות היצואניות במדינות אלו בפרט. נתון זה יתורגם לעלייה במכירות וברווחיות החברות לאורך זמן, דבר שיבוא לידי ביטוי בביצועי המניות בשווקים הללו. על כן אנו ממליצים לפזר חלק מתיקי ההשקעות במדינות מעניינות אלו בעלות פרמטרים כלכליים חיוביים, פוטנציאל לצמיחה מהירה ורמת חוב נמוכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.