נשיא איגוד לשכות המסחר: "מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי"

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, במכתב פתוח לשר האוצר ולראש הממשלה: "להטיל מיסים נוספים ואז לחפש אמצעי עידוד כאלה ואחרים זה דומה לאבא שחובט בבנו באלה ולאחר מכן מציע לו סוכריה קטנה כפיצוי"
ידידיה אפק | (2)

בפנייה דחופה אותה שיגר היום (ב'), עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר לפיד, התריע לין מפני מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי בישראל. "בהעדר שיח נאות עם המגזר העסקי בכל הנוגע לשינויים במיסוי, אני רואה חובה להתריע ישירות בצורה הברורה ביותר על מגמת ההכבדה העולה".

לין מסמן מגמה מסתמנת של העלאת מס החברות. "אין מדובר יותר בהעלאה של אחוז או חצי אחוז, אלא במגמה ברורה, בקו ישיר של העלאת הנטל על המגזר העסקי כולו. החל מהעלאת מס החברות מה- 24% ל- 25% ועוד אחוז ועוד חצי אחוז ועוד חצי אחוז. וכל זאת בנוסף להעלאת המס על משיכת דיבידנד ב- 5% שכבר בוצעה."

לין הצביע במכתבו על חמש נקודות עיקריות, הראשונה בהן היא הצורך לראות את מס החברות והמס על משיכת רווחים כמס אחד כולל. "את המס המוטל על החברות העסקיות חייבים לראות במשולב עם המס המוטל על משיכת רווחים: צירוף של מס חברות ברמה של 27% ומס על משיכת רווחים בשיעור של 30% זהו מס כולל של 48.9%. כמעט מחצית מרווחי החברה בכל רמות ההכנסה של החברה", אומר נשיא אגוד לשכות המסחר.

בד בבד, לין מזהיר גם על השלכות עתידיות של הגדלת המס. "על בסיס ניסיון רב וגם בהתבוננות בנתוני העשור הקודם, ברצוני להזהיר כי מדובר בשגיאה אופטית המונעת כנראה מחוסר ראיה שלמה של הדינמיקה הכלכלית. העלאת שיעור מס החברות והמס על משיכת דיבידנד לכלל המגזר העסקי לא תתרום לגידול בהכנסות המדינה אלא ההפך. קיים סיכון מוחשי שזה יביא לצמצום בהכנסות המדינה ורק יחמיר את הגרעון התקציבי. הדבר יגרום לכך שההתמודדות עם תקציב המדינה בשנה הבאה תהיה קשה יותר וחמורה יותר."

לין מדגיש שמנוע הצמיחה העיקרי במשק הוא המגזר העסקי כולו ולא רק חלקים ממנו. הוא מוסיף שהמדיניות המצטיירת מתקציב 2013-2014 נוגדת את יסודות המדיניות הכלכלית של השנים 2004-2003 שהניעו את הצמיחה במשק.

"הכוח המניע את המגזר העסקי זוהי המוטיבציה של בעלי העסקים לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. מוטיבציה זו מושפעת ישירות

ולרעה ממגמות חקיקה שליליות הפוגעות במגזר העסקי."

לין מזהיר מפני עיוות במשק, כאשר המגזר הציבורי גדל, בעוד שהמגזר העסקי התכווץ. "אני רואה מגמה חמורה מאוד במבנה התקציב של המשק. אנו שוב צועדים בכיוון של מבנה משק מעוות, לפיו המגזר הציבורי הולך וגדל מול מגזר עסקי מתכווץ. בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית המדינה ב- 18% , בעוד שמספר המועסקים במגזר הציבורי עלה ב- 30.7%. מול 2,114,000 עובדים במגזר העסקי יש 1,170,000 עובדים במגזר הציבורי. זהו יחס מעוות. על כל 2 עובדים במגזר העסקי יש יותר מעובד אחד במגזר הציבורי." לין מוסיף ש"במקום לחשוב על צעדים ממשיים לצמצום המגזר הציבורי מחזקים מגמה זו ומכבידים על המגזר העסקי."

נשיא האיגוד ממשיך ומצייר תמונה שלילית של התנהלות הממשלה מול המגזר העסקי. "בישראל לא פחות מ- 380,000 עסקים אשר המחזור השנתי שלהםלא עולה על 1 מיליון שקלים בשנה. להטיל עליהם מיסים נוספים והכבדות נוספות ולאחר מכן לחפש אמצעי עידוד כאלה ואחרים, זה דומה לאבא שחובט בבנו באלה ולאחר מכן מציע לו סוכריה קטנה כפיצוי. הם יוותרו על הסוכרייה אך יעדיפו שלא יחבטו בהם באלה."

בסיום מכתבו ביקש לין כי ייעשה שימוש בתוכן מכתבו: "אני מאוד מקווה שתוכן מכתבי זה ילקח על ידכם ברצינות. אין מאחוריו שוב אינטרס אישי או סקטוריאלי. אין מאחוריו שום בקשה להקלה או העדפה סקטוריאלית, רק ראייה ברורה של כיווני ההתפתחות במשק, מבוסס על הרבה ניסיון מעשי, וחשש מאוד מבוסס כי בתום השנה הנוכחית נתייצב

בפני משבר תקציבי חמור בהרבה יותר מהיום."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צדק לכול 20/05/2013 14:45
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שגם המגזר העסקי יישא בנטל ולא רק מעמד השכירים שנעשק בל יסוף וקורס תחת עול המיסים. גם כך ההעלאה של מס החברות הוא ממש שולי.
  • 1.
    כמה שהוא צודק. (ל"ת)
    זיו 20/05/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי נופלת 5%, נקס ויז׳ן 3%; החולשה במדדים נמשכת

מרכז טאוב מזהיר שהוצאות המלחמה דוחפות את הגירעון והחוב למעלה ומכבידות על הצמיחה. מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. לאחר הפתיחה החיובית, הבורסה עוברת למגמה מעורבת: המדד המרכזי נסחר סביב שערי הפתיחה בנטייה קלה לירידות, בעוד ת"א 90 נחלש ומאבד עד 1%. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. אבל מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  

הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.83%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.