מאקרו השבוע: שני האירועים המרכזיים בכלכלה המקומית ובארה"ב

דוד ויגדר, אנליסט מאקרו ושווקים במחלקת מאקרו כלכלה ואלכס וינשטיין, יועץ השקעות בכיר, בנק דיסקונט, סוקרים את אירועי המאקרו הצפויים במהלך השבוע הקרוב
דוד ויגדר |

ביום שלישי (15/1) עתיד להתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר. להערכתנו, המדד צפוי להיוותר ללא שינוי. הוא מגלם את שיעור השינוי בעלות "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שחל במשך התקופה (חודש, שנה וכו'). נזכיר כי מדד המחירים שמתפרסם מושפע מגורמים עונתיים. לכן, המדד הקרוב צפוי לשקף, בין היתר, ירידה עונתית במחירי שכר הדירה והנסיעות לחו"ל, אשר תקוזז בחלקה על ידי עלייה עונתית במחירי ההלבשה. גורם נוסף (לא עונתי) שהשפיע על המדד, הינו הוזלת מחירי הדלק וייסוף השקל. נציין כי האינפלציה ב-12 חודשים לאחור (דהיינו: שנת 2012), צפויה לעמוד על 1.5%, כלומר, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. יתרה מזאת, התפתחות המחירים בחודשים האחרונים מצביעה על ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה ועקבית עם ההאטה הכלכלית במשק. מדד המחירים לצרכן ירד בחודשים אוקטובר - נובמבר בשיעור מצטבר של 0.7%, זאת לעומת עלייה של 1.1% ברבעון השלישי. בפרט, ירד מדד חודש נובמבר ב-0.5%. נציין עוד, כי שלושת המדדים האחרונים היו נמוכים מהערכות האנליסטים בשוק. לפיכך, להפתעה מהותית במדד הקרוב צפויה להיות השפעה על המסחר באגרות החוב. ספר הבז' בארה"ב השבוע הקרוב צפוי להיות רווי בפרסום אינדיקטורים לפעילות הכלכלית בארה"ב - הייצור התעשייתי, המכירות הקמעונאיות, בטחון הצרכנים, נתונים משוק הנדל"ן והאינפלציה. בנוסף, ביום רביעי (16.01) צפוי להתפרסם בארה"ב "ספר הבז'" (Beige Book). מבחינת השווקים הפיננסיים, פרסום הספר אינו בעל חשיבות רבה, אך עם זאת, הוא שופך אור על המגמות האחרונות בכלכלת ארה"ב (מה שנקרא "דיווחים מהשטח"). "הספר" מסכם (הן ברמת המחוז והן ברמת הסקטור) את ההתרשמות של נציגי הבנק מהמגמות האחרונות בכלכלה ב-12 מחוזות שונים בארה"ב. נציגי הפד מגבשים תמונת מצב על בסיס ראיונות עם אנשי מפתח במגזר העסקי, אנליסטים, כלכלנים וכו'. הספר מתפרסם שמונה פעמים בשנה, כשבועיים לפני ועידת השוק הפתוח, ה-FOMC, ומשמש בין היתר ככלי תומך החלטה למדיניות המוניטרית. יצויין כי הספר האחרון שפורסם בסוף חודש נובמבר, הצביע על התרחבות הכלכלה האמריקנית בקצב מדוד, בצל הוריקן "סנדי". יתרה מזאת, המגמה בין המחוזות לא הייתה אחידה. מבחינת הענפים, גם כאן נרשמה מגמה לא אחידה, בעוד שהצריכה הפרטית המשיכה להתרחב במרבית המחוזות, הרי שבתעשייה נרשמה חולשה. בנוסף, הצביע הספר על החששות שקיימים סביב אי הודאות לגבי "הצוק הפיסקאלי". לאור הפתרון (החלקי) של הצוק ולאחר כחודשיים מאז סופת ההוריקן בארה"ב, צפוי הספר לשפוך אור על עוצמת ההתאוששות של כלכלת ארה"ב. בפרט, כאשר ברקע יש חברים בפד הסבורים שיש להפסיק את תוכנית הרכישות כבר באמצע השנה וישיבת הפד ב-30.01.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.