קרן IDB לקהילה מפסיקה פעילותה: דנקנר תרם מעל 400 מ' ש' מ-2006

הקרן באמצעותה ריכזה IDB את הפעילות הפילנתרופית היתה מהבולטות בין החברות העסקיות שתרמו לקהילה בישראל. כל העובדים פרט למנהל הקרן הפסיקו את עבודתם בקרן
יעל גרונטמן | (9)

פעילות התרומה לקהילה של קבוצת אידיבי שבשליטת נוחי דנקנר הופסקה ועובדי הקרן סיימו את עבודתם בה, מלבד מנהל הקרן שימשיך בהתנדבות לתפעל את הפעילויות הקיימות של הקרן שתמשיך להתקיים לעת עתה על רקע המשבר הפיננסי הקשה אליו נקלעה החברה. נוחי דנקנר משמש כיו"ר קרן IDB לקהילה.

הקרן באמצעותה ריכזה הקבוצה את הפעילות הפילנתרופית היתה מהבולטות מבין החברות העסקיות שתרמו לקהילה בישראל. בין פעילויותיה ניתן לציין את התמיכה בערי הצפון בעת מלחמת לבנון השניה ועוד. מאז שנת 2006 תרמה קרן אידיבי לקהילה מעל ל-400 מיליון שקל לפרויקטים שונים שהתרכזו בעיקר בגליל ובנגב.

באתר הקבוצה נכתב כי "קבוצת IDB רואה בתרומה ובסיוע לקהילה בישראל נדבך מרכזי בחזון העסקי שלה ומאמינה כי יש לה אחריות כלפי החברה בישראל, מתוך הכרה, כי מובילות עסקית דרה בכפיפה אחת עם מובילות ערכית-חברתית. לפיכך, לצד הרצון, השאיפה והפעולה של IDB להשיא ערך לבעלי מניותיה, מוצב הסיוע הנמשך לקהילה בישראל כעקרון אסטרטגי ראשון במעלה.

"מתוך מחויבות מתמשכת לתרום לפיתוחה של המדינה ולחיזוק חוסנה, ומתוך החובה החברתית והמוסרית של IDB לפעול למען החברה בישראל, תורמות חברות הקבוצה, בעצמן ובאמצעות קרן IDB למען הקהילה, לפרויקטים בתחומים שונים אשר הקבוצה, בחזונה ובהתוויית מדיניות האחריות החברתית שלה, הציבה כיעדים בהם היא מעוניינת להתמקד.

"נכון להיום, הקבוצה תרמה וייעדה מאז שנת 2006 מעל ל-400 מיליון שקל לכ 200 פרויקטים אשר מרביתם מיועדים לסיוע ליישובי הגליל והנגב וזאת בדגש על פרויקטים בתחומי החינוך, הבריאות, התרבות והספורט והרווחה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    המלש 16/12/2012 11:37
    הגב לתגובה זו
    קודם כל כל הכבוד שחב' אידיבי בראשות נוחי תרמה כספים לטובת הקהילה. אם הכסף לא היה נתרם חלק ממנו היה הולך לכיסו של נוחי והמנהלים הבכירים שלו ורק אח"כ לבעלי המניות. כך שבעקיפין נוחי תרם גם מכיסו. ושוב כל הכבוד ותנו לו לעבוד בשקט כדי להבריא את החברה זה טוב לנו בכל התחומים ובמיוחד בחסכונות השונים והפנסיה.
  • 5.
    אבי 16/12/2012 10:53
    הגב לתגובה זו
    זה יכול להיות ההבדל בין לצלוח את המשבר, או ליפול. יכל לקנות את כל האג"חים הקצרים בסכום כזה(לפי מחיר הבורסה) ועוד לקבל עודף.
  • 4.
    יוסי 16/12/2012 10:07
    הגב לתגובה זו
    באמת מכל הלב הגיע הזמן לפרגן לנוחי שסייע כל כך הרבה ותרם ללא גבול! שימשתי במלחמת לבנון בתפקיד ניהולי בצפון וראיתי את נדיבותו מקרוב. אני מאחל לו שימשיך להצליח ויתגבר על כל קשייו.
  • כסף 16/12/2012 10:33
    הגב לתגובה זו
    יש סכוי טוב שהוא תרם את כספך ו/או את כספם של הוריך צריך לדייק ולהבין את מקור הכסף, ואז אולי תהיה פחות מוקיר תודה לאיש עצמו
  • 3.
    עדו 16/12/2012 09:46
    הגב לתגובה זו
    דנקנר השתמש בכספי החברות הצבוריות (השקועות בחובות) כדי לבצע את התרומות לא מארנקו יצא הכסף, אלא מארנקנו כל ה"כבוד והיקר" שדנקנר אסף, זה כסף שלא יוחזר לציבור שהשקיע במניות ובאג"חים שלו חבל שהכותרת מייחסת לדנקנר מעשים שלא עשה
  • יוסי 16/12/2012 10:08
    הגב לתגובה זו
    אולי תאשים את מי שנתן לו כסף כי חשב שזה יניב הרבה יותר!
  • עדו 16/12/2012 10:32
    גם אני משקיע בחברות בפרימדה, שכבר בעצם אינה בשליטת דנקנר סה"כ אני רואה ברכה בהשקעותי, גם בחברות הנ"ל ובכל זאת (למרת השטויות במיץ שמעידות בעיקר עליך) לא דנקרנר הוא שטרם אלה קרן השקעות של החברות בבעלותו החלקית ולנכס זאת לדנקנר זה הרבה יותר גרוע משטויות במיץ, זה סתם רמאות בוטה ומושחתת
  • 2.
    שתיתם לו את הדם, מה חשבתם שהוא ימשיך לפנק אותכם? (ל"ת)
    צופה 16/12/2012 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 16/12/2012 09:31
    הגב לתגובה זו
    לטובת קופת הנשיה. אין זה ראוי לתרום כסף של אנשים אחרים.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.98%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.