נובה זינקה 9.3% לאחר שתי המלצות 'קניה'; "הדאונסייד מוגבל"

יום לאחר הדוחות החלשים יחסית ממליצים בנידהם על מחיר יעד של 9 ד' ובסטיפל ניקולאוס מחיר היעד הוא 11 ד'. "עדיפה על מתחרותיה"
יעל גרונטמן | (2)

חברת נובה מכשירי מדידה אמנם פירסמה אתמול (ד') דוחות חלשים למדי שהצביעו על צניחה ברווחים וחולשה בהכנסות, ובנוסף סיפקה החברה תחזית פושרת להמשך. אבל המניה שנחתכה אתמול בשוק המקומי בכ-8%, התנהגה אחרת לחלוטין בוול סטריט וטיפסה ביותר מ-4%. בסיום המסחר בת"א זינקה המנייה בת"א בכ-9.3%. אחת הסיבות לאמון שחוזר למניה הן המלצות הקנייה שמיהרו להצמיד לה בתי ההשקעות נידהם וסטיפל ניקולאוס שנקבו במחירי יעד של 9 דולר ו-11 דולר בהתאמה, מחירים המשקפים פרמיה של 20% ו-46% ביחס למחיר בו נסגרה אתמול החברה בוול סטריט שהיה 7.53 דולר. ההמלצה של נידהאם שנותנת לנובה מחיר יעד של 9 דולר (מבוסס על מכפיל רווח של X15), נשענת על כך שהתוצאות הרבעוניות היו בהתאם לציפיות, והחברה דיווחה על רווחיות טובה מצפי האנליסטים, על רקע שליטה בהוצאות. לדברי האנליסטים "היחס בין הביקוש של לקוחות נובה להזמנות שבוצעו בפועל והתקבלו בנובה (Book-to-Bill) צפוי לעבור את 1.0 ברבעון 4 של שנת 2012. בנידהם מציינים עוד כי נובה ממוצבת בקרב יצרני ה-Foundry טוב יותר מהמתחרות, וצפויה להציג ביצועים טובים מהתעשיה, הנובעים מהרחבת שוק ה-OCD, מה שמוביל לכך שלקוחות משלבים מכשירי מדידה נוספים בתהליכי ייצור על מנת לשפר הכנסות מקוי ייצור קיימים. כמו כן, יצרני שבבים ימשיכו בהשקעות בטכנולוגית 28nm ובמקביל יתחילו בייצור בטכנולוגיית 20nm. בנוסף, השקעות בטכנולוגיית 20nm תהיינה גדולות מהשקעה בטכנולוגיית 28nm על רקע עלייה במורכבות הייצור. ולסיום מציינים בנידהם כי מוצר ה-3D החדש החל בחדירה לשוק. החברה דיווחה על מכירות מלקוחות מובילים והכרה בהכנסה כבר ברבעון 4 של שנת 2012. המלצה חמה עוד יותר קיבלה החברה מבית ההשקעות סטיפל ניקולאוס שנתן לה מחיר יעד של 11 דולר, מחיר המבוסס על מכפיל שווי בספרים של X2.7. לדברי האנליסטים "שיעורי הרווחיות והמודל העסקי של נובה אינם מוערכים בצורה מספקת על ידי השוק. המודל מאפשר לנובה לשמור על איזון ואף רווחיות בעוד מתחרות נאבקות לשמור על שיעורי הרווחיות ואף גולשות להפסדים". "החברה תמשיך להנות מעלייה בביקושים בקרב יצרני ה-Foundry ( בעיקר TSMC ו-Global Foundries) ב-2013, על מנת לתמוך בייצור שבבים בטכנולוגיית 28nm, וכן לקראת בניית יכולות ייצור בטכנולוגיית 20nm במחצית השניה של 2013". בנוסף הם מציינים כי החשיפה החזקה של נובה בקרב TSMC ו-Global Foundries יובילו לביצועים עודפים על פני התעשייה. "בתמחור הנוכחי של מניית נובה, ה- Downside מוגבל ולכן ממליצים לרכוש מניות של החברה". אתמול אמר מנכ"ל החברה, גבי זליקסון: "התוצאות תאמו את ציפיותנו. קצב ההזמנות בתקופה האחרונה הואט הן בתחום הזיכרונות והן בתחום ה-FOUNDRY. אנו מאמינים שמדובר בעונתיות מסוימת בתבנית ההזמנות וצופים שתחום ה-FOUNDRY יציג מומנטום חיובי עמוק לתוך שנת 2013".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הצלף 04/11/2012 08:56
    הגב לתגובה זו
    כל עוד לא יפרץ למעבר ל 8$ אסור לקנות אם המנכ"ל (גבי) אומר שהוא מנמיח ציפיות לרבעון הבא לאן בידיוק הנייר יזוז ?? העליות הם במטרה להכניס אותכם פנימה ואז לזרוק את המנייה למטה
  • 1.
    גם אין תגובות וגם המסחר במניה דל מאוד יחסית לעליות (ל"ת)
    מבין עניין 01/11/2012 14:33
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.