האולימפיאדה סללה את הדרך לקריסת יוון, ממה בריטניה צריכה להזהר
בזמן שעיני העולם נשואות לאולימפיאדה בלונדון, רבים שואלים את עצמם האם כלכלת בריטניה תלך בדרכה של יוון לפניה. המדינה שכיום עומדת בפני פשיטת רגל ארחה את המשחקים לפני שמונה שנים לא הצליחה למנף את האירוח לצמיכה כלכלית וסללה את דרכה מאז עד למצבה העגום כיום.
התשובה כנראה מתחילה בעלויות של אירוח המשחקים. האירוח עצמו עלה כמעט תשעה מיליארד דולר, עלות שהיתה הגבוהה ביותר עד למשחקי 2004. משלמי המיסים ביוון שילמו וסיכנו כ-7 מיליארד דולר על הפרוייקט הגרנדיוזי סכום עצום שאפילו לא כלל את הקמת רכבת התחתית ושדה תעופה.
מספר ימים לאחר סיום המשחקים, יוון הזהירה את הגוש שהחוב הציבורי שלה יהפוך להיות גרוע יותר מהמצופה ואכן הגרעון הגיע ל-6.1%. יותר מכפול מהרף שהציב הגוש האירופי. במשך השנים הגרעון כמובן צמח וכיום הוא עומד על 165.3 אחוזים.
אמנם ברור שהמשחקים האולימפיים בלבד הם לא אלה גרמו למשבר העמוק במדינה הים תיכונית, אבל המשחקים באתונה גרמו לחידוד הבעיות המבניות השוק שהיו מנת חלקה של יוון יותר מעשור. ניתן אף לומר, שהבזבזנות הממשלית באה לידי ביטוי בתחומים אחרים שאינם קשורים לספורט, בזבזנות שלא היה עליה פיקוח והתקיימה בזכות גיוס הון לא ראלי.
אז נכון שלא מעט כסף היה אמור להכנס מאות אלפי המבקרים שהגיעו באותה תקופה לאתונה, אך בשנים שהגיעו לאחר מכן התיירות רק הלכה והצטמצמה עקב שיווק לוקה בחסר ומחירים גבוהים לעומת מדינות אחרות. גם העלות הגבוהה של המתקנים שנועדו למשחקים לא הצליחה להוכיח את עצמה לטווח הרחוק. כרגע במדינה מנסים לצמצם את הנזקים ולמכור את אחד האתרים ששמשו את הספורטאים בתחרויות. דבר שנותן משנה תוקף לחוסר היכולת של המדינה למנף את אותם אתרים לקבלת הכנסות.
כתבות נוספות בנושא:
"אולימפיאדה היא לא ממש עסק רווחי.
- 1.אביב המבין 07/08/2012 18:47הגב לתגובה זוהאולימפידה היתה עוד מסמר של כלכלה של טיקונים מצד אחד מצד שני איגודים חזקים מגובים ע"י מפלגה קומוניסטית ( הכי נזק לעולם) חזקה, אזרחים שלא שמים. אבל העיקר שום תרבות של עבודה. כאן נמצא עיקר הסיבה שאנחנו אחריהם ( אילמלה הכסף האמריקאי שתומך בנו). גם אצלנו מיליון מקבלי משכורות ( הסקטור הציבודי - ממשלה עיריות וחברות ממשלתיות) כל מה שמעניין אותם זה המשכורת כל ראשון בחודש. הם לא באים לעבוד הם באים לעבודה!
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
