מנכ"ל ישראייר: "הסכם שמיים פתוחים - אליבי לסגירת פעילותנו"
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון במדיניות השמיים הפתוחים בתעופה, על רקע הכוונה לחתום על הסכם התעופה החדש עם האיחוד האירופי שנועד להביא להפחתת מחירי כרטיסי הטיסה.
בתום הדיון קרא היו"ר כרמל שאמה-הכהן למשרד התחבורה ולממשלה לעצור את ההתקדמות לקראת ההסכם, עד להצגת מחקר כלכלי מפורט על השפעות המהלך.
בפתח הדיון אמר היו"ר שאמה-הכהן כי להחלטה על פתיחת השמיים יש השלכות תחבורתיות, תיירותיות, צרכניות וכלכליות: "המושג נשמע חיובי וקוסם, עם הבטחה להורדת מחירים שוועדת הכלכלה מקדמת כמעט תמיד, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה המחיר. יש הטוענים שההסכם יביא לקריסת חברות התעופה הישראליות, והממשלה חייבת להחליט האם המחיר תואם את התועלות. בראשי מהדהדים המשפט שאמר מנכ"ל אל-על, לפיו אין לו ספק שהחברות הישראליות לא יוכלו להתקיים לאורך זמן לאחר חתימת ההסכם", אמר היו"ר.
ממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אמר כי "עוד מ-2006 כל הדוחות והחלטות הממשלה מעידים שחתימה על הסכם עם האיחוד האירופי תפיק למשק תועלות כלכליות רבות. מדובר בפריצת דרך משמעותית והיסטורית למדינת ישראל. כל ההיבטים נבחנים וניקח אחריות גם בנושא החשש מקריסתה של חברת תעופה ישראלית".
גיורא רום, מנהל רשות התעופה האזרחית, הסביר כי ההסכם יאפשר להגדיל את מספר החברות שיטוסו לישראל וממנה ואת מספר הטיסות. לדבריו, "הניסיון בעולם מלמד שליברליזציה בתעופה מגדילה את כמות הנוסעים ומורידה את מחיר הטיסה בשליש בממוצע. ההסכם אליו הגענו ירד לפרטי פרטים, כדי להגן על האינטרסים של המדינה. היישום יהיה הדרגתי במשך 5 שנים ויהיה מנגנון שיבחן לאחר שנתיים את ההשפעות על ענף התעופה ויאפשר להקפיא את ההסכם. חברות התעופה הישראליות צריכות להתאים את עצמן למצב החדש, ולהסתכל עליו כהזדמנות ולא כאיום."
מנכ"ל ישראייר, דוד קמיניץ, התייחס לדברי רום שאמר כי חברות התעופה צריכות להתאים עצמן למצב החדש: "לא כל המנכ"לים של חברות התעופה כושלים, ישראייר קיימת 15 שנה ומעולם לא הרוויחה, המלצתי לבעלי המניות להפסיק להזרים כסף לחברה אם ייחתם הסכם שמים פתוחים. חתימה על הסכם שמים פתוחים היא אליבי לישראייר לסגור את הפעילות."
מנגדף סגן ראש מנהל השיווק במשרד התיירות, פיני שני, אמר כי "המשרד והשר בעד ההסכם וסבורים שהוא יביא לגידול תנועת התיירים ולהעסקת עוד עשרות אלפי עובדים בענף התיירות. כל 100 אלף תיירים נוספים שווים 4,000 מקומות עבודה". עו"ד אשר גורן מרשות ההגבלים העסקים הוסיף: "הרשות סבורה שההסכם יוביל להורדת תעריפי הטיסות. המדיניות של מניעת תחרות כדי להגן על עסק מקומי פשטה את הרגל. מניעת תחרות פוגעת בצרכנים."
שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה שמעה את עמדת כל הצדדים, בדיון בו השתתפו חברי כנסת רבים. "בהתחשב בפרנסת עשרות אלפי משפחות שמעסיקות חברות התעופה באופן ישיר ועקיף, בביטחון תעופתי למדינת ישראל גם בעיתות חירום, ותמיכה בעקרון השמיים הפתוחים והגברת התחרות אבל לא בשמיים פתוחים שנקיים ממטוסים כחול-לבן - ועדת הכלכלה קוראת לממשלה ולמשרד התחבורה לעצור את התקדמות הסכם השמיים הפתוחים, עד להצגת מחקר כלכלי מפורט שיוכיח את היתרונות והתועלות של ההסכם לצד הסיכונים והמחירים שישלמו חברות התעופה והכלכלה הישראלית", סיכם היו"ר. הסיכום התקבל פה אחד בוועדה, ובעדו הצביעו היו"ר וחברי הכנסת וקנין, עמאר, אילטוב, יואל חסון וישראל חסון.
- 7.א" מ מפ" ת 05/05/2012 12:58הגב לתגובה זונציגי הנשיא פנו לאחר מכן לחברת התעופה אייר קנדה, שהציעה הצעה נמוכה באופן משמעותי מאל-על. גם מלשכת הנשיא הבינו שאל על יקרה יותר, אז מה אתם רוצים מיתר האזרחים ? זאת בתשובה גם למאיר ה" מנומס" מהתגובה הקודמת.
- 6.א" מ מפ" ת 05/05/2012 12:51הגב לתגובה זונציגי הנשיא פנו לאחר מכן לחברת התעופה אייר קנדה, שהציעה הצעה נמוכה באופן משמעותי מאל-על. גם מלשכת הנשיא הבינו שאל על יקרה יותר, אז מה אתם רוצים מיתר האזרחים ?
- 5.א' ' מ מפ' ' ת 02/05/2012 22:28הגב לתגובה זולמה האזרחים צריכים לתמוך בחברות לא יעילות ולא ריווחיות?! רוב חברי הכנסת לא דואגים לכלל הציבור אלא לקבוצות לחץ כמו חברת חשמל וכדומה וחבל. ככה כלל הציבור תמיד משלם יותר וכן ישראל היא אחת המדינות הכי יקרות בעולם מבחינת יוקר המחיה. מישהו בכלכליסט הגיב על כתבה דומה כדלהלן: כל 100,000 תיירים מביאים 4000 מקומות עבודה לישראל מגיעים כל שנה 3.5 מיליון תיירים. כמה אנשים עובדים באלעל? 2000 עובדים זמניים 4000 קבועים (על 37 מטוסים). ארקיע מחזיקה רק 8 מטוסים (נניח 500 עובדים) וישראיר עוד 6 מטוסים (כ-350 עובדים). מבחינה מוסרית, אין לעובדים של שלוש חברות התעופה זכות גבוהה יותר לפרנסה מאשר ליתר העובדים במדינה, בדגש על מגזר התיירות. המסקנה שלי היא שההכנעות לסקטורליות פה היא הפסד לציבור הנוסעים כולו (עפ' ' י רש' ' ת נוסעים דרך נתב' ' ג 12 מליון איש בשנה) ולעובדים במשק כולו, לטובת אותם 7000 עובדים של חברות התעופה הישראליות שמפחדות כל כך מתחרות. ומה כבר יקרה? התחרות תפיל את כולם? איך באירופה מצליחות עשרות חברות להתחרות אחת בשניה בלי לפשוט יד לממשלות להגנות וסובסידיות? אני לא חושב שקצת התייעלות ומודרניזציה תזיק להם, בכלל לא תזיק. בהצלחה לשאמה אלכהן
- אדיוט- מאיפה הבטחון שלך שיבואו מאות אלפי תייר (ל"ת)מאיר 03/05/2012 10:16הגב לתגובה זו
- 4.אחד שמבין 02/05/2012 17:07הגב לתגובה זוהנה אנו עדים לעוד בירוקרטיה על בירוקרטיה, ולעוד וועדה שמפקחת על וועדה אחרת.. עם כל הכבוד לאל-על לישראייר ולארקיע, ויש המון כבוד לחברות תעופה ישראליות והלוואי וימשיכו להתקיים, הרגולציה שוב מכה ותוקעת יתד בלב הצרכנים. אל-על צריכה להתייעל, (וכך שאר החברות) ולהוזיל מחירים, ולא תהייה לה שום בעיה להתמודד עם שמיים פתוחים או סגורים. אין לנו הישראלים בעיה לשלם כמה דולרים יותר על כרטיס טיסה בתנאי שחברות אלה ימשיכו להתקיים, אבל לקרוא בפליאה שמנכ" ל ישראייר אומר ש-15 שנה (!!!!) החברה לא מרוויחה אז משהו פה באמת דפוק. במקום לקחת 3 מיליון בשנה לא כולל מניות ואופציות, תתחיל לייעל את החברה שלך, אח" כ תבכה על שמיים פתוחים-סגורים. הצרכן הוא שייקבע לבסוף איפה לקנות את כרטיס הטיסה שלו.
- מאיר 03/05/2012 10:13הגב לתגובה זולדפוק פרנסה של עשרות אלפי משפחות שחיות מהתעופה הישראלית עבור הסיכוי הקטן שיבואו עוד תיירים . הרי אם יהיה פיגוע אחד- אף אחד לא יבוא גם אם כרטיס הטיסה יעלה שקל . השנאה העצמית שכם מעבירה אתכם על דעתכם
- 3.הממשלה שומרת על מחירים גבוהים בכל התחומים (ל"ת)ככ 02/05/2012 16:38הגב לתגובה זו
- 2.אין פטריוטיות 02/05/2012 15:46הגב לתגובה זובעולם של היום פטריוטיות לא מספיקה, צריך ליישר קו עם העולם ומספיק להתבכיין שקדי
- 1.מוטי 02/05/2012 15:44הגב לתגובה זואתם ואל על גנבים בני גנבים וולא יופי למה מה שאני אממן לך משכורות עתק???
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
