מנכ"ל מגל: "התועלת של חיישנים בגדר גבוהה ממחיר התקנתם"

"מדובר בהשקעה של כ-10-15% מסך העלות של המכשול, כלומר כ-150-200 מיליון שקל שהיו יכולים לאפשר איתור בזמן אמיתי". חיישנים של מגל מותקנים בכל הגבולות האחרים של ישראל
יעל גרונטמן | (1)

"אנחנו חושבים שהשלמה של גדר הגבול בין ישראל למצרים באמצעות חיישנים היא תוספת שהתועלת ממנה היא לאין ארוך גבוהה מהמחיר", כך אומר היום (ד')ל-Bizportal איתן לבנה, מנכ"ל חברת מגל, בהתייחסות ראשונה לפריצה שארעה בגדר הביטחון בגבול בין מצרים לישראל לפני כחודש.

מדובר בפריצה ראשונה של הגדר. מאז הקמתה בעלויות אדירות נחשבת גדר המערכת החדשה לפיתרון אולטימטיבי לגל ההסתננויות וההברחות מסיני אל ישראל.

לדברי מנכ"ל מג"ל, "טרם נפלה החלטה במערכת הביטחון להשלים את המכשול הפיזי בחיישנים מתריעים. אנחנו חברה המובילה בעולם בתחום זה ולדעתינו לתוספת שכזו יש ערך בלתי רגיל - הפריצה היתה מתגלה בו במקום"

לבנה מציין כי "המערכות של מגל מותקנות בכל הגבולות האחרים של ישראל ומהוות מרכיב חשוב בסך האמצעים שקיימים בידי צה"ל על מנת להתריע מפני מקרים כאלה בדיוק".

"מדובר בהשקעה של כ-10-15% מסך העלות של המכשול, כלומר כ-150-200 מיליון שקל שהיו יכולים לאפשר איתור בזמן אמיתי. כחברה מובילה בתחום יש לנו עניין ואנחנו רוצים לקחת חלק בפרויקט כזה ולבצע את מרביתו, אבל קודם צריך לקחת החלטה מקצועית בעניין זה - לדעתינו החלטה שכזו הכרחית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הועברו לחקירת משטרה? ואח" כ נממן אותם כל החיים (ל"ת)
    משה 02/05/2012 16:52
    הגב לתגובה זו
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.