7 טעויות מסחר נפוצות של סוחרים מתחילים (וותיקים)

אושר טובול, סמנכ"ל מסחר במיטב טרייד ני"ע, מציג את הטעויות הנפוצות שעושים סחורים מתחילים ואת הדרכים לפתרון
אושר טובול | (13)

למרות הצימצום במחזורי המסחר בבורסה הישראלית, עולה בהדרגה חלקם של הסוחרים העצמאיים במסחר. שיפור הטכנולוגיה, זמינות המידע ונגישותו גורמים לכך שמשקיעים רבים הופכים אט אט לסוחרים ומבצעים פעולות מסחר רבות בבורסה בת"א. ישנן מספר טעויות מסחר נפוצות שסוחרים בתחילת דרכם, ואף סוחרים מנוסים, מבצעים. להלן כמה דוגמאות והמלצות למסחר נכון.

שער תיאורטי מול שער גלום - סוחרים רבים נוטים להתייחס לשער התיאורטי בשעות המוקדמות של המסחר כאינדיקציה יחידה לכיוון השוק בפתיחה. השער התיאורטי נתון לשינויים חדים ועיוותים. על סמך השער התיאורטי, הסוחרים מזרימים פקודות קנייה ומכירה בשלב טרום המסחר. החל משעה 9:30 מתפרסם השער הגלום של אופציות המעו"ף. שער זה משקף בצורה נכונה יותר את כיוון השוק. ההמלצה היא להעביר הוראות מסחר בהסתמך על השער הגלום של האופציות.

מסחר בשער פתיחה ונעילה בתעודות סל - כאשר מזרימים הוראת מסחר בשער גבוה או נמוך משמעותית מהשער התיאורטי בני"ע סחירים, הסוחר מצפה שיקבל את שער הפתיחה או הנעילה שנובע משיווי משקל בין הקונים למוכרים. הטעות של חלק מהסוחרים היא, שהם מזרימים הוראות מסוג זה גם בתעודות סל, ואף בתעודות הסל הממונפות. בחלק גדול מתעודות הסל, החברות הן המצטטות היחידות, לכן מחיר הפתיחה או הסגירה תלוי בעיקר בהן. מומלץ ללמוד את הנוסחה לחישוב השער ההוגן של התעודה, ורק אז להזרים פקודת קנייה או מכירה. המלצה נוספת היא לבדוק את המחזור התיאורטי הצפוי בשער הפתיחה או הנעילה ולהקפיד שאינכם חלק גדול ממנו.

רכישת ני"ע לפני יום האקס בדיבידנד או תשלום ריבית - משקיעים רבים רוכשים אגרות חוב ומניות לפני ימי האקס של הני"ע, ללא בדיקת גובה הקופון או הדיבידנד. פעולה מסוג זה גורמת להקדמת תשלום המס בגין הני"ע. לדוגמה: רכישת אג"ח ממשלתי בשווי 100,000 שקל וקבלת קופון של 10% גורמת ללקוח (במצב של 20% מס) לשלם מס בגובה 2% מהרכישה מראש, כלומר 2,000 שקל. למשקיע הפרטי כדאי לרכוש את ני"ע לאחר יום האקס ולבחור אג"ח שהקופון בהן נמוך.

התנתקות המחיר מהשווי ההוגן של תעודת סל - בתקופה האחרונה פורסם כי מחיר תעודת הסל, קסם מעו"ף לונג פי 3 יומי, התנתק מהשווי ההוגן של התעודה. למרות הפרסום, המשיכו להתבצע עסקאות במחירים גבוהים משמעותית מהשווי ההוגן של התעודה. הסיבה להתנתקות נובעת מחוסר סחורה אצל מנפיק התעודה (סיים למכור את התעודות הרדומות). בעקבות כך, עלה חוסר יכולת לספק היצעים בתעודה. על מנת לבצע עסקה במחיר הוגן, נדרש בכל עת, ובעיקר בתעודות ממונפות, לדעת את הנוסחה לחישוב השווי ההוגן של התעודה (באתר החברות מפורסם מחשבון שווי הוגן), ולהזרים הוראות רק בהסתמך על שווי זה.

רכישת תעודות סל על מדדים זרים ביום ראשון - כידוע, בימי ראשון אין מסחר בשווקים הזרים. אך למרות שאין מסחר, חברות תעודות הסל מצטטות היצעים וביקושים בתעודות המחקות מדדים זרים, ללא יכולת להתכסות על הסחורה. חשוב לשים לב שבדר"כ בימי ראשון, מרווח הציטוט בין הקונים למוכרים גבוה, לכן כדאי לשקול לסחור בתעודות רק כאשר יש מסחר חופף בין הבורסות (ימי שני - חמישי).

עסקאות בני"ע עם סחירות נמוכה - לעתים יש תנודות חריפות בשערי ני"ע. הסוחרים נוטים להתייחס בעיקר לשער האחרון. ההמלצה היא להתחשב בשער היומי הממוצע של העסקאות. שער זה נותן אינדיקציה טובה יותר לגבי כיוון המסחר בני"ע.

התמודדות מול מכונות מסחר אוטומטיות - כאשר מזרימים הוראות בני"ע לא סחירים או באופציות מעו"ף עם סחירות נמוכה, תוך מאיות השנייה עוקפות אותנו המכונות האוטומטיות. למכונה האוטומטית יש גבול עליון ותחתון לציטוט בני"ע. ההמלצה היא לא להילחם במכונות אלא להשתמש בהן. ניתן לעקוף את הציטוט או להצטרף אליו. כאשר המכונה תעצור, זה כנראה השער הנכון לביצוע עסקה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    כתבה יפה מאד. (ל"ת)
    א 14/11/2011 23:31
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אביעד 14/11/2011 20:14
    הגב לתגובה זו
    לא ברור למה עדיף לקנות אג" ח עם קופון נמוך. זה נכון שהמס נמוך יותר אבל כך גם הרווחים.
  • יובל דרור 19/01/2012 17:10
    הגב לתגובה זו
    זה נכון שהריבית המשולמת היא לפי הערך הנקוב אך שים לב שכשאתה רוכש אג" ח בשוק זה לא בהכרח בשער 100. נניח שרכשת אג" ח שהריבית הנקובה בו היא 5 בשער של 80 - אזי בפועל שיעור הריבית שתקבל הוא 6.25%, מצד שני המס הינו לפי הריבית הנקובה של 5%
  • 10.
    קרן אברהמי 14/11/2011 20:09
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה הבעיה לרכוש לפני יום האקס? בדוגמה שניתנה בכתבה המס יהיה 2% אבל הרווח יהיה 8%. אם הבנתי נכון - הכותב ממליץ להרוויח כמה שפחות כדי לשלם כמה שפחות מס.
  • 9.
    צער קובול 14/11/2011 19:20
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שאתה בקלות יכול להחליף את צבי שכבר מזמן לא פוגע וגורם למיטב להיראות ממש גרוע !
  • 8.
    ניר 14/11/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
    הטעות הכי גדולה
  • 7.
    יוסי ואןגוך 14/11/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    הרבה סוחרים טועים בהם , יופי של נקודה
  • 6.
    חי במינוס 14/11/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    הפקיעה החודשי. מאידך הבורסה מאפשרת מסחר של מניה אחת (!9 אף שמחירה פחות משקל. וזאת באמצע המסחר ולא בסופו או תחילתו.
  • 5.
    כתבה ממש טובה- אנשים רבים טועים בזה (ל"ת)
    אני 14/11/2011 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא חידש שום דבר (ל"ת)
    מבין בשו ההון 14/11/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבו טיר 14/11/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף כתבה לעניין ולא סתם בילבולי שכל ופסיכולגיה בגרוש
  • 2.
    דק 14/11/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
    למה פשוט לא לומר לא לגעת בכלל בניירות עם סחירות נמוכה מראש? רובוטים שמובוטים עאלק
  • 1.
    דייגו העיראקי 14/11/2011 08:37
    הגב לתגובה זו
    אני ותיק בשוק ובכל זאת למדתי כמה דברים . כתבה לעניין !
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.