מחזירים את הסדר לדרום הפרוע: 33 מבנים בלתי חוקיים בנגב נהרסו במבצע אכיפה
במסגרת מבצע אכיפה של מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים והמשטרה נהרסו השבוע 33 מבנים בלתי חוקיים בנגב. ב-14 בתים בלתי חוקיים הצליחו הפקחים לשכנע את הפולשים להרוס את הבתים שבנו בעצמם. פעילות ההריסה בוצעה על ידי הפקחים, בגיבוי משפטי של פרקליטות המדינה, במקביל באיזור הנגב הצפוני, רהט, חורה, בקעת ערד, איזור דימונה, איזור מצפה רמון, דודאים, ממשית, כביש 31, כביש 80, וכביש 25, בליווי כוחות גדולים של משטרת ישראל . מעבר ל- 33 הבתים שנהרסו על פי צוי הריסה מינהליים של משרד הפנים, ביצעו במסגרת המבצע פקחי מינהל מקרקעי ישראל צו פינוי קרקע באיזור אבו קרינאת כנגד פולשים שפלשו לאדמות מדינה, ובנוסף אותרה פלישה "טרייה" באיזור כביש 25, שפונתה מיידית לפי החוק המאפשר לפנות פלישת קרקע אם טרם מלאו לה 30 יום, ללא צורך בצו. הבנייה הבלתי חוקית בנגב הגיעה למימדים של מכת מדינה, ונאמדת בכ- 70,000 מבנים בלתי חוקיים. כל שנה מתווספים למספר זה 4,000 מבנים בלתי חוקיים בממוצע. מתחילת 2011 נהרסו בנגב קרוב לאלף מבנים בלתי חוקיים. במינהל מקרקעי ישראל מדגישים כי בשלב זה, כי "לפי הנחיות שר הבינוי והשיכון ושר הפנים שניתנו עקב תחילת עבודתה של ועדת גולדברג, האכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית בנגב מתבצעת אך ורק נגד בנייה חדשה. נגד בנייה בלתי חוקית "ותיקה" אין כל פעולה בשלב זה, בשל הנחיית השרים. המבצע שהתקיים בשבוע שעבר באופן מרוכז הוא דוגמה למבצעים מרוכזים רבים שיתקיימו להריסת בתים בלתי חוקיים בנגב בעתיד הקרוב במסגרת דפוס פעולה זה." המינהל נוקט במדיניות חדשה, במסגרתה פולשי קרקע נתבעים, לאחר פינויים, גם לשלם את הוצאות הפינוי שנגרמו למדינה בגלל הבנייה הבלתי חוקית והצורך לפנות פלישה מאדמות מדינה. תביעות אלו מגיעות בדרך כלל לסדרי גודל כספיים של מאות אלפי ומיליוני שקלים, ומשמשות ככלי הרתעה מסוג חדש בזירת המאבק בפולשי קרקע. איום בתביעות הוצאות פינוי היה המפתח, גם במסגרת שכנועם של 14 מתוך 33 פולשי הקרקע שטופלו לפנות את המבנים בעצמם.
- 1.ניר 06/11/2011 15:13הגב לתגובה זומעניין איפה ארגוני השמאל ש" נטפלים" למתנחלים, לנה אין להם מה להגיד אף פעם על הבנייה הלא חוקית בנגב
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.
