שוק ההנפקות מאותת על מהלך בבורסה, דומה למצב ב-2003
בימים האחרונים, נראה כי שוק ההנפקות מראה סימנים לכך שהוא עדיין לא מת סופית. מסמכי הנפקות של אגרות חוב של בנקים וחברות ביטוח, מסתובבים בין הגופים המוסדיים ומביאים אותנו לחזור ולבחון תיאוריה מוכרת המקשרת את שוק ההנפקות (מניות ואג"ח) לשוק המניות.
התיאוריה אומרת שהמשקיעים מתנהגים כעדר שטועה תמיד. רוכש בהנפקות בזמני שיא ובזמני שפל חושש מהשתתפות בהנפקות. התיאוריה גורסת, כי בשוק יורד היקף ההנפקות הולך ויורד, חלקן הגדול מתבטל או נכשל באופן חלקי או מלא עד ששוק ההנפקות גווע לגמרי. באותו זמן מדד המניות מסמן את רמת השפל שלו. מנקודה זו, השוק מתחיל לעלות, בהתחלה מגייסים רק הבנקים (אג"ח). לאחר מכן, עם המשך העליות בשוק נמשכים הגיוסים (לפי סדר כרונולוגי) באג"ח בדירוג גבוה, אג"ח בדירוג נמוך ומניות של חברות גדולות. כשהשוק מגיע לרמות גבוהות מאוד, מונפקות אג"ח ספקולטיביות (אג"ח זבל) ומניות של חברות קטנות. אחרי השיא מגיעות כמובן הירידות בשוק המניות והתהליך חוזר חלילה.
נבחן כמה מקרים מהעשור האחרון:
במשבר ההיי-טק של תחילת שנות האלפיים, ירד שוק המניות בחדות בשנים 2001-2002 והגיע לשפל בתחילת 2003 (מדד המעו"ף ירד מתחת ל-300 נק'). באותה עת (מאי ויוני 2002) בשוק ההנפקות, הצליחו פורמולה, אוסיף השקעות ואורמת להנפיק בהצלחה. לאחר מכן עד מארס 2003 נרשמו 2 הנפקות קטנות (מטריקס וברגר הולדינגס - דש איפקס כיום) שהצליחו בקושי רב לגייס.
במארס 2003, ביצע השוק סיבוב פרסה והחל לעלות. בשבועות שלאחר מכן הונפקו אג"ח של לאומי ופועלים, ושוק ההנפקות החל לפרוח בצורה איטית מאוד. רק ב-2004 לאחר שנרשמו עליות משמעותיות בשוק המניות (מדד המעו"ף עלה ב-53%) חזר שוק ההנפקות לפעול במלוא המרץ.
בשנים 2007-2008 התרחש המקרה ההפוך. השוק הגיע לשיאו לקראת סוף 2007. רגע לפני כן, שוק ההנפקות רתח. מניות ואג"ח הונפקו בקצב מסחרר ברבעון האחרון של 2007. אג"ח של קרגל, טן דלק, מירלנד, בזן, אייס דיפו, סנטראל יורופיאן וחברות נוספות הונפקו לראשונה בשוק. מניות של חברות קטנות כמו אדלר חומסקי, בסר הנדסה, אייס, פטרוכימיים ועוד יצאו לשוק. אאורה, אלביט הדמיה, ארזים, דלק נדלן ואפריקה הנפיקו מיליארדי שקלים וזכו לחיתום יתר. אז הגיעה נקודת השיא, ומשם החל השוק לרדת בחדות עד לשפל שנרשם בסוף 2008 ביחד עם הנפילות בשוקי המניות בעולם.
עם תחילת הנפילות החל שוק ההנפקות להתייבש. ברבעון האחרון של 2008 שוב היו אלו רק הבנקים (לאומי ופועלים) שהנפיקו אג"ח, אך זכו להיענות נמוכה מאוד. בתחילת 2009 החל השוק לעלות בצורה חדה ושוב היו אלו הבנקים (לאומי, דקסיה ישראל, דיסקונט) שהנפיקו ברבעון הראשון. החברה היחידה שהצליחה להסתנן ולהנפיק בשוק הייתה גזית גלוב, שהנפיקה שלא כמנהגה בעקבות דרישת השוק את סדרת גזית גלוב אגח י מגובה בביטחונות. גם הנפקה זו צלחה בקושי ונסגרה במחירי המינימום. החל מאפריל 2009 התחזקה מגמת ההנפקות ואט אט הונפקו אגרות חוב של חברות בדירוג גבוה בתחילה (כיל, שטראוס, פז נפט, גב ים), ורק לקראת סוף 2009 התחזק שוק ההנפקות וחברות רבות אחרות הנפיקו הון ואג"ח לציבור.
בימים אלו אנו שוב ניצבים בפני שוק מניות יורד. בעקבות המשבר באירופה, שוק ההנפקות נחלש מאוד. במהלך חודש ספטמבר הצליחה אלוני חץ לגייס 260 מיל' ש', אולם גזית גלוב שניסתה לגייס אף היא, זכתה להצלחה חלקית בלבד. בחודש אוקטובר, עם התעצמות המשבר, הצליחה מליסרון לגייס סדרת אג"ח מגובה בביטחונות (בהצלחה חלקית ובמחירי מינימום), וביג ביצעה הרחבת סדרה קטנה באג"ח ונכשלה בהנפקת מניות.
כפי שראינו בעבר, שפל במדדי המניות בשילוב שוק הנפקות יבש, סימן את התחתית בשוק המניות. טפטוף של הנפקות אג"ח של בנקים סימן את היציאה מהשוק הדובי ותחילתו של גל עולה בשוק המניות. זה המצב בו אנו נמצאים היום, האם התיאוריה תתממש בחודשים הקרובים? ימים יגידו...
- 15.אילנה 07/11/2011 17:05הגב לתגובה זוכפנסיונרית אני קוראת את כתבותיך בעקביות נהנת ולומדת כל פעם מחדש.
- 14.כרגיל כתבה ברמה גבוהה . (ל"ת)חבי 07/11/2011 17:04הגב לתגובה זו
- 13.כתבה מהמעניינות שקראתי בזמן האחרון (ל"ת)מני 07/11/2011 17:03הגב לתגובה זו
- 12.קטי 07/11/2011 17:03הגב לתגובה זומסכימה בהחלט אנחנו לפני תקופה של עליות בשוק ההון
- 11.לא נכון. מדדי המניות כרגע ממש לא בשפל !!! (ל"ת)אמיר 07/11/2011 10:10הגב לתגובה זו
- 10.חוסר מיקצועיות 07/11/2011 10:07הגב לתגובה זומה זה השטויות האלו?
- 9.מושון 06/11/2011 22:30הגב לתגובה זואם כבר אז יהיה מהלך למטה.
- 8.אהרון 06/11/2011 21:29הגב לתגובה זוהמשבר עוד לא נגמר הוא מחליף צורה . לא ליפול למלכודת
- 7.כלכלן זוטר 06/11/2011 21:06הגב לתגובה זוייתכן והכותב צודק כשהוא טוען שיש כאן רמז לבאות, וייתכן שלא. אבל זהו חוסר הבנה משווע בסטטיסטיקה והסקת מסקנות. הדבר דומה לכך שנעשה מחקר שיבדוק מתאם בין מספר החדרים להכנסה. כמובן שיש קשר חיובי בין השניים. מכאן נגזור מסקנה אופרטיבית שכדאי לקנות בית עם מספר חדרים גבוה יותר כי זה ישליך על המשכורת שלנו,בעוד שהקשר הוא כמובן הפוך. השפל שאנו רואים בהנפקות חדשות מקורו בשוק הדובי שאנו נמצאים בו ובחוסר הוודאות, שמתמחר סיכון גבוה ולכן מחירי אג" ח ומניות נמוכים. אם שוק המניות יעלה התמונה תתחיל להשתנות, זה נכון. אבל אף אחד לא מבטיח שהגענו לסוף המהלך. טכנית אנחנו בנקודת השבר שתגרור אותנו עוד למטה
- אלון 07/11/2011 10:12הגב לתגובה זושלא לדבר על העברית הדפוקה של רוב הכתבים באתרים הכלכליים השונים
- 6.אחלה כתבה מעניינת (ל"ת)אגחניק 06/11/2011 19:44הגב לתגובה זו
- 5.אשרי המאמין 06/11/2011 17:39הגב לתגובה זויאללה נמאס כבר מהשוק הזה. שיתחיל לעלות
- 4.אייל 06/11/2011 16:44הגב לתגובה זוהיו בשפל כיום שוק המניות אינו יקר ומאידך גם לא זול.
- 3.כתבה מצוינת. מומלץ. (ל"ת)שכן 06/11/2011 16:12הגב לתגובה זו
- 2.או שכן או שלא... (ל"ת)ר 06/11/2011 15:13הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מעניינת.תודה. (ל"ת)משקיע 06/11/2011 13:15הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
