שוק ההנפקות מאותת על מהלך בבורסה, דומה למצב ב-2003

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, כותב על כיוונו של שוק ההנפקות. האם אנו בפתחו של גל הנפקות?
קובי שגב | (16)

בימים האחרונים, נראה כי שוק ההנפקות מראה סימנים לכך שהוא עדיין לא מת סופית. מסמכי הנפקות של אגרות חוב של בנקים וחברות ביטוח, מסתובבים בין הגופים המוסדיים ומביאים אותנו לחזור ולבחון תיאוריה מוכרת המקשרת את שוק ההנפקות (מניות ואג"ח) לשוק המניות. התיאוריה אומרת שהמשקיעים מתנהגים כעדר שטועה תמיד. רוכש בהנפקות בזמני שיא ובזמני שפל חושש מהשתתפות בהנפקות. התיאוריה גורסת, כי בשוק יורד היקף ההנפקות הולך ויורד, חלקן הגדול מתבטל או נכשל באופן חלקי או מלא עד ששוק ההנפקות גווע לגמרי. באותו זמן מדד המניות מסמן את רמת השפל שלו. מנקודה זו, השוק מתחיל לעלות, בהתחלה מגייסים רק הבנקים (אג"ח). לאחר מכן, עם המשך העליות בשוק נמשכים הגיוסים (לפי סדר כרונולוגי) באג"ח בדירוג גבוה, אג"ח בדירוג נמוך ומניות של חברות גדולות. כשהשוק מגיע לרמות גבוהות מאוד, מונפקות אג"ח ספקולטיביות (אג"ח זבל) ומניות של חברות קטנות. אחרי השיא מגיעות כמובן הירידות בשוק המניות והתהליך חוזר חלילה. נבחן כמה מקרים מהעשור האחרון: במשבר ההיי-טק של תחילת שנות האלפיים, ירד שוק המניות בחדות בשנים 2001-2002 והגיע לשפל בתחילת 2003 (מדד המעו"ף ירד מתחת ל-300 נק'). באותה עת (מאי ויוני 2002) בשוק ההנפקות, הצליחו פורמולה, אוסיף השקעות ואורמת להנפיק בהצלחה. לאחר מכן עד מארס 2003 נרשמו 2 הנפקות קטנות (מטריקס וברגר הולדינגס - דש איפקס כיום) שהצליחו בקושי רב לגייס. במארס 2003, ביצע השוק סיבוב פרסה והחל לעלות. בשבועות שלאחר מכן הונפקו אג"ח של לאומי ופועלים, ושוק ההנפקות החל לפרוח בצורה איטית מאוד. רק ב-2004 לאחר שנרשמו עליות משמעותיות בשוק המניות (מדד המעו"ף עלה ב-53%) חזר שוק ההנפקות לפעול במלוא המרץ. בשנים 2007-2008 התרחש המקרה ההפוך. השוק הגיע לשיאו לקראת סוף 2007. רגע לפני כן, שוק ההנפקות רתח. מניות ואג"ח הונפקו בקצב מסחרר ברבעון האחרון של 2007. אג"ח של קרגל, טן דלק, מירלנד, בזן, אייס דיפו, סנטראל יורופיאן וחברות נוספות הונפקו לראשונה בשוק. מניות של חברות קטנות כמו אדלר חומסקי, בסר הנדסה, אייס, פטרוכימיים ועוד יצאו לשוק. אאורה, אלביט הדמיה, ארזים, דלק נדלן ואפריקה הנפיקו מיליארדי שקלים וזכו לחיתום יתר. אז הגיעה נקודת השיא, ומשם החל השוק לרדת בחדות עד לשפל שנרשם בסוף 2008 ביחד עם הנפילות בשוקי המניות בעולם. עם תחילת הנפילות החל שוק ההנפקות להתייבש. ברבעון האחרון של 2008 שוב היו אלו רק הבנקים (לאומי ופועלים) שהנפיקו אג"ח, אך זכו להיענות נמוכה מאוד. בתחילת 2009 החל השוק לעלות בצורה חדה ושוב היו אלו הבנקים (לאומי, דקסיה ישראל, דיסקונט) שהנפיקו ברבעון הראשון. החברה היחידה שהצליחה להסתנן ולהנפיק בשוק הייתה גזית גלוב, שהנפיקה שלא כמנהגה בעקבות דרישת השוק את סדרת גזית גלוב אגח י מגובה בביטחונות. גם הנפקה זו צלחה בקושי ונסגרה במחירי המינימום. החל מאפריל 2009 התחזקה מגמת ההנפקות ואט אט הונפקו אגרות חוב של חברות בדירוג גבוה בתחילה (כיל, שטראוס, פז נפט, גב ים), ורק לקראת סוף 2009 התחזק שוק ההנפקות וחברות רבות אחרות הנפיקו הון ואג"ח לציבור. בימים אלו אנו שוב ניצבים בפני שוק מניות יורד. בעקבות המשבר באירופה, שוק ההנפקות נחלש מאוד. במהלך חודש ספטמבר הצליחה אלוני חץ לגייס 260 מיל' ש', אולם גזית גלוב שניסתה לגייס אף היא, זכתה להצלחה חלקית בלבד. בחודש אוקטובר, עם התעצמות המשבר, הצליחה מליסרון לגייס סדרת אג"ח מגובה בביטחונות (בהצלחה חלקית ובמחירי מינימום), וביג ביצעה הרחבת סדרה קטנה באג"ח ונכשלה בהנפקת מניות. כפי שראינו בעבר, שפל במדדי המניות בשילוב שוק הנפקות יבש, סימן את התחתית בשוק המניות. טפטוף של הנפקות אג"ח של בנקים סימן את היציאה מהשוק הדובי ותחילתו של גל עולה בשוק המניות. זה המצב בו אנו נמצאים היום, האם התיאוריה תתממש בחודשים הקרובים? ימים יגידו... ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אילנה 07/11/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
    כפנסיונרית אני קוראת את כתבותיך בעקביות נהנת ולומדת כל פעם מחדש.
  • 14.
    כרגיל כתבה ברמה גבוהה . (ל"ת)
    חבי 07/11/2011 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    כתבה מהמעניינות שקראתי בזמן האחרון (ל"ת)
    מני 07/11/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קטי 07/11/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
    מסכימה בהחלט אנחנו לפני תקופה של עליות בשוק ההון
  • 11.
    לא נכון. מדדי המניות כרגע ממש לא בשפל !!! (ל"ת)
    אמיר 07/11/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חוסר מיקצועיות 07/11/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    מה זה השטויות האלו?
  • 9.
    מושון 06/11/2011 22:30
    הגב לתגובה זו
    אם כבר אז יהיה מהלך למטה.
  • 8.
    אהרון 06/11/2011 21:29
    הגב לתגובה זו
    המשבר עוד לא נגמר הוא מחליף צורה . לא ליפול למלכודת
  • 7.
    כלכלן זוטר 06/11/2011 21:06
    הגב לתגובה זו
    ייתכן והכותב צודק כשהוא טוען שיש כאן רמז לבאות, וייתכן שלא. אבל זהו חוסר הבנה משווע בסטטיסטיקה והסקת מסקנות. הדבר דומה לכך שנעשה מחקר שיבדוק מתאם בין מספר החדרים להכנסה. כמובן שיש קשר חיובי בין השניים. מכאן נגזור מסקנה אופרטיבית שכדאי לקנות בית עם מספר חדרים גבוה יותר כי זה ישליך על המשכורת שלנו,בעוד שהקשר הוא כמובן הפוך. השפל שאנו רואים בהנפקות חדשות מקורו בשוק הדובי שאנו נמצאים בו ובחוסר הוודאות, שמתמחר סיכון גבוה ולכן מחירי אג" ח ומניות נמוכים. אם שוק המניות יעלה התמונה תתחיל להשתנות, זה נכון. אבל אף אחד לא מבטיח שהגענו לסוף המהלך. טכנית אנחנו בנקודת השבר שתגרור אותנו עוד למטה
  • אלון 07/11/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על העברית הדפוקה של רוב הכתבים באתרים הכלכליים השונים
  • 6.
    אחלה כתבה מעניינת (ל"ת)
    אגחניק 06/11/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אשרי המאמין 06/11/2011 17:39
    הגב לתגובה זו
    יאללה נמאס כבר מהשוק הזה. שיתחיל לעלות
  • 4.
    אייל 06/11/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    היו בשפל כיום שוק המניות אינו יקר ומאידך גם לא זול.
  • 3.
    כתבה מצוינת. מומלץ. (ל"ת)
    שכן 06/11/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    או שכן או שלא... (ל"ת)
    ר 06/11/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה מעניינת.תודה. (ל"ת)
    משקיע 06/11/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.