פאפנדראו מתעקש על משאל: המהלך יבטיח את מקומה של יוון בגוש האירו
המדדים בבורסות העולם צנחו אתמול בחדות בצל החדשות מאירופה ונראה כי ראש הממשלה היווני לא מתכוון לוותר. ג'ורג' פאפנדראו, אמר היום לשריו בישיבת הממשלה כי הוא עומד על דעתו לקיום משאל במדינה בנושא חבילת החילוץ.
לטענתו פאפנדראו, משאל העם יחזק את עמדתה של יוון מול מוסדות האיחוד וישאיר אותה בגוש האירו. "משאל העם יהווה מנדט חזק ומסר ברור בתוך יוון ומחוצה לה לשותפות שלנו בגוש האירו", נכתב בפרוטוקול ישיבת הממשלה היוונית והוסיף כי המשאל "יבטיח זאת בצורה מכרעת".
ממשלתו של פאפנדראו מראה סימנים של אי יציבות לאור ההתפתחויות החדשות. חלק חברי מפלגתו הסוציאליסטית 'פאסוק', הכריזו אתמול על עריקה והשאירו את פאפנדראו עם 152 נציגים בלבד מתוך 300 המקומות בפרלמנט. ארבעה חברי מפלגה אחרים תקפו את כוונתו של פאפנדראו לקיום משאל עם בניסיון לעצור את העריקים ושישה נוספים קראו לו להתפטר.
- 3.ניסים 02/11/2011 17:13הגב לתגובה זואני מנסה להבין את מהלכיו של ראש ממשלת יון ולא בגלל שאני מסכים, אבל אני אנסה. הוא ראש המפלגה הסוציאיליסיטת ביוון. הוא אומר לעצמו, אם ההחלטת הממשלה היא הרת אסון לעם היווני שהעם היווני יחליט, זה מצד אחד מצד שני הוא בטוח שההחלטה האמורה תזמין לחץ אדיר מצד מדינות אירופה המובילות, קרי צרפת וגרמניה ואז אם הוא יכנע לבטל את משאל העם, יש לו הסבר חזק, בבחינת מה רציתם, יש לחץ אדיר עלי מצד אירופה. כך שמבחינת ניתוח קר של המהלך הוא את שלו עשה לשימור מעמדו, או לחילופין, ל" גידור" הנזקים שייגרמו לו ולמפלגתו.
- 2.בא 02/11/2011 10:10הגב לתגובה זושלהם יהיה הכי טוב בסוף .משאל עם ,אחכ בחירות ,יש זמן ,מי ממהר ביוון ,תעצרו את העולם אנו רוצים סיסטה .עם של מלקות ,למי שמבין יוונית .
- 1.צהפר 02/11/2011 10:05הגב לתגובה זופפנדריאו עומד להכשל במבחן המנהיגות.אין שום הצדקה עניינית ובוודאי במובן המקצועי הטהור למשאל עם בנושא כגון חבילת החילוץ ליוון.משאל עם שמציג שתי אפשרויות דיכוטומיות להתייחסות אינו מתאים, להערכתי אינו בתחום הסמכות החוקית בסוגייה כ" כ מורכבת.זו בדיוק תפקידה של ההנהגה לקבל החלטות לעיתים לא פופולריות אשר משרתת את האינטרס ארוך הטווח.למרבה הצער פפנדריאו אינו מרחיק לראות מעבר לתאורת הפנס.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
