הרכב תיק השקעות חו"ל - נובמבר 2011

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי, סוקרים את הרכב תיק ההשקעות מעבר לים עבור חודש נובמבר
דן הלמן | (1)

חודש אוקטובר הציג תמונת ראי של חודש ספטמבר, בעלייה מרשימה של הסחורות והמטבעות. צמיחה זו החזירה את הירידה של החודש שחלף. נציין את הנפט שעלה בכ-14% והדולר האוסטרלי שטיפס בכ-9%. אוקטובר נסגר בעליה של כ-11%, זה החודש הטוב ביותר מאז שנת 1991.

בשעה טובה, התוכנית לפתרון משבר החובות של יוון התגבשה בקווים כלליים. אבל אנחנו שוב שואלים מאיפה תבוא הצמיחה? בינתיים, נראה שפתרון הבעיות הפיסקליות והמבניות באירופה וארה"ב עוד רחוק. בנוסף, הבנקים (בעיקר באירופה) יאלצו "לרתק" יותר הון למטרת שיפור המאזנים הפיננסים, כך שהם ילוו פחות כספים והצמיחה תיפגע. אנו ממליצים לנצל את "הראלי" האחרון בשווקים ולהקטין חשיפה לשוקי המניות מעבר לים.

שווקים מפותחים

אירופה - נציגי מדינות הגוש האירופי הצליחו להפתיע את המשקיעים כשסגרו הסכם שאמור לתת מענה ארוך טווח (יחסית) למשבר החובות של יוון, ואולי אף של אירופה כולה. הנקודות העיקריות של ההסכם:

- הבנקים מסכימים "לתספורת מרצון" של 50% על החוב היווני, אך לא ברור אם הדבר יגרור הפעלת חוזי ביטוח.

- הבנקים ידרשו להעלות את ה-TIER 1 CAPITAL (שכבת ההון הראשוני) ל-9% עד אמצע שנת 2012 (לאחר מחיקות של אג"ח ממשלתיות לפי מחירי שוק). הצפי הוא שבעקבות זאת, יאלצו הבנקים לגייס כ-110 מיליארד אירו.

- יתאפשר מינוף של קרן ההצלה עד פי שלוש ואולי אף מעבר לכך. ייתכן וסין תיקח חלק בהרחבת קרן החילוץ.

התוכנית כרגע הצליחה "לקנות" זמן לטיפול ממוקד בבעיות בגוש האירו, והמשקעים חזרו להגדיל את רמת הסיכון בתיק. הפרלמנט היווני הצביע בעד הרחבת מדיניות הצנע שתכלול העלאת מיסים, קיצוצים בפנסיות ופיטורים של 30 אלף עובדי מדינה. נכון לכרגע, העברת התשלום הבא בסך 8 מיליארד אירו ליוון בנובמבר נראה סגור. אפשר לציין מספר נקודות אור שתרמו לסגירת ההסכם:

- כל 17 מדינות הגוש האירופי אישרו את הרחבת המנדט של קרן ההצלה אשר רשאית מעתה לרכוש אג"ח בשוק המשני ולתת קווי אשראי לממשלות ובנקים בגוש האירו.

- ההבנה שחייבים לספק הון לייצוב הבנקים בכל דרך שתידרש.

- הגדלת "התספורת" לחוב היווני לרמה של 50% במטרה לסיים את הוויכוחים בעניין זה.

למרות שהבנק המרכזי באירופה הודיע שיספק נזילות ללא הגבלה למשך השנה הקרובה עבור הבנקים האירופיים, הם ממשיכים להפקיד את כספי הפיקדונות אצל הבנק המרכזי האירופי. זאת במקום קבלת ריבית גבוהה יותר אצל בנקים אחרים באירופה (הפיקדונות היומיים בבנק המרכזי עומדים על כ-250 מיליארד אירו - הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש יוני 2010, בעוד הממוצע עומד על כ-55 מיליארד אירו).

יחד עם זאת, קיימים עוד חששות בשוק לגבי פתרון בעיית החוב. אינדיקציות לכך ניתן למצוא הן בשוק המניות והן בפער בין תשואת אג"ח 10 שנים של גרמניה לצרפת אשר עומד על כ-1%. לדעתנו, התחזקות האירו היא לא רק בגלל הסכם החילוץ של יוון, אלא היא נובעת בעיקר ממכירת נכסים דולריים על ידי בנקים אירופים בכדי להתנזל ולהוריד התחייבויות דולריות אותן הם מתקשים לממן. אנו ממשיכים להחזיק משקל חסר באירופה כשבתוך היבשת נותנים משקל עודף לגרמניה ושבדיה.

יפן - הבנק המרכזי התערב בפעם השנייה בשוק המט"ח מזה שלושה חודשים, אחרי שהיין הוסיף לרשום שיא חדש מול הדולר. אותה התערבות מהווה את המשך "המלחמה" של יפן בספקולנטים שפוגעים בכושר התחרות של היצואנים היפנים. התוצר צפוי לעלות בשנת 2012 בשיעור של 2.2% כשההערכה הקודמת הייתה 2.8%. האבטלה נמצאת במגמת ירידה סביב ה-4%.

אנו ממשיכים להחזיק את יפן במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World). כשאת החשיפה לשוק המניות ביפן אנו ממליצים לעשות על ידי תוך ניטרול המטבע.

ארה"ב - מאז ה-4 באוקטובר, עת השוק האמריקני הבין כי בעיית החוב באירופה מטופלת בצורה רצינית, התחיל "ראלי" אשר השלים גידול של כ-16% מהתחתית, זאת על רקע העלייה ברמת הוודאות כי אירופה בדרך לפתרון מהיר לבעיית החוב, נתוני מאקרו טובים מהצפוי בעיקר מארה"ב אשר מיתנו את החששות לגלישה למיתון ונתוני מאקרו בסין שביטלו את חשש המשקיעים מירידה חדה בקצב הצמיחה תמכו בעליות.

עם סיום עונת הדוחות נראה כי כ-70% מהחברות הצליחו לעקוף את תחזיות האנליסטים. להערכתנו, השוק יחזור להתמקד בנתוני המאקרו בארה"ב, שם אנו צפויים לחזות בנתונים עגומים, בין היתר מהסיבות הבאות:

- שוק עבודה שלא מצליח לייצר מספיק משרות (ממוצע חודשי של 100 אלף בחצי שנה האחרונה)

- שוק הנדל"ן מסרב להתאושש - למרות שרמת הריבית בשוק המשכנתאות נמצאת במגמת ירידה, כמות המשכנתאות שלוקחים במונחים כספיים נמצאת בשפל של 15 שנה. בנוסף, ההיצע בשוק הדיור כה גבוה כך שיעברו מספר שנים עד שהשוק "יתנקה" מרמת המלאים הגדולה. כמו-כן, בעיית העיקולים רחוקה מסיום (אחוז העיקולים נמצא בשיא של כל הזמנים) וליותר מ-20% מבעלי המשכנתאות יש משכנתא הגבוהה משווי הנכס.

- הרוב הרפובליקני בקונגרס יקשה על הנשיא הדמוקרטי להעביר רפורמות מהותיות מה שמביא לחוסר יציבות פוליטית. לפיכך, למרות שנתון הצמיחה ברבעון השלישי היה 2.5% אנו ממשיכים להיות ספקנים לגבי הצמיחה העתידית ומעריכים שאנחנו נראה צמיחה נמוכה מ-2% בהמשך. אנו ממליצים לנצל העליות החדות בחודש אוקטובר לטובת הקטנת החשיפה בארה"ב ממשקל יתר למשקל חסר (בהתאם למדד ה-MSCI World).

אג"ח - התשואה על האג"ח ל-10 שנים חזרה לרמת ה-2.1%, אחרי שבחודש שעבר כבר ביקרה ברמות 1.7%. משרד האוצר של ארה"ב שוקל הנפקת אג"ח בריבית משתנה. זאת לאחר ירידה בביקושים של בנקים מרכזיים, וכן מחירי אג"ח לא אטרקטיביים. אג"ח בריבית משתנה עשויה למשוך קרנות פנסיה, בנקים וחברות ביטוח. משקיעים זרים מכרו אג"ח ארה"ב בסכום של 20 מיליארד דולר בשבוע האחרון (שיא של כל הזמנים). בסך הכל בחודשיים האחרונים מכרו המשקיעים הזרים אג"ח ממשלת ארה"ב בכ-93 מיליארד דולר. חלק מהכספים חזרו לאג"ח הקונצרני, דבר שהתבטא בעליות נאות של כ-2% בחודש האחרון. אג"ח בדירוג נמוך עלו בכ-6%, שזו העלייה החודשית החדה מזה שנתיים.

קנדה - הבנק המרכזי הוריד את תחזית הצמיחה השנתית שתסתיים בסוף יוני לרמה של 1.8% מ-2.8%. המדינה ממשיכה לקבל תמיכה ממחירי הסחורות הגבוהים. הזהב והנפט עלו בחודש אוקטובר בכ-6% ו-17% בהתאמה.

אנו ממשיכים להחזיק את קנדה במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World)

אוסטרליה - הבנק המרכזי הוריד את הריבית מ-4.75% ל-4.5%. זו ההורדה הראשונה מאז חודש אפריל 2009 על רקע ההתמתנות של קצב האינפלציה והחולשה בצמיחה הגלובלית. אנו ממליצים להמשיך להחזיק את אוסטרליה ופסיפיק במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).

שווקים מתעוררים

ברזיל - הריבית במדינה שוב ירדה ב-0.5% ל-11.5%. הבנק המרכזי חושש מהאטה גלובלית יותר מאינפלציה. החוזה העתידי על הריבית מגלם הורדה של 1.25% נוספים עד חודש אפריל.

סין - ההאטה במדינה מורגשת כשמחירי הבתים הפסיקו לעלות בחלק מהערים. התמ"ג במדינה צמח בשיעור של 9.1% ברבעון השלישי, עם צפי לצמיחה של כ-9.3%. סין שוקלת לשלוט באינפלציה (בחודש ספטמבר עלתה 6.1% אחרי שבאוגוסט עלתה 6.5% שזה שיא של שלוש שנים) על ידי הגבלת השימוש בדגנים שאינם לצרכי מאכל וכן שיחרור אדמות בכדי להגדיל את הבנייה.

אחת מקרנות ההשקעה של ממשלת סין רכשה מניות של ארבעת הבנקים הגדולים במדינה והודיעה כי ייתכן ותמשיך בהתאם לצורך. התמיכה הממשלתית באה על רקע החששות המתגברים עם הימצאותם של הבנקים במצוקה אחרי שנתנו הלוואות בסך 3.8 טריליון דולר מאז שנת 2008 וכעת הם עלולים להתקשות בגביית הסכום בעתיד.

הודו - הבנק המרכזי העלה את הריבית בהתאם לצפי ב-0.25% ל8.5%, והוריד את תחזית הצמיחה השנה מ-8% ל-7.6%. להערכתנו, קיים סיכוי טוב שסדרת ההעלאות הריבית שהחלה בחודש באפריל (עת עמדה הריבית על 3.5%) הגיעה לסיומה אחרי שקצב האינפלציה צפוי להתמתן מ-9% השנה ל-7% כבר ברבעון הראשון של שנת 2012. אנו ממליצים לרדת מהחזקת יתר להחזקה במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).

*הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ויקינגי 02/11/2011 09:46
    הגב לתגובה זו
    אה שכחתי- היא נמחקה...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי