סימן אזהרה: תשואת האג"ח באיטליה חצתה את ה-6%, "האופוריה מתפוגגת במהירות"
מדדי המניות באירופה קיבלו את התוכנית שהוצגה בשבוע שעבר ע"י מנהיגי אירופה במחיאות כפיים סוערות. המדדים ביבשת רשמו זינוקים של 5%-6% ביום חמישי והשלימו בכך מהלך עליות של כמעט שלושה שבועות. עם זאת, כאשר מתבוננים בהתנהגות שוק האג"ח האירופי מאז הוצגה אותה תוכנית - ניתן לראות כי מתקבלת תמונה שונה בתכלית, שם אין אופוריה.
ב-26 לאוקטובר, יום לפני הצגת התוכנית האירופית, נסחרו איגרות החוב של איטליה בתשואה של 5.92%. ביום חמישי ירדה התשואה ל-5.87% במה שנראה היה כהבעת אמון בכלכלה האיטלקית ברקע להצגת התוכנית אך ביומיים האחרונים החששות ככל הנראה חזרו למרכז הבמה, שכן תשואה האג"ח האיטלקי זינקה ל-6.1% - שיא של חודשיים.
האג"ח של איטליה ל-10 שנים רשם רמת שיא של כמעט 6.4% בתחילת אוגוסט. עד אמצע אוגוסט נפלה התשואה עד מתחת ל-5% אך מאז היא מטפסת בעקביות, זאת למרות האופוריה של השבועות האחרונים בשוקי המניות.
לגבי התשואה על האג"ח האיטלקי לחמש שנים, אתמול סגר הנייר בתשואה של 5.92%, שיא מאז ספטמבר 1997. נציין כי פער התשואות של האיגרת האיטלקית ל-10 שנים התרחב מאיגרת הבנצ'מרק הגרמנית ל-400 נקודות. תשואת איגרת החוב של ספרד ל-10 שנים ביצעה מהלך דומה והתרחקה 14 נקודות מהאג"ח הגרמנית לפער של 347 נקודות.
ה-CDS, שהם ביטוחי האג"ח עומדים על 430 נקודות באיטליה. כלומר, לבטח סכום מפני חדלות פירעון באג"ח 5 שנים של המדינה נאלץ לשלם 4.3% מגובה ההשקעה. ה-CDS בספרד עומד על 342 נקודות. לשם ההשוואה ה-CDS בצרפת הוא 175 נקודות ובישראל כ-150 נקודות. המחיר הכי יקר לביטוח הוא לאג"ח הפורטוגלית - 980 נקודות.
כאמור, בעוד המניות נסחרות סמוך לשיא של שלושה חודשים, איגרות החוב לא הראו שום סימנים של התאוששות. יאיר דרורי האנליסט הראשי של תכלית דיסקונט, אמר בשיחה עם Bizportal: "אנחנו רואים כי השחקנים בשוק האג"ח חולקים על המשקיעים בשוק המניות. בפעם האחרונה שזה קרה ב-2010 משקיעי האג"ח צדקו".
לדבריו, "מה שאנחנו רואים היום זה התפכחות מהחגיגה כאשר השוק מטיל ספק בהצלחת התוכנית האירופית. נשאלות מספר שאלות, הראשונה היא האם תספורת של 50% באג"ח יוון שמשקפת תספורת של 25% לאחר חישובים תהיה מספיקה. שנית, שאלת טריליון האירו, מניין יגיעו הכספים להרחבת קרן הסיוע לאירופה?."
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
