בניגוד לסיכום שבוע שעבר: הדולר נחלש ב-1% והאירו התחזק לרמה של מעל 5 ש'
המגמה המסתמנת בסיכום השבוע היא של התחזקות מטבע האירו מול השקל ומנגד היחלשות של מטבע הדולר במקביל למגמת המסחר בשוק המט"ח הבינלאומי.
היום הדולר נחלש 0.76% וסגר בשער יציג של 3.66 שקלים וברמה שבועית איבד 1% מערכו בעוד האירו התחזק ב-0.63% ו-1.5% ברמה השבועית לשער יציג של 5.051 שקלים. נקודות ציון השבוע היו שבירה של הדולר מתחת לרף ה-3.7 שקלים וחציית רמת ה-5 שקלים לגביי האירו.
ברקע למגמה העולמית הודעת מנהיגי גרמניה וצרפת על שהגיעו להסכמה ויעשו כל מה שידרש על מנת לחזק את מערכת הבנקאות באירופה, לפתור את המשבר החמור ביוון ולעודד את הצמיחה הכלכלית. השווקים הראו כי המשקיעים קיבלו את ההודעה באופטימיות רבה והאירו זינק.
עם זאת, המצב מאוד נפיץ כיוון שעכשיו המשקיעים מחכים שההצהרות יתורגמו למעשים ותוכנית העל תפורסם בהמשך החודש ותפרט את האמצעים להמשך פעולה.
בבנק הפועלים כתבו: "להערכתנו, השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, כולל בישראל. כמו כן, נראה כי גבר הלחץ על השקל מגורמים מקומיים. זאת, על רקע האטה מסוימת בצמיחת המשק, המחאה החברתית והשלכותיה השליליות האפשריות".
"כמו כן, יושפע המסחר בשקל מהצפי להמשך הפחתת הריבית השקלית ובעקבות זאת, צמצום נוסף בפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית.
לאור האמור לעיל, אנו ממליצים להחזיק מט"ח בשיעור של כ- 10% , תוך פיזור מטבעי הכולל דולר ארה"ב, אירו וליש"ט במטרה לצמצם את הסיכון"
בדומה, בבנק לאומי מעריכים כי הגורמים המרכזיים שישפיעו על המסחר במטבע החוץ בישראל בטווח הקרוב יהיו מגמת המסחר בעולם, בדגש על אירופה. כמו כן, מעריכים כי המשך המגמה השלילית בשוק המניות וירידות נוספות באפיק הצמוד יתמכו בהיחלשות נוספת של השקל ולהיפך.
"בסוף השבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתונים אודות יתרות המט"ח לסוף חודש ספטמבר. מהנתונים עולה כי לאחר שבחודש אוגוסט טיפסו יתרות המט"ח לשיא של כ-78.08 מיליארדי דולר, בחודש ספטמבר נרשם בהן קיטון לכ-76.33 מיליארד דולר. הגורם המרכזי שתרם לקיטון ביתרות היה שערוך שלילי של כ-1.81 מיליארד דולר ביתרות המט"ח".
"השערוך השלילי נבע מכך שיתרות המט"ח מפוזרות בין מגוון מטבעות ואילו מוצגות בחישוב דולרי. על כך, התחזקות הדולר בחודש אוגוסט (בעיקר מול האירו, על רקע החרפת החשש ממשבר באירופה) הביאה לקיטון בסך היתרות".
מפירסום בנק ישראל עולה כי בספטמבר חלה ירידה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה באופציות על שערי החליפין. בנוסף, חלה ירידה בנפח המסחר הכולל מכ-136 מיליארד דולר באוגוסט לכ-132 מיליארד דולר בספטמבר. בהקשר זה, נציין כי ההתחזקות שרשם בתקופה זו הדולר (כ-4.3% מול השקל) תרמה לכך שבחישוב דולרי נרשם קיטון בנפח המסחר, על אף שבמונחים "שקליים" לא ניכר שינוי.
- 1.ספרטה 12/10/2011 13:53הגב לתגובה זוהגיע הזמן להחליף תמונות דף ראשי לרענן דף שוק ההון תקוע על אתמול לרשום חג שמח לעם בציון הכול טוב לשים את התמונה של הבחור שפורס ידיים שמש ושמים כחולים מאחור גלעד חוזר נו רקפת תהיי אמיצה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
