המגמה המסתמנת בסיכום השבוע היא של התחזקות מטבע האירו מול השקל ומנגד היחלשות של מטבע הדולר במקביל למגמת המסחר בשוק המט"ח הבינלאומי.

היום הדולר נחלש 0.76% וסגר בשער יציג של 3.66 שקלים וברמה שבועית איבד 1% מערכו בעוד האירו התחזק ב-0.63% ו-1.5% ברמה השבועית לשער יציג של 5.051 שקלים. נקודות ציון השבוע היו שבירה של הדולר מתחת לרף ה-3.7 שקלים וחציית רמת ה-5 שקלים לגביי האירו.

ברקע למגמה העולמית הודעת מנהיגי גרמניה וצרפת על שהגיעו להסכמה ויעשו כל מה שידרש על מנת לחזק את מערכת הבנקאות באירופה, לפתור את המשבר החמור ביוון ולעודד את הצמיחה הכלכלית. השווקים הראו כי המשקיעים קיבלו את ההודעה באופטימיות רבה והאירו זינק.

עם זאת, המצב מאוד נפיץ כיוון שעכשיו המשקיעים מחכים שההצהרות יתורגמו למעשים ותוכנית העל תפורסם בהמשך החודש ותפרט את האמצעים להמשך פעולה.

בבנק הפועלים כתבו: "להערכתנו, השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, כולל בישראל. כמו כן, נראה כי גבר הלחץ על השקל מגורמים מקומיים. זאת, על רקע האטה מסוימת בצמיחת המשק, המחאה החברתית והשלכותיה השליליות האפשריות".

"כמו כן, יושפע המסחר בשקל מהצפי להמשך הפחתת הריבית השקלית ובעקבות זאת, צמצום נוסף בפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית.

לאור האמור לעיל, אנו ממליצים להחזיק מט"ח בשיעור של כ- 10% , תוך פיזור מטבעי הכולל דולר ארה"ב, אירו וליש"ט במטרה לצמצם את הסיכון"

בדומה, בבנק לאומי מעריכים כי הגורמים המרכזיים שישפיעו על המסחר במטבע החוץ בישראל בטווח הקרוב יהיו מגמת המסחר בעולם, בדגש על אירופה. כמו כן, מעריכים כי המשך המגמה השלילית בשוק המניות וירידות נוספות באפיק הצמוד יתמכו בהיחלשות נוספת של השקל ולהיפך.

"בסוף השבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתונים אודות יתרות המט"ח לסוף חודש ספטמבר. מהנתונים עולה כי לאחר שבחודש אוגוסט טיפסו יתרות המט"ח לשיא של כ-78.08 מיליארדי דולר, בחודש ספטמבר נרשם בהן קיטון לכ-76.33 מיליארד דולר. הגורם המרכזי שתרם לקיטון ביתרות היה שערוך שלילי של כ-1.81 מיליארד דולר ביתרות המט"ח".

"השערוך השלילי נבע מכך שיתרות המט"ח מפוזרות בין מגוון מטבעות ואילו מוצגות בחישוב דולרי. על כך, התחזקות הדולר בחודש אוגוסט (בעיקר מול האירו, על רקע החרפת החשש ממשבר באירופה) הביאה לקיטון בסך היתרות".

מפירסום בנק ישראל עולה כי בספטמבר חלה ירידה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה באופציות על שערי החליפין. בנוסף, חלה ירידה בנפח המסחר הכולל מכ-136 מיליארד דולר באוגוסט לכ-132 מיליארד דולר בספטמבר. בהקשר זה, נציין כי ההתחזקות שרשם בתקופה זו הדולר (כ-4.3% מול השקל) תרמה לכך שבחישוב דולרי נרשם קיטון בנפח המסחר, על אף שבמונחים "שקליים" לא ניכר שינוי.