השיעור הנכון שהסוחר בבורסה צריך ללמוד מסטיב ג'ובס האגדי
סטיב ג'ובס, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת Apple הלך לעולמו בשבוע שעבר. העולם געש בהספדים, אך בכולם עבר כחוט השני המוטו של: איש חזון עם חשיבה מחוץ לקופסא. סטיב ג'ובס, היה מנהל מוכשר אבל קשוח. מספרים עליו שבתחילת כוהנתו השנייה כמנכ"ל אפל (ב-1997 חזר לכהונה שנייה) כאשר נקרא להבריא את אפל, עובדים פחדו לנסוע במעלית עם ג'ובס, מחשש שיגמרו את הנסיעה ללא משרה. אך מעבר ליכולותיו כמנהל, סטיב ג'ובס היה ידוע כאיש חזון. יחד עם זאת, לחזון לוקח זמן להבשיל ולשוק ההון אין תמיד את הסבלנות לחכות ולהמתין, על אחת כמה וכמה בשוק המקומי.
מקור: Yahoo! Finance כחול- אפל, אדום-נאדס"ק
סטיב ג'ובס נקרא לדגל להציל את אפל לאחר שהחברה ומנייתה התדרדרו לשפל של כ-3.3 ד' למניה בדצמבר 1997. כפי שניתן לראות, חזרתו של ג'ובס לאפל הפיחה רוח חדשה בחברה. בעזרת מיקוד החברה במוצרי ליבה וצמצום כ"א, חזרה לפסי ריווחיות. בועת ההיי-טק של שנות ה-2000 הזניקה את מחיר מניית החברה לכ-34 ד' - פי 10 בשלוש שנים. ברם, עם התפוצצות בועת ה"דוט קום", נחתה מניית אפל לרמות של 7-12 דולר, בדומה להתנהגות מדד הנאסד"ק.
באוקטובר 2001, 4 שנים אחרי חזרתו של ג'ובס לאפל, ראינו את ניצוץ הגאונות של ג'ובס, עת השיקה אפל את ה-iPod. מניית אפל זינקה בכ-50% תוך חצי שנה למחיר של 12 ד', בעוד מדד הנאסד"ק נשאר באותה נקודה. קצרי הרואי, אשר לא הבינו את גודל המהפכה של ה-iPod מימשו רווח מהיר ונאה של 50% תוך חצי שנה.
יחד עם זאת, מי שהבין כי ה-iPod הינה רק ההתחלה ונשאר במניה לתקופה של 10 שנים, ראה כיצד המניה עלתה משער 8 ד' לרמות ה-350 ד', כלומר תשואה שנתית של 46%, בעוד הנאסד"ק מציג תשואה שנתית של 1.25% בלבד.
סיפורו של ג'ובס חשוב לפעילים בשוק ההון, בכדי להבין שצריך לחפש אירועים מכוננים בחיי חברות או כלכלות. בנוסף, חשוב להבין כי גם חשיבה מחוץ לקופסא וגם תגליות משמעותיות, לוקחים זמן בכדי להבשיל עד אשר הפוטנציאל ממומש ומחיר המניה מתאים עצמו (ולפרקים גם מרים את רף הציפיות מעבר למציאות).
כיום, ניתן למצוא דוגמאות גם בשוק במקומי. חשוב לחזור ולהדגיש כי הדרך להגשים חלום לוקחת זמן. היא רצופה מכשולים ומאבקים (תפעוליים, רגולטורים, פיננסים), אך המתמיד יישא פרי. שתי דוגמאות לכך ניתן למצוא בענפים צעירים וחדשים בישראל. הראשון הינו ענף הביומד. ענף זה הינו חדיש ברובו (להבדיל מענף התרופות הקלאסי), ומבחינה טכנולוגית ישנו מרחב פעולה אדיר שטרם נחקר ומומש, כך שהפוטנציאל העתידי לכל גילוי יכול להיות משמעותי.
אחת מהחברות, כזו שרק כעת בוחנת את יכולות הטכנולוגיה שפיתחה, הינה חברת פרוטליקס. דוגמא נוספת לתחום צעיר שנמצא בחיתוליו בישראל הינו ענף חיפושי הגז והנפט עם דגש לחברות הפועלות במים עמוקים. ישראל נמצאת בשלב של חיפוש וגילוי של מאגרי גז ונפט. עד לשלב המסחור ומימוש הפוטנציאל הגלום ייקח זמן רב.
- 2.הכי טוב זה לנבא את העבר (ל"ת)מצ' קיע 12/10/2011 09:05הגב לתגובה זו
- 1.אייל 11/10/2011 17:17הגב לתגובה זוזו חכמה בדיעבד. אי אפשר לצפות את העתיד.
- דן 11/10/2011 20:23הגב לתגובה זודווקא את העתיד הרחוק ניתן לחזות בסבירות טובה (להוציא ברבורים שחורים). הבעיה שאף אחד לא ממתין שנים כי אם מודד ביצועים על בסיס ימים (קרנות נאמנות), חודשים (קופות גמל). במקרה כזה, המשקיע " מרוויח" כמה עשרות אחוזים (במקרה הטוב) בזמן של חודשים אבל מפסיד מאות אחוזים בטווח של שנים.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.