יורם גבאי: "המסקנות זוכות לגיבוי תקציבי"; בכירים: "מס החברות - פופוליזם"
יורם גבאי, חבר בכיר בוועדת טרכטנברג, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה וכיום יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות התייחס היום (ה') להמלצות הועדה במפגש מיוחד עם בכירי המגזר העסקי בבית לשכות המסחר בתל אביב.
גבאי הציג את עקרי התוכנית והמליץ לקבל את כל ההמלצות בה בחבילה אחת. "ההבדל בין הועדה לועדות קודמות שהגישו את מסקנותיהן הוא שהועדה זוכה לגיבוי מאקרו, גיבוי תקציבי וביצועי מאגף התקציבים". הבכירים בירכו על חלק מההמלצות והביעו תרעומת על מה שנתפס בעיניהם כפגיעה במגזר העסקי.
הועדה הגישה את המלצותיה לאחר שדנה 50 יום ועשתה זאת ללא פריצה של התקציב. ההמלצות כללו תקציב של 30 מיליארד שקלים שיושקעו ב-5 שנים ומנגד קיצוץ במשרד הביטחון ופגיעה ב"פרה הקדושה" זו, לדברי בכיר במפגש, לפי מתווה ברודה.
בראש בראשונה, הבכירים דרשו לשמוע יותר על ההמלצה להעלות את מס החברות שמוגדרת "עקב אכילס" של הדוח לפי עמדתה הרשמית של איגוד לשכות המסחר. הבכירים גורסים כי הורדת מס החברות היא המפתח לצמיחה
ואף הגדירו את המהלך כפופוליזם.
בנושא הנדל"ן, שהיה מקור המחאה המקורי, נשמעו קולות במפגש שטוענים כי הפתרונות של הועדה לא מספקים. גבאי הדגיש כי לתפיסתם, ולמורת רוחם של המוחים, הדרך לפיתרון טמון בהגדלת ההיצע. התוכנית שהוצעה כוללת מענה על ההיצע לפי קביעת יעדים לפי איזורים ומתחמים. עוד בתוכנית 5,000 דירות מוזלות ועוד 5,000 דירות להשכרה, פרויקט פינוי פיצוי ותמיכה בפיצולים.
לגבי המיסוי, הועדה החליטה לבלום את הורדת המיסוי שניצב כעת ברמות נמוכות מהממוצע במדינות המפותחות שב-OECD. כשהוצאות הרווחה נמוכות עמדת הועדה היא שהממשלה מגלגלת לציבור את ההוצאות הללו. רצון הועדה הוא שלא יהיה הבדל במסים בין חברות שונות, עצמאיים ושכירים.
גבאי ציין כי העלאת תקרת הביטוח הלאומי בעבר הייתה כישלון חרוץ ופגעה בהכנסות המדינה כאשר עצמאיים נרשמו כחברות. הוא קורא להפסיק את אפליית הנישומים והועדה קראה להוריד את התקרה בחזרה ל-40%.
עמדת גבאי להורדת מחירים למוצרים סחירים היא יצירת תחרות ולא פיקוח על מחירים והתייחסה לעניין התחרות בשוק המלט. הועדה המליצה להוריד את המכס על מוצרים.
- 1.שכיר שאכפת לו 08/10/2011 19:20הגב לתגובה זואני שכיר (מובטל כרגע) כך שמבחינת האינטרס האישי - שייקחו כמה שיותר... הרצון להימנע מהחלטות קשות מניע את הפוליטיקאים (טרכטנברג משרת אותם) לשלוח יד לצנצנת הדבש הנצחית - מיסוי מי שכבר משלם ואפשר לקחת ממנו עוד קצת... השיטה הזו קורסת עכשיו באירופה (תעבורת של מיסוי גבוה וחובות - כלומר לוקחים מאנשים עובדים ומהחוסכים לממן פרזיטים חברתיים).
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
