מי מאיתנו אשר מנהל תיק השקעות עבור עצמו, מתלבט בימים אלה כיצד לנהוג בכספו. רמת אי הוודאות גדולה, והפחד הינו הרגש השולט כרגע בכולנו. את העלייה במפלס הפחד והחרדה ניתן לראות גם על ידי התבוננות על הויקס, אשר טיפס לאחרונה לרמה של מעל 40 נקודות. מהתבוננות על נתוני הגיוסים והפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות, ניתן להבין שהפחד והחרדה של המשקיעים אינם נשארים בגדר פחדים בלבד, אלא גם מקבלים ביטוי במספרים. בחצי השנה האחרונה נפדו מקרנות הנאמנות המסורתיות (רובן קרנות אג"ח וקרנות מעורבות של אג"ח ומניות) מעל 20 מיליארד שקלים.

לא אחת אנו שומעים בכלי המדיה השונים ססמאות ברוח: "המקצוענים קונים בירידות", "הכסף הטיפש יוצא, והחכם נכנס" ועוד כהנה וכהנה אמירות. על מנת להבין את הרציונאל העומד מאחורי אמירות אלו, המתנשאות כביכול, על המשקיע הממוצע לתת את הדעת למספר נקודות אשר מנחות כל אחד ואחד מאותם מקצוענים בעת קניית מניות בשוק יורד:

1. על כל משקיע להגדיר לעצמו את פרופיל הסיכון המנייתי שלו (פרופיל סיכון של משקיע ממוצע עומד על 20%-30% מניות והשאר באג"ח).

2. כאשר השוק יורד, אחוז החזקת המניות בתיק, יורד. עובדה זו פוגעת בפרופיל הסיכון של התיק ומורידה אותו דווקא כאשר המדדים נמוכים יחסית. עם זאת, העדר אקטיביות תביא לכך כי גם כאשר השוק יחזור למחיר הקניה הממוצע של התיק (ותהליך שכזה עשוי לקחת אפילו מספר שנים), תשואת התיק תהיה בסה"כ אפס.

3. מכירת מניות בשוק יורד מקבעת את ההפסד לצמיתות.

4. שוק המניות הוא בעל תוחלת תשואה חיובית, כלומר עולה לאורך זמן.

בבואי לתת אסטרטגיית השקעה, אשר תוחלתה תהיה חיובית לאורך זמן, עליי לציין כי אסטרטגיה זו הינה בגדר המלצה בלבד. על כל משקיע לנתח בעצמו את גובה ההפסד אותו הוא מסוגל לספוג.

אסטרטגיה זו אינה מצריכה ניתוח דו"חות כספיים והתבוננות על נתוני מאקרו ובחירת מניות ספיציפית. ההפך הוא הנכון - הצמדות למדד בנצ'מארק (מדד ייחוס) אותו נבחר (רצוי לבחור את מדדי ת"א 25/100 או אחד מהמדדים העקריים בעולם), ללא שום שיקולי רגש כאלו ואחרים. היא זו שתנצח את השוק לאורך זמן.

האסטרטגיה פשוטה במהותה - על כל ירידה של אחוז מסויים במדד הבנצ'מארק, נגדיל את אחוז המניות בתיק באחוז קבוע אותו נבחר ולפי פרופיל הסיכון שהוגדר מראש. כאשר השוק יחזור ויעלה בחזרה לנקודת הכניסה הראשונית שלנו, נקטין בחזרה את שיעור המניות בתיק לאחוז המקורי.

בטבלה המצורפת נראה מה היה קורה למשקיע בעל פרופיל סיכון של 20% מניות והשאר באג"ח, אשר קנה מניות מדד ת"א 25 בשנת 2007, כאשר המדד היה בשיאו ובעיתוי הכי גרוע מבחינתו לפני תחילת משבר 2008 (לשם פשטות, הנחנו כי שוק האג"ח הינו יציב ונותר ללא שינוי).

בדוגמה בחרתי להגדיל את שיעור המניות ב-5% בכל ירידה של 12% במדד ת"א 25. כמובן שכל אחד רשאי לשנות קצת את המספרים בהתאם לצרכיו והעדפותיו האישיים.

* הנקודות האדומות מסמנות נקודות קניה ומכירה

ניתן לראות כי משקיע אשר התמיד באסטרטגיית הגדלת אחוז המניות לאורך כל תקופת הירידות, חזר לרווח כבר כאשר השוק הגיע לנקודת הקניה הראשונה שלו. יחד עם זאת, הוא נהנה מהמשך העליות ולשבירת השיאים שהתרחשה במדדי ת"א השונים גם לאחר שהקטין את אחוז המניות שלו בנקודת הכניסה. עוד אציין כי ההפסד המקסימלי היה בשיעור של 20%. כאשר המדד חזר לנקודת הקניה הראשונה, המשקיע שבדוגמה כבר הרוויח כמעט 18%. זאת כאשר הנחנו כי אגרות החוב לא תרמו דבר בעוד שבפועל אין המצב כך.

לסיכום, ניסיון העבר מראה שהכסף שנפדה מקרנות הנאמנות יחזור בעתיד לאותם אפיקים מהם נפדה. הכסף יחזור לאיטו, כאשר עננת אי הוודאות תתפזר, ומדדי המניות ואגרות החוב יעברו למגמת עלייה. הנסיון מלמד אותנו שרוב הכסף חוזר כאשר המדדים מצויים בשערים גבוהים יותר. מי שיבחר לפעול בניגוד להלך הרוח בשוק ולהתעלם מהפחד ומשיקולים רגשיים ויבחר באסטרטגיה של רכישת מניות בשוק יורד, ייצא נשכר מכך בעתיד.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות