מוחים ומשלמים: הישראלים שילמו בספטמבר 132 מיליון ש' מס על הדלק יותר מבאוגוסט
ההפחתה החד חודשית על מס הדלק (בלו) שהחלה באוגוסט האחרון בשל מחאת ההולים אולי הרגיעה מאט את הרוחות, אבל היא לא באמת שינתה את העובדה שהישראלים ממשיכים לשלם יותר מס על הדלק בהשוואה לשנה הקודמת.
בחודש ספטמבר שילמו הישראלים 1.26 מיליארד שקל על מס הדלק, לעומת 1.13 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.
משרד האוצר מפרסם היום (ה') דו"ח על הכנסות המדינה ממיסים ממנו עולה: ספטמבר היה החודש הראשון מתחילת השנה שבו נרשמה ירידה ריאלית בהכנסות המדינה ממסים - 2.5% לרמה של 17.6 מיליון שקלים. בניכוי תיקוני החקיקה והתאמות, נרשמה ירידה ריאלית בשיעור של 2.5%.
ניתוח לפי סוגי מס מעיד על ירידה הן בהכנסות ממסים עקיפים בשיעור של 2.9%, והן ירידה בהכנסות ממסים ישירים בשיעור של 2%. הסיבה לירידה מקורה בעיקר טכנית ואינה קשורה למחאת יוקר המחייה: בשל עיתוי החגים השנה, נדחו החזרי מע"מ בסכום גדול מספטמבר לאוקטובר ולכן ההחזרים אשתקד היו נמוכים במיוחד, לולא דחייה זו היה מתקבל דווקא גידול בהכנסות לעומת 2010.
מתחילת השנה הכנסות המדינה ממיסים הסתכמה בכ-160.2 מיליון שקלים - עלייה של 8.7% לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
הגביה ממס הכנסה הסתכמה בכ- 3.3 מיליארד שקל. מדובר בעליה של כ- 1.7% בהשוואה לאשתקד. בהשוואה בין עצמאים לחברות נרשמה ירידה בגביה מחברות בשיעור של 0.2%, ומנגד נרשמה עלייה של 6.9% בגביה מעצמאים. כי עיקר הירידה בהכנסות מחברות נובע מירידה בגביה בענף הבנקאות בשיעור חד של 21.8%. נציין כי בחודש אוגוסט התמונה היתה הפוכה: הגבייה מחברות עלתה 3.7%, ומנגד הגבייה מעצמאיים ירדה ב-4.5%.
הפחתה זמנית במס על הדלק
ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו בכ-9.3 מיליארד שקל לעומת 9.4 מיליארד שקל בספטמבר 2010. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-3.2%.
עיקר הירידה מקורה בהכנסות ממס דלק (בלו) בשיעור של 12.5%, בהכנסות מסיגריות הן ביבוא והן בייצור מקומי, וכן ירידה בהכנסות מע"מ. נציין עיקר הקיטון מהכנסות מס דלק נבע מהחלטת משרד האוצר באוגוסט האחרון להפחית את המס ב-30 אגורות, זאת בשל מחאת האוהלים. אולם ההפחתה היתה זמנית ומאז העלה האוצר את המס.
הטלטלה בשוק ההון וירידות השערים בחודשים האחרונים השפיעו לרעה על הכנסות המדינה מגבית מיסים משוק ההון. באוגוסט חלה ירידה של 3.6% לסך של 205 מיליון שקל כאשר עיקר הירידה מיוחסת לגבייה על ניירות ערך שצנחה ב-51%.
- 1.אמיר 06/10/2011 11:29הגב לתגובה זוהכל מגמתי כדי שיהיה להם סיבה להעלות לנו מיסים, כל הכתבה הזו מתוזמנת ,אל תאמינו לאף מילה שלהם אם חסר להם כסף שיקחו מהשמנת והקצפת, יש מספיק מאיפה לקחת שלא יעיזו לגעת בשכירים ...
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
