המלצות ועדת חייק: תבוטל ההפרדה המבנית בבזק; יקבע מחיר מקסימום למכירת שירותי תקשורת

הוועדה לבחינת שוק התקשורת ממליצה על פתיחת תשתיות בזק ו-HOT, ביטול ההפרדה המבנית, שינוי בפיקוח על תעריפי בזק, הפחתת דמי הקישוריות הקוויים
אריאל אטיאס | (5)

המלצות הוועדה בראשות אמיר חייק, שמונתה לפני כשנה וחצי על מנת להמליץ לשרי התקשורת והאוצר על דרכים לשיפור התחרותיות בשוק התקשורת הקווית, הגישה היום (ג') את המלצותיה.

בין המלצותיה המרכזיות של הוועדה: פיתוח שוק סיטונאי, קביעת מחיר אחיד ללא תלות במאפייני הצרכן, ביטול את חובת ההפרדה המבנית בתחום הנייח ובתחומים אחרים בענף התקשורת, הפיקוח על המחיר הקמעונאי של חברת בזק יהיה בשיטת קביעת תעריף מרבי ולא בשיטת קביעת תעריף קבוע וקידום מיזם התקשורת על גבי התשתיות של חברת החשמל.

בעלי רישיון לספק שירותי טלפוניה פנים ארצית (מפ"א) יתנו שירות ויאפשרו שימוש בכל התשתיות הנדרשות על מנת לאפשר פעילות של בעלי רישיונות תקשורת אחרים באספקת שירותים ללקוחות קצה. במילים אחרות ממליצה הוועדה לכפות על בזק ו-HOT לפתוח את תשתיותיהן, כך שחברות המתחרות בהן יוכלו לרכוש מהן את החיבור לתשתיות אלה במחירים סיטונאיים. בנוסף, מחירם של כל השירותים יתומחרו ע"י גורם שיקבע ועד אז יימכרו לבעלי רישיון אחרים במחיר שלא יעלה על 75% מהמחיר הקמעוני אותו הציעה בעלת רישיון.

עוד בנוגע לבזק. הוועדה ממליצה לבטל את חובת ההפרדה המבנית בתחום הנייח ובתחומים אחרים למעט בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית שתבוטל לאחר שיתאפשרו שידורי טל' על גבי תשתית האינטרנט.

הוועדה עוד ממליצה שחברות התקשורת יאפשרו לכל צרכן ליהנות מכל חבילת תעריפים אותה הם מציעים ויידעו את הצרכן (ישירות או באמצעות משרד התקשורת או כל גוף שיסמיך לצורך זה) בדבר כל חבילת חדשה המוצעת על ידן. משרד התקשורת מצידו יקים מערך לאספקת שירותים שיסייעו לצרכנים לקבל מידע מלא על תעריפים.

בנוסף, החברות יידעו הלקוח באופן אקטיבי בדבר התקרבות מועד פקיעה של חבילת תעריפים, יידעו את הלקוח על מגבלות ותנאים החלים על חבילות שירכוש ויספקו לצרכנים מידע נגיש בדבר הצריכה שלהם בפועל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אז מה קיוון ? 05/10/2011 07:43
    הגב לתגובה זו
    זה בשורה טובה?
  • 4.
    ll0305 04/10/2011 23:15
    הגב לתגובה זו
    במלחמתו במונופולים של הטייקונים מתי יגיע למונופול הבנקים ששם מנהלים הבעלים תאומי ריביות עושק..........
  • 3.
    אני חושב שזה נשמע טוב (ל"ת)
    מניה מעניינת 04/10/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז המניה צריכה לעלות מחר? (ל"ת)
    ליאור 04/10/2011 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתעניין במנייה 04/10/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
    מחר המניה תתחיל לעלות שוב על דרך המלך...אלה בשורות טובות שלא יפגעו ברווחיות של החברה....יייששששש.....
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי