האם הקיצבה שלנו לפנסיה באמת ממוסה פעמיים!?
קיצבת הפרישה וכללי המיסוי החלים עליה, הינם חלק מהנושאים העולים שוב ושוב הן בטורים והן בתגובות ובשאלות שנשאלות.
ההפקדה לקיצבה
צבירת הקיצבה נעשית מהפקדות העובד והמעביד. הן צוברות רווחים ובעת הפרישה מתורגמות לפנסיה חודשית. הפקדת העובד אכן משולמת מהשכר נטו. יחד עם זאת, חלק מההפקדה נהנה מהטבת מס של 35% (זיכוי ממס). הפקדת המעביד מוכרת במלואה למעסיק. העובד מהצד השני אינו ממוסה בשוטף על הפקדת המעסיק ובלבד שזו אינה גבוהה מארבע פעמים השכר הממוצע במשק.
בעת קבלת הקיצבה
קצבת פרישה ממוסה באופן עקרוני כפי שממוסה הכנסת עבודה. למרות זאת, חשוב לדעת כי קצבת הפרישה נהנית מפטורים במקרים מסויימים. הפטור הראשון שמוענק הוא פטור על 35% מהקיצבה (עד לקיצבה של כ-8,000 ש') לחודש. פטור של 35% בתוספת נקודות זיכוי פוטר ממס כמעט לחלוטין קיצבה של עד כ-7,500 ש'.
לחילופין, ניתן לבחור בפטור אחר, הפטור על קיצבה מוכרת. מהי הקיצבה המוכרת? הקיצבה המוכרת הינה הקיצבה הנובעת מתשלומי העובד (שכאמור העובד אינו זכאי בגינם להטבת מס בדרך של ניכוי) והפקדות המעביד שהעובד שילם עליהם מס ביום ההפקדה (מעל ארבע פעמים השכר הממוצע במשק). במקרה זה, בניגוד לפטור של 35% שמוגבל בתקרה, הפטור הוא מלא.
מחישוב פשוט ניתן לראות שבמידה והקיצבה המוכרת גבוהה מ-2,800 (שהינם 35% מ-8,000 ש'), נעדיף את הפטור על הקיצבה המוכרת. במידה וזו נמוכה מ-2,800 נעדיף את הפטור הרגיל על הקיצבה.
אז האם יש כפל מס?
לכאורה נראה כי התשובה שלילית. אבל בפועל התשובה אינה כה פשוטה. הפטור על קיצבה משפיע ומושפע גם מפטורים אחרים. כך לדוגמא קבלת פטור על קיצבה מבטלת לעיתים את הפטור הקיים בחוק על פיצויי פיטורים וקבלת פטור על פיצויים מבטל לעיתים את הפטור על קיצבה. כך לדוגמא אם נבחר בפטור על הקיצבה המוכרת שלכאורה מורכבת מתשלומי נטו של העובד ותשלומי מעביד שחוייבו במס בידי העובד בשוטף לא נקבל את הפטור הרגיל על הקיצבה.
מכל האמור לעיל ברור כי קיים עיוות במערכת המס. עיוות אשר פעמים רבות היה נפטר בכך שהפורש היה לוקח פטור על פיצויי פיטורים, בגלל העובדה כי הקיצבאות היו נמוכות (עד כ-5,000 ש') והחיוב במס על הקיצבה היה בדרך כלל נמוך.
יחד עם זאת עקב העובדה כי אנו צפויים לראות כנראה קיצבאות גבוהות יותר (בעקבות העובדה כי כל ההפקדה היום הינה למטרת קיצבה), טוב יעשו אם יפשטו את עניין המס על קיצבאות ויעניקו אותו בלא תלות בפטורים אחרים.
***הפטור על קיצבה מוענק רק בגיל פרישה כחוק ועל קיצבה מוכרת החל מגיל 60. קצבה מוכרת לא קיימת בקרנות פנסיה ותיקות אלא אך ורק בקרנות פנסיה חדשות וביטוחי מנהלים.
- 1.לגבי המשפט האחרון 02/10/2011 10:06הגב לתגובה זוהקיצבאות היום, ברובם, מגיעות מקרנות פנסיה ותיקות ומחושבות כאחוז מהשכר האחרון. בעוד הקצבאות החדשות יהיו חישוב של הצבירה. לכן לדעתי הקצבאות לא יעלו (אם כל הכבוד לכך שכלל הסכום מיועד לקצבה) אלא ירדו.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
