תחזיות בשוק סוער - שיקוף המציאות או שיגעון חולף?
מקומן של תחזיות בשווקים סוערים
אנו נתקלים בהרבה מאוד תחזיות כלכליות בתקופה האחרונה. רובן נוטות להיות שחורות משחור והכותרות העוסקות בהן מנוסחות לעיתים קרובות במלים הכי מדירות שינה שיש. אני מניח שברוב המקרים, אם נתביית אחד אחד על כותבי התחזיות ונבחן את התפתחותן על פני זמן, נגלה כי בחלק מהמקרים הן אכן התאמתו. אך במקרים רבים אחרים, הנסיבות ששררו בעת כתיבתן, השתנו לגמרי. כלומר, לא אירע דבר או שפשוט קרה ההיפך.
בשבוע שעבר נרשמו ירידות חדות בשוקי המניות לאחר שקרן המטבע הבינ"ל (IMF) הנמיכה משמעותית את התחזיות שלה לגבי הגידול בתמ"ג במדינות רבות בעולם, וארה"ב בראשן. דפוס התנהגות זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. אלא שכיום, כששוקי ההון לחוצים כל כך, התגובות מבוהלות ואגרסיביות מבעבר.
את ההשלכות המיידיות של תחזיות קודרות, במסגרתן מתחפשים לעיתים תרחישי קיצון לתרחישי בסיס, חשים שוקי ההון המיטלטלים היטב. אך את הפספוסים הלא מעטים אחר כך, נוטים לשכוח. אינני יודע אם יש לזקוף זאת לזכות הדינאמיות של הכלכלות ושוקי ההון, או דווקא לחובת יכולתם המוגבלת לנבא התפתחויות עתידיות. כך או כך, בזמנים רגילים בכלל ובזמנים מתוחים כמו היום בפרט, יש לקחת את אותן תחזיות בעירבון די מוגבל.
השנה העברית הבאה עלינו לטובה הינה זמן מתאים להדגים את הנושא. להלן מספר דוגמאות:
נתבונן בתחזיות של IMF בשנים האחרונות. אין ספק שמדובר במוסד כלכלי ומחקרי מהימן ומצוין. הוא מהמתקדמים והחשובים בעולם. בארבע השנים האחרונות פרסם ה-IMF שמונה תחזיות שונות לגידול בתמ"ג של ארה"ב בשנים 2011 ו-2012 (הקרן מעדכנת את התחזית שלה פעמיים בשנה).
התחזית הראשונה לשנת 2011 הייתה אופטימית ביותר והסתכמה ב-3.7%, פי 2.5 מהתחזית הנוכחית, הפסימית יותר, שעומדת על 1.5%. המשבר הכלכלי בראשית התקופה, השתקף בירידה עקבית בתחזית (עד סתיו 2010). לאחר מכן השתפרו הנתונים והתחזית עלתה לרגע באפריל 2011, אך במחצית הראשונה של השנה הפתיעו הנתונים לרעה, והתחזית ירדה בתלילות.
התחזית הראשונה לשנת 2012 הסתכמה ב-3.5%, פי 2 מהתחזית הנוכחית, העומדת על 1.8%. תחילה היא ירדה, הקדימה לעלות בקיץ 2010, אך אחר כך ירדה פעמיים, בפעם האחרונה בשיעור חד מאוד.
דוגמא נוספת, מכון מחקר המצוטט והיוקרתי קונפרנס בורד, מפרסם מדי חודש לשורת מדינות מדד מוביל משולב. המדד כולל בין סעיפיו משתנים פיננסיים, כגון מדדי מניות בכל מדינה, הפרשי תשואות פדיון בין איגרות חוב ממשלתיות בטווחי פדיון שונים וכמות אמצעי התשלום. המדד אמור להוות כלי לאיתור תפניות כלכליות. אך חלקים גדולים ממנו משקפים תגובות להתרחשויות קודמות. כאמור כיום, כשהזעזועים בשוקי ההון והכספים כה גדולים, קושי זה גדול שבעתיים.
אנו שבים ורואים שהתחזיות עצמן תנודתיות לא פחות מהשווקים הפיננסיים המגיבים להן. לכן, קשה לדעת אם הן מגיבות לאירועים בשטח או מקדימות אותם. לא בטוח שמחברי התחזיות עצמם יודעים זאת, או מתיימרים כיום לדעת זאת.
כמובן שה-IMF וקונפרנס בורד הן רק דוגמאות. תחזיות כלכליות של גופים שונים מתפרסמות חדשות לבקרים, ובד בבד גדלים הסיקור התקשורתי המלווה אותן, מהירותו וזמינותו לציבור. כך לדוגמא, בשנה האחרונה עדכן בנק ישראל את התחזית לגידול בתמ"ג בארץ מספר פעמים. התחזית לשנת 2011 עמדה אשתקד על 3.8%, קפצה עד 5.2% וכעת ירדה ל-4.7%. התחזית לשנת 2012 עמדה על 4% לפני חצי שנה, עלתה ל-4.2% וכעת ירדה ל-3.2%.
היום קשה מאוד לתת תחזיות כלכליות, וגם השיח הכלכלי לו הורגלנו משתנה לנגד עינינו. כך למשל, הסבירה סוכנות דירוג אשראי אחת, כי לפני שלוש שנים מצב הבנקים היה רע. אך הדירוגים שלהם לא הופחתו, בין השאר בגלל סיכוי גבוה דאז כי ממשלות לא יתנו לבנקים גדולים להתמוטט. כעת, מצבם העסקי של בנקים רבים השתפר, אך הדירוגים של בנקים גדולים יורדים בכל זאת. מכיוון שהפעם הסיכוי שממשלות, המתמודדות עם קשיים תקציביים אדירים יחושו לחלצם, נמוך יותר.
במצב דברים זה חשוב לזכור כי התחזיות הרבות שאנו כציבור משקיעים נתקלים בהן, עשויות לשקף בחלקן את ההתפתחויות הכלכליות שקדמו להן, או את התנודתיות והטלטלות בשוקי ההון עצמם. הסיכוי כי הן תשתנינה ותתהפכנה גבוה מאוד. בל נופתע אם התחזיות הפסימיות במיוחד שיש כיום לא תתגשמנה לבסוף. ואם לא? אז לא.
לכן, על אף חשיבותן הרבה של התחזיות בתיאור המצב הכלכלי, עלינו להכיר במגבלותיהן, לכלכל את מעשינו בזהירות תבונה, לעשות שימוש בכלים נוספים ולקבל החלטות מנומקות ומושכלות.
אז מה עושים?
יש דרכים שונות להתמודד עם הנושא. האחת, לאסוף תחזיות נוספות, למצע אותן וכך לעקוב אחרי מדגם קבוע פחות או יותר לאורך זמן. האחרת, אם עוקבים אחר מקור בודד, לחשב ממוצע נע על פני זמן של תחזיות שנתן בעבר. כך, אם סטה לאורך הדרך וחזר בו, נוכל בדרך זאת להחליק זאת.
אני מאחל לכולנו חג שמח, שנה טובה, פורייה, שקטה ומוצלחת.
- 2.מנהל השקעות עם MBA 25/09/2011 17:51הגב לתגובה זואשמח לעבוד לצידך אני צעיר חדור מוטיבציה ויכולות אישיות גבוהות מאוד, יחד עם זאת,בתחילת דרכי... איך מגיעים לעבוד במחלקה שלך לצידך?
- אודי 25/09/2011 19:39הגב לתגובה זובה יעלו השווקים בכ-8%-12%?!?! אם לא, חפש מקצוע אחר...
- 1.אודי 25/09/2011 14:42הגב לתגובה זוהיה מאד מעניין לראות כתבה כזאת כאשר השוק שואט מעלה ללא גבולות!! אז זה בסדר?? האם המצב הכלכלי הרעוע עד אנוש לא מצדיק את שינוי התחזיות כלפי מטה?? אל תשכח גם את כל הנתנונים המתעדכנים רשמית בצורה שלילית בגין תקופות עבר (לדוג: התמ" ג בארה" ב ברבעון הראשון). שנה טובה
- רונן מנחם 25/09/2011 15:25הגב לתגובה זוראשית, שנה טובה. הנקודה השנייה שהעלית אכן הוזכרה בהרחבה בטור עצמו. לגבי הנקודה הראשונה - התחזיות לא זקוקות להצדקה ממצב נוכחי. זו בדיוק טענתי. הן צריכות לנבא אם המצב הנוכחי יימשך, או ישתנה. אחרת - ערכן מוגבל למדי. בברכה, רונן.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
