נגזר על ארה"ב צמיחה איטית להחריד, אבל האיום בא מבחוץ
ב-8.9.11 נישאו בארה"ב שני נאומים כלכליים חשובים, שיצרו הרבה ציפיות, וזאת לאור נתוני המאקרו החלשים שהתפרסמו לגבי המחצית הראשונה של 2011.
ראשון דיבר יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, בן ברננקי. למרות שהוא יצר ציפיות רבות לנאום זה, כאשר רמז בהופעות קודמות שיש לו "שפנים" בשרוול ובידיו כלים נוספים לעידוד הכלכלה, הוא לא סיפק את הסחורה. הוא שוב דיבר על הצורך לנקוט בצעדים נוספים לעידוד הכלכלה אך הנאום היה כללי ללא ציון צעדים ספציפיים. הוא סיכם את הנאום בכך שאמר שמועצת נגידי הפד תצטרך לדון בהרחבה בישיבתה הבאה בצעדים אלו. התגובה לנאום ברננקי לא איחרה לבוא ומדדי המניות המובילים בארה"ב ירדו בכאחוז אחד.
למעשה, אין לפד הרבה כלים מוניטאריים לעידוד הכלכלה, נשק הריבית מוצה עד תום וההבטחה שהריבית לא תועלה בחודשים הקרובים לא מצליחה לעודד השקעות ריאליות לטווח ארוך. אמנם הריבית נמוכה, אך הבנקים שניכוו במשבר האחרון, אינם ממהרים לתת הלוואות לעסקים חדשים שהסיכון בהם גבוה. הריבית הנמוכה גם פוגעת ברווחיות הבנקים מאחר שעל השקעותיהם באג"ח ממשלתי הם מקבלים תשואה נמוכה.
למרות מצב הכלכלה האמריקאית הריבית הנומינלית על אג"ח אמריקאי ממשלתי ל-10 שנים ירדה לרמה הנמוכה מעולם, פחות מ-2%, וכל זאת למרות הורדת דרוג האשראי של ארה"ב. הצעד של הורדת הדרוג לא זכה לאמון ציבור המשקיעים ונראה יותר כתרגיל ביחסי ציבור של החברות המדרגות.
הפד יכול לצאת בתוכנית עידוד שלישית במספר, QE3, אשר תזרים למערכת הבנקאית כספים נוספים בתנאים נוחים, כדי שאלו יתנו יותר הלוואות לסקטור העסקי ולמשכנתאות. תוכניות אלו זכו להצלחה מאוד חלקית ולא השאירו את רישומן על הכלכלה האמריקאית.
מאחר וארסנל הכלים המוניטאריים הוא מוגבל, בוחר ברננקי להשפיע על הצד הפסיכולוגי על ידי כך שהוא חוזר ומצהיר שהכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח, גם אם בקצב איטי יחסית ושאין סכנה של משבר פיננסי כפי שהיה ב-2008.
מספר ימים לאחר מכן נאם הנשיא אובמה לפני שני בתי המחוקקים והציע תוכנית של 447 מיליארד דולר לעידוד התעסוקה והצמיחה. חלק מהתוכנית היא לקצץ מיסים למשתכרים משכורות נמוכות ולמעסיקים, בעיקר קטנים ובינוניים, שיגדילו את היקף העובדים שישכרו. חלק מהתוכנית הוא הזרמה ישירה של כספים לשיפור תשתיות החינוך והתחבורה, וסיוע למדינות בתשלומים למורים כדי שיישארו במערכת המועסקים. הנשיא ציין, לאור ניסיון החודשים האחרונים, שהוא מקווה שיפסק הקרקס הפוליטי. כאן נגע הנשיא בלב הבעיה - הוא חייב את תמיכת הקונגרס בהעברת התוכנית החדשה ותמיכה כזו אינה מובטחת לו מסיבות פוליטיות. פעם נוספת אנו רואים את הקשר ההדוק בין עוצמה פוליטית, שהיא תנאי הכרחי, לעוצמה כלכלית.
הנשיא ובתי המחוקקים אמונים על המדיניות הפיסקלית, אשר יש בידיה כלים לפחות בטווח הקצר והבינוני להשפיע על הכלכלה. אך הנשיא אינו עצמאי בניסיון ליישם מדיניותו. בכל מקרה, לרוב הצעדים בהם רוצה לנקוט הנשיא תהיה השפעה רק בטווח של שנתיים-שלוש. מאחר והנשיא דיבר לאחר תום המסחר בוול-סטריט, היה מעניין לראות תגובת השוק ביום ה-9.9.11, ואמנם השוק התחיל בירידות של כאחוז וחצי. במילים אחרות, וול-סטריט סקפטית לגבי היכולת ליישם את התוכנית במלואה ו/או האפקטיביות שלה גם אם תיושם.
כנראה ונגזר על ארה"ב לצמוח בשנים הקרובות בקצב איטי מאוד. המשקולת של הכלכלה היא עדיין שוק הנדל"ן עם עודפי דירות ולפיכך עם תעשיה כה חשובה לכלכלה, העובדת רק חלקית ברמות של כחצי ופחות מול התקופה לפני 2007. רק לאחר ספיגת עודפי ההיצע תוכל תעשיית הבניה לחזור לתפוקות סבירות ולהגביר התעסוקה בתחום. ארה"ב צריכה לסמוך על הצמיחה באסיה ובדרום אמריקה כדי לתרום לכלכלתה. הביקושים הפנימיים בתוך ארה"ב, עם אבטלה רשמית של 9.1%, הם לא מספיקים להבטיח צמיחה כלכלית.
האיום הגדול כרגע על הכלכלה העולמית היא המצב באירופה. יו"ר הפד בן ברננקי הבטיח שלא יהיה משבר פיננסי בארה"ב, אך הוא לא הבטיח ולא יכול להבטיח שלא יהיה משבר חובות באירופה. המועמדת הראשונה בתור היא יוון, עם סיכויים משמעותיים לפשיטת רגל של המדינה ב-6 החודשים הקרובים. השאלה הקריטית במקרה שכזה האם היא תהיה הראשונה להידחק החוצה מגוש האירו שיפסיק לתמוך במדיניותה הכלכלית הכושלת.
- 2.אוי הגרף זוועה 17/09/2011 20:25הגב לתגובה זוקבוצה קטנה של חזירים,מושכת בונוסים,דיבידנדים ומשכורות של עשרות מיליוני דולרים חסרי ערך!לכן מציע להודיע לסינים המבובלים שהחוב שלהם אבוד.נאדה.מחוק.שיתחילו לעבוד הסינים הפרזיטים כדי לממן את החזירות הקפיטליטית.ובא לציון גואל.שבוע טוב יהודים יקרים
- 1.יגאל 16/09/2011 08:43הגב לתגובה זואחוזי ריבית, הזרמת כספים.. זה לא עובד ! כי את הספרים כתבו לפי התקופה שהתחילה לפני 100 שנה. העולם היום שונה ! בבית דפוס של לפני 50 שנה עבדו מאות אנשים - היום בודדים. לא צריך כל כך הרבה אנשים, וחלק גדול מהאנשים מובטלים. העולם הכל כך פתוח מאפשר לחברות להעביר את המטה שלהן ממדינה למדינה תוך תקופה קצרה, בדרך כלל לחברות האלה זיקה מעטה לארץ שבה הן רשומות, ולכן לא גובים מהן מס מלא כי אחרת יעזבו למקום נוח יותר מבחינת המיסוי. הייצור שעובר לסין. מר גלאי: האם ספרי הכלכלה יודעים להתמודד עם הסוגיות האלו?
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
