סקר מנהלי השקעות: "נפילה נוספת של 11% ב-S&P 500 תגרום לבן ברננקי להתערב"

סקר מנהלי ההשקעות של מריל לינץ' לחודש ספטמבר ממשיך להעיד על פסימיות ועלייה ברמות המזומנים. 44% מהנסקרים צופים ירידה ברווחיות החברות. באילו סקטורים לשים את הכסף? כנסו ...
אריאל אטיאס | (1)

הירידות החדות בשווקים בצל חששות המשקיעים בנוגע ליציבות מדינות אירופה שלחו את התיאבון לסיכון בקרב המשקיעים ברחבי העולם לשפל ואלה צופים שנפילה נוספת בשיעור של כ-11% בוול סטריט תוביל את הפדרל ריזרב להכריז על תוכנית תמריצים נוספת.

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש ספטמבר מצביע על כך שהמשקיעים מתמחרים משבר בנקאות באזור אירופה, אך לא משבר כלכלי גלובלי. בנוסף, במידה והמצב הכלכלי ימשיך להידרדר, המניות בשווקים המתעוררים ומחירי הסחורות יהיו הפגיעים ביותר.

"השווקים יכולים לזנק במידה וקובעי המדיניות יודיעו על תמריצים טובים מהצפוי אך המשקיעים מתקשים לראות מה אלה יכולים להיות בהשוואה לבעיות איתן מתמודדת אירופה בשלב זה", כותבים גרי בייקר, אסטרטג שווקי מניות אירופה, ומייקל הרטנט, אסטרטג מניות ראשי, במריל לינץ'.

לפי הסקר, הכולל מעל 200 מנהלי השקעות המנהלים כ-600 מיליארד דולר, הסטת הכספים למזומן בקרב קרנות ההשקעה והמוסדיים ירדה מ-5.2% ל-4.9%, אך יותר משליש מהנכסים עדיין במזומנים, סימן שלפי מריל לינץ', היסטורית עשוי להוות איתות קנייה. עם זאת, נתוני הסקר גם מעידים שמנהלי הכספים שומרים את הכסף לימי פדיונות כך שהפעם לא בטוח שהסימן יעבוד.

פחות משליש מהנסקרים צופים מיתון גלובלי, כאשר מנהלי ההשקעות באירופה יותר מפסימים מאחרים ורובם צופים מיתון ב-12 החודשים הקרובים. התחזיות לרווחי החברות בקרב הנשאלים צנחו חדות, כאשר 44% מהם צופים ירידה ברווחיות במהלך 12 החודשים הקרובים לעומת 30% בלבד בחודש שעבר. מדובר ברמת שפל שלא נראתה מאז ינואר 2009.

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא האם ומתי ה'פד' יכריז על תוכנית תמריצים נוספת בדמות הקלה כמותית (QE3). 49% מהנשאלים צופים שהמדד אמור לרדת מתחת לרמת ה-1,100 נקודות כדי שהדבר יקרה, כאשר שקלול התשובות שלהם עומד על רמת 1,033 נקודות - קרי מדד המניות המוביל צריך לצנוח 11% מרמת הסגירה אמש כדי שההבנק המרכזי יתערב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמרתי 5 לא 11 (ל"ת)
    ברננקי 13/09/2011 16:45
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.