מודי'ס בסקירה: מאשררת את דירוג האשראי של דיסקונט ומזרחי-טפחות

דירוג האשראי של בנק דיסקונט ומזרחי טפחות נותר על רמה של A3 ו A2 בהתאמה. בסכנות הדירוג העניקו תחזית שלילית כאשר אי וודאות בשוק הדיור, סביבת ריבית עולה ותוכנית התייעלות מעיבות
דניאל פליישר | (1)

ממודי'ס נמסר כי ההחלטה לאשר את דירוג האשראי של בנק מזרחי-טפחות, שנותר על A2, משקף את הראייה כי למרות ששוק הנדל"ן בישראל מראה סימנים להאטה, שיטות המימון הזהירות שנקט הבנק ממקמות אותו במקום יותר בטוח במידה של תיקון אפשרי במחירי הדירות. מסכנות הדירוג מוסיפים כי מזרחי-טפחות ממשיך לשמור על מקומו בראש הסקטור כבנק בעל רווחיות ויעילות גבוהים בהשוואה לבנקים אחרים בישראל. הבנק ממשיך לשמור על מקומו לאור התחרותיות הגדולה שהוא מציג בתחום המשכנתאות. עם זאת, במודי'ס מעניקים תחזית שלילית לבנק מזרחי-טפחות, תוך שהם מתייחסים לאפשרות של עליית מחירים בשוק הדיור, מה שיוביל לירידה בביצועי הבנק בעקבות ירידה בפניות לקבלת משכנתא מצד לקוחות שלא יהיו מסוגלים להעמיד את ההון הראשוני הדרוש. בנוסף, סוכנות הדירוג מתייחסת לעובדה כי כ-36% מסך ההלוואות למשכנתא בבנק נמצאות תחת מסלול של ריביות משתנות, מה שמגביר את ההשפעה השלילית על תוצאות הבנק בשל עליית ריבית. בהתייחסות לבנק דיסקונט, מודי'ס התירה את דירוג האשראי של הבנק על רמה של A3 עם השקפה שלילית גם כן. ההחלטה להשאיר את דירוג האשראי על כנו מגיעה לאור האמצעים שננקטו ב-IDB להתמודד עם היעילות הנמוכה כאשר הבנק נמצא בפיגור לעומת הבנקים האחרים מבחינת יחס עלות להכנסה. בסוכנות הדירוג מצפים כי יחס זה, העמוד היום על 75, ירד ל69% עד שנת 2013. לגבי התחזית השלילית, מודי'ס סבורים כי IDB עומדת בפני אתגרים בהוצאה לפועל של תוכנית ההתייעלות לבנק וכי סוכנות הדירוג תמשיך לעקוב אחר התקדמות ועמידה ביעדי התוכנית. הכישלון לעמוד בתוכנית להורדת מבנה העלות בבנק תפעיל לחץ כלפי מטה על דירוג האשראי של הבנק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמעון מזרחי 06/09/2011 07:58
    הגב לתגובה זו
    בקרוב מאוד הורדת דירוג אשראי של ישראל. שלא תגידו " לא ידענו" לא שמענו.
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.