משבר החובות באירופה: מרקל וברלוסקוני לפני מבחן בפרלמט, מירמור בגרמניה
העיתון העסקים הגרמני, Handelsblatt, הציג את אנגלה מרקל פורשת ידיים לרווחה על ספינה טובעת כאשר ניקולא סקרוזי אוחז בה מאחור כמו בסצינה המפורסמת מהסרט 'טיטניק'. ואכן, מרקל אמור לקחת על גרמניה את האחריות העיקרית לחילוץ גוש האירו ולהשתיק את הקולות המוחים על כך בתוך גרמניה. באיטליה אמור ברלוסקוני לגרום לתוכנית הצנע להיכנס לתוקפה במדינה.
למרקל, האבלה על מות אביה ביום שישי, צפוי דיון לא פשוט בבונדסטאג בניסיון להעביר את העמדת הערבויות של 211 מיליארד יורו מצד גרמניה במקום 123 מיליארד יורו, כמו בתוכנית הקודמת. ההצבעה הגורלית של חברי פרלמנט הגרמני תקרה ב-29 בספטמבר. נציין כי גרמניה משלמת מעל רבע מהחשבון על חילוץ מדינות בגוש האירו, דבר המביא למירמור ומחאה בקרב גורמים רבים בעם.
זהו שבוע גדול לאירו בגרמניה כיוון שבנוסף, ביום רביעי הקרוב יינתן פסק הדין בשלושה תיקים בנושא. התובעים טוענים כי החילוץ בשנה שעברה של יוון, אירלנד ופורטוגל לא היה חוקי כי זה לא הועלה לדיון בבונדסטאג, הפרלמנט של גרמניה.
"האירו לא יכול להמשיך במתכונתו הנוכחית", הצהיר האנס יואכים וות', פרופסור להיסטוריה כלכלית באוניברסיטת פומפאו פרבה בברצלונה. לדבריו, חלק מהמדינות יצטרכו לעזוב אם האיחוד האירופי ירצה להמשיך להתקיים וזה יהיה פשוט יותר אם מדינות חזקות יותר תפרושנה, לדוגמא: גרמניה.
מדינה נוספת שמככבת בכותרות היא איטליה. נגיד הבנק המרכזי של אירופה, ז'אן קלוד טרישה, אמר כי על ממשלת איטליה להאיץ את המאמצים ולא לעכב את תוכנית הצנע שנועדה לרסן את החוב של המדינה ולהביא ביטחון בשווקים הפיננסיים. "זה חיוני כי היעד אשר הוכרז לצימצום הגירעון יאושר וייושם במלואו", אמר טרישה ביום שבת. "ה-ECB ומערכת האירו כולו ישקלו את הצעדים שיוצעו על ידי הממשלה", הוסיף.
סילביו ברלוסקוני ניצב בפני מבחן קשה כאשר התוכנית עוד טרם הגיעה להצבעה בפרלמנט האיטלקי. נשיא איטליה, ג'ורג'ו נפוליטנו, הביע את רצונו כי מנהיגי המדינה יפעלו לקידום תוכנית הצנע.
- 1.טומי 04/09/2011 14:30הגב לתגובה זוהולכים לעלות 10-16 אחו עקב הסדרים עם יוון,איטליה,ועוד.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
