תחזית: "ירידת רווחיות החברות עלולה להמשיך ברבעון השלישי"

בבנק הפועלים ממליצים על איסוף של מניות מסוימות במחירי הזדמנות. בבנק לאומי מזכירים "אנו בפתחו של "ספטמבר", יש לקחת בחשבון את הסיכונים"
ג'וש דוקרקר | (13)

השבוע ננעל המסחר בבורסה הישראלית במגמה שורית לאחר רצף הירידות של השבועות האחרונים. מדד המעו"ף רשם עלייה של 4% ומדד ת"א 75 טיפס 5.4%. עוד נציין את מדד הבנקים שבלט עם עלייה של 5% וזינוק של 7.3%.

בסקירתם השבועית מאפיינים את שבוע המסחר החיובי כמושפע מהמגמה בחו"ל אך מזכירים כי העליות היו מתונות יחסית למדדים שם. בנוסף גם מציינים בבנקים את המחזורים הנמוכים במסחר. באשר לעתיד עולה הדאגה מחודש ספטמבר ואת התנודתיות בשוקי העולם.

כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "עונת הדוחות לרבעון השני הציגה רבעון שני ברציפות של ירידה ברווחיות המצרפית של 25 החברות הגדולות בבורסה, כשאנו מעריכים כי מגמה זו עלולה להימשך גם ברבעון השלישי".

"אנו סבורים כי מניות לא מעטות הגיעו למחירים נוחים להשקעה, ללקוחות בעלי מרווח נשימה ארוך במיוחד. בין המניות שאנו חושבים כי הירידות שערכיהן יצרו הזדמנויות השקעה ניתן למנות את טבע, כיל, החברה לישראל, בזק, עזריאלי ועוד. אולם בטווח הקצר התנודתיות והעצבנות בשווקים תימשכנה, להערכתנו, וכי רמת הסיכון עודנה גבוהה מאוד".

כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "להערכתנו, בטווח הקצר ימשיך המסחר בשוק המניות המקומי להתאפיין בתנודתיות גבוהה, על רקע מגמת המסחר מעבר לים. כמו כן, נזכיר כי אנו בפתחו של "ספטמבר", ויש לקחת בחשבון גם את הסיכונים היחודיים לשוק המקומי הנובעים מהרגישות לשינויים בסביבה הגיאופוליטית. בטווח ארוך יותר, רמת המכפילים נראית אטרקטיבית להשקעה, אך אם יתממש תרחיש קיצון של הדרדרות למיתון גלובאלי, ייתכן שיחלוף זמן לא מבוטל עד שנחזור למגמה חיובית".

שוק האג"ח

הודעת הריבית השבוע על ידיד בנק ישראל שהשאיר את רמת הריבת על כנה היתה הנושא המרכזי במחירי האג"חים. בבנק לאומי מציינים כי אג"חי המדינה נהנו מההודעה ובבנק הפועלים מאמינים כי הגורם המשפיע ביותר לריבית, ציפיות האינפלציה, ירדו עם הצלחץ המחאה החברתית נגד יוקר המחייה. המק"מ לשנה נסחר השבוע ברמה של 3.03%.

בפרסום בנק הפועלים כותבים על השחרים בעלי המח"מ הבינוני: "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב האפשרות לירידה באינפלציה ואי שינוי בריבית בנק ישראל, תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רפאל מלול 02/09/2011 18:45
    הגב לתגובה זו
    אני קורא הרבה מן הנבואות של כול הנביאים. תפסיקו לבלבל
  • 6.
    בנקאים בלירה מבולבלים ומבלבלים (ל"ת)
    בונוס 02/09/2011 12:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אפריקה 02/09/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    או שיש לה עוד לאן לרדת?
  • מני 02/09/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
    כן זה הזמן לדעתי להיכנס לאפריקה משום שהמנייה עוד צפויה להתרסק
  • 4.
    כלכלן 02/09/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    לצאת מהבורסה ולחזור באוקטובר תפנימו ותרוויחו שנה טובה לכוווווווולללללםםםם.........
  • שלומי 02/09/2011 12:43
    הגב לתגובה זו
    להיכנס עכשיו כשהבורסה הולכת להתרסק ולצאת באוקטובר כשהבורסה תתחיל לעלות
  • 3.
    נילי 02/09/2011 11:18
    הגב לתגובה זו
    הטבות שהולכות וגדלות עם הזמן, שלא לדבר על המשכורות המטורפות של צוותי הניהול והמנכל" ים של הבנקים. שחיתות היא כבר מילה ממזוערת !
  • 2.
    איציק 02/09/2011 11:06
    הגב לתגובה זו
    ניסחרת במחיר אטרקטיבי להשקעה. יתכן ותהיה זולה יותר. שווה מעקב לקניה.
  • 1.
    יוסי 02/09/2011 10:05
    הגב לתגובה זו
    תקבלו משהו ארוך ומיוחד...... מאד
  • גואל נפש (ל"ת)
    גואל נפש 02/09/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
  • גואל רצון 02/09/2011 11:28
    יש סבלנות שום דבר לא בוער
  • אתה בסדר ...! (ל"ת)
    חחחחח 02/09/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי