בדרך למיזוג בשוק הרכב: דלק רכב במו"מ לרכישת השליטה ביבואנית BMW

העסקה תתבצע לפי שווי של 245 מיליון שקל המשקף פרמיה של 55%. דלק רכב מיבאת את מאזדה ופורד. אגמון מחזיק בכ-38% בדלק רכב
הדס גייפמן | (4)

חברת דלק רכב הודיעה היום (א') לבורסה כי היא מנהלת משא ומתן עם חברת קמור הנשלטת בידי דני ברנר, שהינה בעלת השליטה בחברת קמור מוטורס (יבואנית ב.מ.וו) לרכישת השליטה בקמור מוטורס. הרכישה תתבצע על פי שווי של כ-245 מיליון שקל לקמור מוטורס, או 19.35 שקל למניה. טרם פתיחת המסחר עומד מחיר המניה על 16.1 שקל ושווי החברה בבורסה מסתכם בכ-158 מיליון שקל, כלומר העסקה משקפת פרמיה של כ-55%.

החברה הודיעה כי ביצוע העסקה כפוף להשלמת הצעת רכש מלאה למניות קמור מוטורס, בהתאם לאותו שווי חברה. כלומר, לאחר השלמת העסקה תמחק קמור מוטורס מהמסחר. כמו כן כפופה העסקה לאישורי ספקים, הממונה על ההגבלים העסקיים ואחרים.

דלק רכב מיבאת לארץ את מאזדה ופורד. באוקטובר האחרון השלים מנכ"ל החברה גיל אגמון את רכישת גרעין השליטה בחברה בעת שרכש כ-22% ממניות דלק רכב מיצחק תשובה. הרכישה הביאה אותו לאחזקה של כ-38%, בעוד דלק השקעות נותרה עם אחזקה של כ-33%.

חברת קמור עוסקת בנדל"ן מניב, רכב, ספנות וצמיגים. בתחום הרכב היא פועלת באמצעות החברה הבת קמור מוטורס, המייבאת מכוניות ב.מ.וו ומיני קופר לישראל סרביה ולבולגריה.

הרכישה מגיעה בתקופה בה דלק רכב מאבדת נתחי שוק לטובת המתחרים. בתחילת יוני פרסם בית ההשקעות פסגות דו"ח בו ציין כי ביוני חוותה דלק רכב ירידה של כ-24.2% במסירות כלי רכב חדשי, בשעה שבכלל השוק חלה עלייה של 1.2% ל-21,852 כלי רכב. כתוצאה מכך, ירד נתח השוק של החברה ל-12.3% לעומת 16.4% אשתקד. לא מדובר באירוע חד פעמי, אלא במגמה הנמשכת מתחילת השנה.

"למרות הגידול המרשים במסירות בחודשים האחרונים", כתב טל שיריזלי, האנליסט של פסגות. "אנחנו עדים להתמתנות קצב צמיחת המסירות בשוק, עד להתייצבות ביוני. דלק רכב מוסיפה להיות חשופה לסיכון של ירידה במכירות גם בהמשך השנה בשל צמצום הזמנות מחברות הליסינג, על רקע מלאים גבוהים וקשיי אספקה הקשורים בייצור חלקי כנגזרת של אסון הצונאמי ביפן".

המכירות של דלק רכב נפגעו בין היתר ממטבע ין חזק, שינוי בטעמי הציבור (מעבר לכלי רכב קטנים יותר על רקע העלייה החדה במחירי הדלק) ותחרות עזה יותר מצד יצרניות רכבים קטנים המזהמים פחות, שנהנו מהפחתות מחיר בעקבות שינויים רגולטורים". לכתבה במלואה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איפה הרשות להגבלים עסקיים כשצריך אותם? (ל"ת)
    א 10/07/2011 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מייקל שומאכר 10/07/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
    וניראה איפה המחירים יהיו
  • 1.
    עכשיו אקנה אופנוע BMW יקר בלי לקחת משכנתא (ל"ת)
    ששי ירוחם 10/07/2011 09:25
    הגב לתגובה זו
  • משקיע גלילי 10/07/2011 11:58
    הגב לתגובה זו
    אהלן ששי מירוחם. ראשית אני מקווה בשבילך שתיקנה גם רכב וגם אופנוע של BMW מהחברה. השאלה האמיתית היא : ומי אמר שמחירי כלי הרכב ירדו מפאת הסיבה שדלק רכב תישלוט בקמור מוטורס?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי