חיים שני: פורטל שהקים האוצר יקטין הביורוקרטיה עבור עסקים קטנים ובינוניים
"פורטל חדש שהקימה המדינה, מיועד לפשט מאוד את תהליכי פתיחת עסקים. הוקמה ועדה במטרה להפחית את הביורוקרטיה הממשלתית ולהעלות את ישראל למקום גבוה יותר במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי, מהמקום ה-29 בו היא ממוקמת כיום", דברים אלה אמר חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, בוועידה החמישית לעסקים קטנים של "כלכליסט" וגוגל. לדבריו, הפורטל יכיל אפשרויות לרישום נכס, רישוי עסק, עבודה במכרזים מול הממשלה ועוד. בכך יקוצר תהליך קבלת האישורים והעבודה מול משרדי הממשלה תהיה חד-פעמית. פורטל אחר יאפשר עבודה מול רשויות המכס לקבלת אישורי יבוא.
"בשבוע שעבר נפגשנו עם נציגי ממשלת הולנד ודנמרק שסיפרו איך הורידו את עלות הנטל הבירוקרטי אצלם ב-25%", אמר שני. "אנחנו רוצים לעשות זאת על ידי התייעלות, ומדידת נטל הביורוקרטיה על-פי מודלים מוכרים מאירופה".
אסתר דומיניסיני, חברת הוועדה ומנכ"ל הביטוח הלאומי, אמרה בכנס, כי "רוב הטפסים שיש למלא כיום כדי לפתוח עסק עמוסים באותם נתונים, וכמות המידע העודף שכל אחד מגופים הללו דורש היא אדירה.
"התהליך הזה מתבצע בטור ולא במקביל ולכן נמשך 34 יום, שבמהלכם האזרח לא מקבל מידע היכן עומדת הבקשה שלו. הודות לפורטל, האזרח יקבל חיווי איפה הוא עומד. אנחנו לא נחים על זרי הדפנה ומחפשים מקומות נוספים לייעול. הגיע הזמן שהממשלה תעשה מאמצים להיות משרת של האזרח".
מנכ"ל משרד המשפטים, גיא רוטקופף, הבטיח כי בפורטל יהיה מדור שיעסוק ברישום נכס ויחל לפעול בתוך כשנה. במדד של הבנק העולמי ישראל נמצאת במקום ה-147 מתוך 183 מדינות במשך הזמן שלוקח לרשום נכס, כלומר 180 יום בממוצע. הפורטל מיועד לקצר את משך הזמן הזה לחצי, כלומר, ל-90 יום".
רוטקופף הוסיף: "החלק של רישום הנכס בפורטל ירכז את כל הנתונים המיועדים לגופים הרלוונטים: רשות המסים, מנהל מקרקעין ועוד. עם הגשת הבקקשה, יעברו כל הנתונים יחד עם התשלום לאותם גופים. התהליך שאנחנו מתכננים יהיה הרבה יותר פשוט מזה הקיים כיום".
ראש מינהל המכס ברשות המסים, דורון ארבלי, אמר כי "הפורטל מכיל גם פתרון ליבואנים, באמצעות מערכת של חלון אחד. המערכת תיצור את הוודאות הדרושה ליבואנים בעבודה מול המדינה".
ראובן שיף, השותף המנהל במשרד רואי החשבון שיף הזנפרץ אמר בכנס כי "הממשלה לא רואה בעסקים הקטנים והבינוניים מנוע צמיחה. כ-55% מכוח העבודה בישראל מועסק על ידי עסקים קטנים ובינוניים. העסקים הללו תורמים תרומה משמעותית להכנסות המדינה והם מנוע לתעסוקה במשק. הם מספקים מענה לדור הצעיר ותשובות להתפלגות החברתית. המדינה לא תוכל לשרוד כלכלית עוד שנים רבות אם לא תיתן מענה גם לפריפריה. בינתיים יש מתאם שלילי בין הרטוריקה של הממשלה למה שנעשה בפועל למען העסקים הקטנים והבינוניים. לדעתי, הממשלה מפספסת את המגזר הזה בגדול".
לדבריו, "העסקים קטנים והבינוניים בנויים על שכבות הביניים וכל הנטל הכבד, כמו מילואים ומסים, מוטל עליהם. העסקים יהיו יותר חזקים ויתאגדו כלובי חזק יותר, יספרו אותם יותר וכולנו נרוויח מכך".
- 1.למה אין קישור לפורטל? (ל"ת)ירימיהו 03/07/2011 22:19הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
