תטא: השווקים ימשיכו לעלות אך מומלץ לפזר; מהי האסטרטגיה המומלצת?

כל עוד השיאים נשברים אין סיבה להיות פסימי. לאחר הבהלה והתיקונים, המשקיעים ימצאו את הסיבות לעלייה ולשבירת שיאים חדשים
בועז אילון | (5)

אמנם המעו"ף לא הצליח לשבור שיא גבוה יותר מינואר 2011 אבל המדדים המובילים בחו"ל כגון הנאסד"ק, הדאו ג'ונס, ה-S&P והדאקס שברו בסוף אפריל שיא חדש לפני שיצאו לתיקון. שבירה של שיא כזה, ומצד שני העובדה שהתיקון לא הוריד את השוקים לנקודת שפל נמוכה יותר מהקודמת, מחזקים את ההנחה שמדובר בתיקון בלבד לפני המשך עלייה. בחינת המחזוריות מלמדת כי שוקי המניות צפויים להמשיך ולעלות עוד כשנתיים וחצי לפני המפולת הבאה, יהיו סיבותיה אשר יהיו.

אתר Bizportal השיק לאחרונה את מדור השקעות אלטרנטיביות העוסק באסטרטגיות גידור. לכניסה למדור - לחץ כאן

האם האירועים והחדשות משפיעים על מה שיקרה?

אתם בוודאי חושבים, הכול יכול לקרות אז איזה תוקף יש לחיזוי כלשהו? יש לנו הרגשה שהאירועים שמתרחשים משפיעים על עלייה או ירידה של השוק ותמיד אנחנו מחפשים הסברים ובודקים מה קרה שהשפיע על התנהגות השוק.

יהיה נכון יותר להגיד שהשוק בוחר מתוך מה שקורה את האירועים הנוחים לו כדי להגיב כמו שהוא רוצה ולא שהאירועים משפיעים על השוק. צריך לחשוב במונחים של זרימת כסף אם השוק חיובי כמו היום, הרי לחדשות שליליות תהיה השפעה קטנה, זמנית או שלא תהיה השפעה כלל. לעומת זאת חדשות חיוביות יהיו תירוץ טוב לעלייה ושבירת שיאים חדשים.

כל עוד השיאים נשברים אין סיבה להיות פסימי. זה לא כל כך חשוב אם הריבית עולה, יוון פושטת רגל, ספרד, אנגליה ואירלנד בצרות, דובאי מכריזה על חדלות פירעון ואם המזרח התיכון בוער. לאחר הבהלה והתיקונים, המשקיעים ימצאו את הסיבות לעלייה ולשבירת שיאים חדשים.

אם שוק המניות חיובי, מדוע להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות?

בהשקעות חייבים לפזר את הסיכון. גם אם התחזית שלנו על השוק חיובית, אין וודאות שאכן אנחנו צודקים. אם היינו יודעים איזה אפיק יהיה הטוב ביותר, נשקיע שם את כל הכספים, אבל זה אף פעם לא המצב.

כדי להתמודד עם חוסר הוודאות, צריך לפזר. הפיזור לא מוריד את תוחלת הרווח אבל כן מקטין את הסיכון. במיוחד חשוב לפזר בין נכסים שהמתאם בניהם נמוך, אז הסיכון קטן הכי הרבה. השקעות אלטרנטיביות חשובות להקטנת הסיכון בכל זמן. האחוז המושקע בהן יכול לרדת למשל ל-10% מהתיק אם המניות עולות ותשואות איגרות החוב יורדות או לגדול ל-30% אם אנו מעריכים שהאלטרנטיבות צפויות לרדת.

צילינדר על הנאסד"ק 100

השקעות אלטרנטיביות מיועדות להרוויח בכל מצב של השוק. בין צורות ההשקעה השייכות למשפחה זו ניתן למצוא את ניהול חוזים ואופציות שמהותה מסחר בשני הכיוונים על מניות, מדדי מניות, הפרשי שערי מט"ח וסחורות. כרגע, שוקי המניות נראים הכי מבטיחים והכיוון הוא חיובי. במצב כזה ניתן לקנות חוזה עתידי למשל על מדד הנאסד"ק 100, אבל ניתן גם לנצל היטב את התפלגות סטיות התקן כדי לשפר בהרבה את היחס שבין סיכוי לסיכון באמצעות צילינדר.

באסטרטגיית צילינדר חיובי נקנה אופציות קול מחוץ לכסף ונממן אותן באמצעות כתיבה של אופציות פוט מחוץ לכסף. בגלל חשש המשקיעים מירידה, בעיקר בארצות הברית, נסחרות האופציות במחירי המימוש הנמוכים בסטיות תקן גבוהות הנובעים מהנכונות לשלם הרבה עבור פוטים מחוץ לכסף. מצד שני כדי לממן את עלות ההגנה כותבים קולים מחוץ לכסף וכך מחירם וסטיית התקן הגלומה שלהן יורדת.

בגלל תלילות עקום סטיות התקן כדאי לקנות אופציות קול הרחוקות בכ-4% מהמדד היום העומד על 2361 ולממן אותם מימון מלא באמצעות כתיבה של אופציות פוט במרחק של 8% מהכסף. במקרה של עלייה, פוטנציאל הרווח יהיה גבוה בהרבה מההפסד במצב של ירידה. אבל בכל מקרה נגביל את הסיכון ונחתוך הפסד את הנאסד"ק 100 ירד אל מתחת לשפל הקודם ב-2200 נקודות.

אתם מוזמנים לשמוע ראיון על השקעות אלטרנטיביות עם נאדיה פפאגנס, אנליסטית השקעות אלטרנטיביות של מורנינג סטאר העולמית.

מידי יום מפרסם תטא טיפ יומי להשקעה במדור השקעות אלטרנטיביות ב-Bizportal.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משקיע בתטא 03/07/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
    למה כל החכמים בסקירות לא חכמים בניהול השקעות ? שנתיים אני מושקע בתטא ניהול חוזים ואופציות, עוד לא ראיתי שקל רווח. השוק עשה כמעט 50% בתקופה הזו.
  • 4.
    בינתיים קיבלתם צילינדר מהתשואות שלו (ל"ת)
    משקיע פשוט 03/07/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירקרק 03/07/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    זה קרה ב2008, 2001, 1994, 1987 . אכן כל 7 שנים. ובין כל המפולות המעוף עלה פי ארבע בין נקודת השפל, לבין נקודת השיא שלאחריה ובמפולת התרסק 50%, כך זה קרה ללא יוצא מן הכלל בכל הפעמים. האם זה מספיק כדי לקבוע שהתבנית הזאת תימשך? לדעתי מדובר יותר בצירוף מקרים נדיר מאשר תבנית שאפשר לבסס אותה בכל תורה כלכלית כלשהי. אם הייתי צריך להמר, אז המפולת הבאה תבוא מכיוון מזרח, כשבהועה הסינית תתפוצץ, מתי זה יקרה והאם התבנית תישמר ? זאת תהיה נבואת שוטים :)
  • 2.
    זהירות מהבית השקעות הזה,למה 5% דמי ניהול???. (ל"ת)
    מיקי 03/07/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פשוט תותח הבועז הזה. (ל"ת)
    משה 03/07/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי