נדחתה עתירה של צאצא הטמפלרים להשבת קרקעות בשווי 100 מיליון שקל בבי"ח איכילוב
בשנת 2005 הגיש אזרח אוסטרלי, מצאצאי הטמפלרים שהתגוררו בארץ ישראל עד הקמתה של המדינה עתירה לבית המשפט העליון לפיה טען כי סבו היה בעלים של קרקע בשטח בית החולים איכילוב וכי קרקע זו הופקעה מסבו על ידיי העירייה בשנים 1945 ו-1948 לצורכי הקמת בית חולים עירוני, כאשר היום בנוי עליה המרכז המסחרי "מרכז ויצמן". העותר דרש שהעירייה תשיב לו את הקרקע ולחילופין ישולם ערכה בסך של כ- 100 מיליון שקל.
העירייה טענה כי יש לדחות את העתירה מאחר והקרקע נרכשה מאת שלטונות המנדט הבריטי שהלאימו את כל רכוש הטמפלרים בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה. הלאמת הרכוש על ידי הבריטים נעשתה מאחר והטמפלרים היו נתינים גרמניים שאף הביעו הזדהות גמורה עם המשטר הנאצי ומשכך הוכרזו כנתיני אויב.
עוד טענה העירייה כי רכשה מאת האפוטרופוס הבריטי לנכסי אויב את כל אדמות הטמפלרים במושבה שרונה ושילמה תמורתם מלאה בגינם, ועל כן מדובר בעסקת מכר רגילה שדיני ההפקעות אינם חלים עליה. כמו כן, בשנת 1962 בהסכמים בין-לאומיים בין מדינת ישראל לבין ממשלת גרמניה קיבלו הטמפלרים פיצוי מלא בגין כל רכושם בארץ ישראל, תוך ויתור מלא, סופי ומוחלט של כל תביעותיהם בארץ ישראל.
בנוסף, טענה העירייה כי גם מבחינת דיני ההפקעות אין חובה להשיב את הקרקע משום שלא שונה יעודה למטרות שאינן ציבוריות וכן משום התיישנות ע"פ תיקון 3 לפקודת הקרקעות.
בית המשפט העליון דחה את העתירה וקיבל את כל טענות העירייה.
בית המשפט קבע כי על המקרה הנדון חל תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות הקובע תקופת התיישנות של 25 שנה לגבי הפקעות שבוצעו לפני יום 15.2.2010. לפיכך ומאחר שחלפו למעלה מ-60 שנים מיום ההפקעה רשאית העירייה לנהוג מנהג בעלים בקרקע ולא חלה עליהם כל חובה להשיב את הקרקע לעותר.
כמו כן, קבע בית המשפט כי תכלית ההפקעה אף לא חדלה להתקיים ביחס למרכז ויצמן וכי השימושים המסחריים במרכז ויצמן הנים נלווים לשימושים העיקריים של בית החולים איכילוב ועל כן הצורך הציבורי ממשיך להתקיים.
עוד קבע בית המשפט העליון כי אף מבחינת דיני המסחר עם האויב דין העתירה להידחות. בית המשפט קבע כי משהולאם רכושם של מורישי העותר ע"י האפוטרופוס לנכסי האויב הבריטי אין לעותר זכות לתבוע את השבת הקרקע או תשלום פיצויים בגינה.
יתרה מכך, בית המשפט העליון קבע שההסכמים הבין-לאומיים שנחתמו בין מדינת ישראל לבין גרמניה בנוגע לרכוש הטמפלרים בארץ הסדירו אף הם את תשלום הפיצויים לטמפלרים תוך ויתור מלא, סופי ומוחלט של כל תביעה בנוגע לרכוש בארץ ישראל ועל כן אין לעותר עילה משפטית לתביעה בגין הקרקע.
- 5.שמעתי שהיבוסים רוצים את ירושלים (ל"ת)אברהם אבינו 14/06/2011 22:23הגב לתגובה זו
- 4.מיכל 14/06/2011 22:07הגב לתגובה זומה לא עושים בשביל כסף עו" ד קמר, אפילו למכור את נשמתך לשטן, ועוד חובש כיפה, חילול ה'
- א.ל 15/06/2011 11:16הגב לתגובה זואחד הסטגרים שלו שתפקידו היה ברחיצת הרכב והחלפת הפקידה ואבל לפחות יצאת מומחה ב לישלוח דאר
- 3.הנהג לשעבר של 14/06/2011 21:24הגב לתגובה זוגנבה תוך גילגול עניים לבורא עולם על פי אותו חוק הבריטים שדדו את הכסף מ בנק לאומי /אנגלו פלסטין ונכון להיום לאומי שילם וגם שילם ליורשים לסיום אנו חזקים בתעמולה לא כולם נאצים
- 2.י.לוריא 14/06/2011 16:24הגב לתגובה זוהתשובה מאוד פשוטה שם מחזירים רכוש גם אחרי 60 שנה גם בפולין מחזירים רכוש שהופקע על ידי ממשל קומוניסטי. ממליץ לקמר וליוסי רייטן התותח להגיש תביעה לבית המשפט הבין לאומי המעז מנצח
- 1.ספקולנט בדימוס 14/06/2011 11:53הגב לתגובה זולמה ,אין מספיק מדבר באוסטרליה. שיתיישב שם. חוץ מזה הקרע הרי שובחה ע' י העיריה ואינה עוד מדבר או חורבות.
- ב. לאומי 14/06/2011 16:35הגב לתגובה זושאומר עברו הרבה שנים אין צורך להחזיר ליורשים את יצירות האומנות הריי רק השנים השביחו את ערכן וחוץ מזה החוקים שחוקקתי לטובתי מונעים ומאלצים אותי לא להחזיר רכוש ואף לא לפצות
- קרא טוב ! פשוט אתה הדיוט עם שנאה עצמית ! (ל"ת)אבי קול 14/06/2011 18:17
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
