איל ולדמן: "בונוסים הם כלי מאוד מסוכן, אם לא יודעים איך להשתמש בו"

מנהלים בכירים בתעשייה דנו בסוגיית יצירת מוטיביצייה בארגונים: התיחסות בצורה הוגנת חסרת העדפות, יצירת הזדהות עם הארגון, והוקרה פומבית
הדס גייפמן | (2)

מנהלים בכירים דנו היום (ב') בסוגיות הטורדות מנהלים בישראל ובראשן יצירת מוטיבציה בארגונים, והקשר בין בונוסים ליצירת מוטיבציה. הדיונים התקיימו בועידת המנהלים השנתית שקיים המי"ל (המרכז הישראלי לניהול).

"אחד הדברים המרכזיים שיוצר מוטיבציה אצל עובדים הוא התחושה שהם משנים את העולם, ושהם חלק מצוות מנצח", אמר איל ולדמן, מנכ"ל חברת מלאנוקס, המפתחת ציוד לתקשורת מהירה במערכות אחסון. "כשהעובדים מרגישים שהחברה מתייחסת אליהם בצורה הוגנת פתוחה וישירה, ואין העדפות לא הוגנות".

בנוגע לבונוסים אמר ולדמן, "בונוסים הם כלי מאוד מסוכן. אם לא יודעים איך להשתמש בו, עדיף לא להשתמש בו כלל. המדיניות שלנו לגבי בונוסים היא למעשה השתתפות ברווחים. כשאין רווחים אין בונוסים. כשיש רווחים יש בונוסים. זה מספק לעובדים תחושה טובה שהם עצמם יצרו את הבונוסים הללו".

גזי קפלן, מנכ"ל אסם לא מסכים עם ההתנגדות לבונוסים. "אנחנו מנהלים משימות ומנהלים אנשים", אמר. "שם המשחק הוא ליצור איזון בין ניהול משימות לניהול אנשים. המוטיביצה צריכה להשען על הזדהות, על ערכים של הארגון, על משמעות. אני קיבוצניק שמרבית חייו מאוד נהנה ממה שעשה למרות שלא היה קשר לתגמול כספי. אבל אני מציע לא לזרוק את התינוק עם המים. אנחנו חייבים להתחשב בציבור העובדים. בסוף היום, כשהבמבה מגיעה לשולחן, לא זה שיצר אותה. המטרה היא ליצור הזדהות עם הארגון".

לדבריו, "המבחן האמיתי הוא בתקופות שקשה בארגון. לא חוכמה ליצור מוטיבציה כשהכול הולך טוב. השאלה היא איך ליצור מוטיבציה בתקופות קשות. לדעתי יש קודם כל לתת דוגמא אישית. בעיניי זה הדבר הכי חשוב. המשימה השנייה היא איך ליצור תחושה של משימה משותפת. כאן, אני מאמין בערכים. איך ליצור את הראש הגדול דווקא בבורג. הבעיה עם ארגונים גדולים היא, שהם חוסמים כל יוזמה אצל העובדים הזוטרים. היעד הוא לא לחסום יוזמה.

"אני אכן מאמין בתגמול על בסיס ביצועים, אבל מסכים שהחיבור בין תגמול תלוי ביצועים למוטיבציה הוא לא בהכרח החיבור הנכון. אבל צריך לזכור לתגמל בקשר לביצועים ולא כהוצאה קבועה בארגון".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עובד רעב 13/06/2011 14:22
    הגב לתגובה זו
    כסף לבונוס שלך יש, אז מה עם ארוחת הצהריים שלי? מתי יחזור הסבסוד???
  • 1.
    אבי 13/06/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    ללא קשר לביצועי החברה או המניה (להזכיר אומנם המניה היא כלי משחק בשוק ההון, אולם לולא בעלי המניות לא היו מוזרמות לחברה כספים להצפת ערך החברה והפוך)
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.