ב-ECI בחרו מנכ"ל חדש - האם הוא האיש הנכון בסיטואציה?

אי.סי.איי טלקום הודיעה היום על מינויו של שמעון ברט, מנכ"ל כתר פלסטיק בתפקידו הקודם, למנכ"ל החברה. האם הוא האיש הנכון?
הדס גייפמן | (6)

מינויו של שמעון ברט למנכ"ל החדש של אי.סי.איי טלקום, עליו הודיעה היום (ב') החברה, מעלה כמה תהיות לגבי שיקולי מועצת המנהלים שלה. מבט על קורות החיים של ברט, כפי שמפרסמת החברה בהודעתה, מגלה כי בתפקידו הקודם כיהן כמנכ"ל כתר פלסטיק, כלומר הוא מגיע מתחום מוצרי הצריכה.

לפני כן הוא היה משקיע בחברת VLScom הפועלת בתחום טכנולוגיות הווידאו, ולפני כן ניהל את סניף אירופה וישראל של Kinetic Systems (לשעבר ממד ישראל טכנולוגיות), המבצעת פרויקטים הנדסיים עבור תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה, התרופות והתעשייה התהליכית. במילים אחרות, אין לו כל רקע בתחום הטלקום.

אין ספק שלברט כישורים מצויינים וניסיון רב שנים כמנהל בכיר בתעשיות שונות. אבל שוק הטלקום הוא שוק מאוד יוצא דופן, באופן הפעולה ובדינמיקה הפנימית שלו.

מנכ"ל של חברה כמו ECI חייב להיות מסוגל ליצור קשרים הדוקים ארוכי טווח עם מפעילי תקשורת מובילים בעולם, בפרט במדינות העולם השלישי, אבל גם במערב. הוא חייב להיות מסוגל לשבת עם מנכ"ל בריטיש טלקום, או דויטשה טלקום, או טלקום איטליה, ולשדר איתם על אותו גל. להבין את השפה הפנימית שלהם כולל כל הניואנסים.

יכול להיות שדירקטוריון אי.סי.איי היה צריך לשקול למנות לתפקיד מסוג זה מנהלים דוגמת דב בהרב, נשיא אמדוקס לשעבר, ששיקם את ענקית הבילינג לאחר התרסקותה ב-2002. אפילו זאבי ברגמן שניהל את קומברס והצליח להחזיק אותה מעל המים לאורך תקופות ארוכות של משברים ומהמורות, היה מועמד עדיף.

אי.סי.איי נלחמת כיום על חייה, ועתידה כלל אינו מובטח. בשוק מערכות האלקטרוניקה המיועדות לשוק התקשורת, מתנהלת כיום תחרות אגרסיבית ואכזרית ביותר, בפרט מכיוון סין. חברות ציוד התקשורת הסיניות, ובראשן ענקיות ציוד התקשורת Huawei ו- ZTE, מנהלות קרבות רחוב חסרי רחמים מול כל ענקי הציוד בעולם, תוך הורדת מחירים אגרסיבית והצעות אטרקטיביות אחרות. הסינים סיגלו תרבות של כרישים משחרים לטרף: הם נוגסים עוד ועוד נתחי שוק, והתחרות בהם דורשת יכולות מוכחות וידע מעמיק בתחום.

תחרות נוספת, בעייתית לא פחות, יש לאי.סי.איי מכיוון ענקי ציוד התקשורת האירופאים, ובראשם אלקטל הצרפתית. ענקי טלקום (מפעילי התקשורת הגדולים בעולם) מעדיפים בדרך כלל לעבוד עם ענקי ציוד. מינוי ספקיות ציוד קטנות יחסית, מסוגה של אי.סי.איי, בעיקר לתפקיד קבלן ראשי שמנהל פרויקטי תשתיות, מהווה סיכון אדיר עבורם. יתרה מכך, יש מפעילי תקשורת שכמדיניות, שוקלים אך ורק מועמדות של ספקים שהם ענקי ציוד בינלאומיים.

חתימה על שיתופי פעולה על ענקי ציוד, למשל, במסגרתם תספק אי.סי.איי ציוד שהענקים לא מספקים, יכול להיות יתרון מסוים. אבל גם לצורך כך נדרשת הבנה מעמיקה של השוק.

אי.סי.איי פועלת למעשה בשתי חזיתות: חזית ציוד גישה (Accesss) וחזית ציוד אופטיקה (ציוד לרשתות תקשורת מבוססות צידו אופטי). בתחום הגישה היא מגמגמת, בעוד שבתחום האופטיקה היא נחשבת מצליחה, אם כי מאחר שהחברה לא מפרסמת נתונים לא ברור באיזו מידה.

כך או כך, אי.סי.איי חייבת כיום להמציא את עצמה מחדש. בנוסף היא חייבת להפוך לחברה בינלאומית. כלומר, לא חברה ישראלית שפועלת בכל העולם, אלא חברה שזרועות הפעילות שלה לא דורשות חיבור לטבור הישראלי. עד כה, אי.סי.איי לא הצליחה במשימה זו.

כדי להמציא את עצמה מחדש היא זקוקה נואשות למנכ"ל שיהיה מסוגל להעלות אותה על פסים של צמיחה. אין לה זמן לעקומת לימוד ארוכה מדי.

אחד היתרונות הבודדים של אי.סי.איי טמון בשוק הצבאות. כמעט כל הצבאות חוששים לעבוד עם חברות סיניות לכן תחום זה די סגור עבורן. אי.סי.איי, לעומת זאת, בהיותה חברה ישראלית, זוכה ליתרון בשוק זה על פני ספקי ציוד אחרים, שכן לחברות ישראליות יש מוניטין של בעלות יתרון בנושא ציוד צבאי.

השאלה הגדולה היא מה גודל השוק הזה ובאיזו מידה יכולה אי.סי.איי להסתמך עליו. אלא שגם כדי לנצל יתרון מסוג זה, יש צורך במנהל שחי את השוק לאורך זמן. העובדה שברט מגיע ממקום אחר לגמרי, לא תהווה יתרון.

בשורה התחתונה, יש לקוות שברט ילמד את השוק שבו פועלת אי.סי.איי במהירות האור. אחרת, לא ברור מה יעלה בגורלה של החברה, שרק בעשור הקודם היתה הלפיד המאיר את דרכו של שוק האלקטרוניקה הישראלי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דני דין 15/06/2011 13:12
    הגב לתגובה זו
    לחדר האוכל?האם זה מרמז על משהוא?
  • 4.
    עוד בובה לבית הבובות של רפי (ל"ת)
    בית הבובות 14/06/2011 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ובא לציון גואל 13/06/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
    כמקובל בחברה פרטית ובאי. סי איי בפרט
  • צפה פגיעה (ל"ת)
    ובא לציון גואל 13/06/2011 23:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עליה להיות חברה גלובלית ולא חברה בינלאומית (ל"ת)
    תום 13/06/2011 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיסקולביץ 13/06/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    הכל בנוי על קשרים. מעניין אם המנכ" ל הנבחר ישב יום שלם בבחינות פסיכומטריות, כמו שיושבת מלחימה לפני קליטתה...
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.