התפתחות בפרשת אלספק: הוגש כתב אישום בגין עבירות מידע פנים
התפתחות נוספת בפרשת אלספק. פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) כתב אישום נגד שלושה עובדים של החברה ונגד שלושה בני משפחה של אחד מהעובדים, בגין עבירות מידע פנים.
על פי כתב האישום, הנאשמים ניצלו מידע פנים של חברת אלספק שהגיע לידיהם, לפיו בתחילת אפריל 2009 עמדה אלספק בפני חתימה על עסקה עם חברות בספרד בשווי של למעלה מ-6 מיליון אירו. הנאשמים רכשו מניות של חברת אלספק במטרה להרוויח מעליית שער המניה אחרי פרסום המידע.
לפני פרסום פרטי העסקה בבורסה, בתקופה שבין יום 30.3.2009 לבין יום 2.4.2009 עלה שער המניה של אלספק בשיעור חד של כ-50%. לאחר פרסום הדו"ח המיידי הוסיף ועלה שער המניה של אלספק בשיעור של כ- 5.8% משער
הבסיס.
נציין כי הפרשה התפוצצה ב-21 לאוקטובר 2009 אז נעצרו מספר עובדי החברה לאחר חקירה ממושכת של רשות לניירות ערך.
מועד הקראת כתב האישום נקבע ליום שני, 20/06, בשעה 08:30 בפני כבוד השופט חאלד כבוב. מספר התיק למעקב פ8256-05-11.
ספסל הנאשמים
כתב האישום מייחס לאפרים קדץ, סמנכ"ל שיווק ומכירות באלספק, שימוש במידע פנים כאיש פנים על דרך של מתן הוראות רכישה ורכישה בפועל של מניות בשווי של כ-69,000 ש"ח. בנוסף, על פי כתב האישום העביר קדץ את מידע הפנים למכר, שעשה אף הוא שימוש במידע הפנים.
לאייל עדן, מנהל מחלקת הנדסה באלספק, מייחס כתב האישום שימוש במידע פנים כאיש פנים על דרך של מתן 26 הוראות רכישה ורכישה בפועל של מניות בשווי של כ-140,000 ש"ח. בנוסף, על פי כתב האישום מסר עדן את מידע הפנים בעת ארוחה משפחתית לאמו, אחותו, אחיו, חמו ומכר נוסף - שעשו כולם גם כן שימוש במידע הפנים.
לקרן עטיה סיני, אחותו של אייל עדן, מייחס כתב האישום שימוש במידע פנים כאיש פנים על דרך של מתן הוראות רכישה ורכישה בפועל של מניות בשווי של כ-20,000 ש"ח.
ליניב עטיה, אחיו של אייל עדן, מייחס כתב האישום שימוש במידע פנים כאיש פנים על דרך של מתן הוראות רכישה ורכישה בפועל של מניות בשווי של כ-20,000 ש"ח.
לחווה עטיה, אמו של אייל עדן, מייחס כתב האישום שימוש במידע פנים כאיש פנים על דרך של מתן הוראות רכישה ורכישה בפועל של מניות בשווי של כ-25,000 ש"ח. בנוסף, על פי כתב האישום מסרה חווה את מידע הפנים לאחיה, שעשה אף הוא שימוש במידע הפנים.
לנחום גרטנר, מנהל רכש באלספק, מייחס כתב האישום שימוש במידע פנים על דרך של מתן הוראות רכישה ורכישה בפועל של כ-30,000 ש"ח.
- 1.מתעניין 04/05/2011 13:33הגב לתגובה זולפי דיווחי אלספק לבורסה, אפרים קדך עדיין מכהן כסמנכל באלספק. מי מונע בעדו לעשות שימוש נוסף במידע פנים, להעלים ראיות ועוד...?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
