ראיון

שוקי אמרני: "התמ"א 38 אפשרי עכשיו - גם במקומות שנחשבים לא אטרקטיביים"

מנכ"ל משרד הפנים בשיחה עם Bizportal על ההקלות שניתנו השבוע ליזמי התמ"א 38. "נושא ניוד הזכויות הוא מורכב, בטח אם מדובר בניוד מרשות אחת לאחרת"
לירן סהר | (14)

אתמול (ג') החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על מתן שורה של הקלות בתמ"א 38 במסגרתן יינתנו זכויות בנייה לתוספת של עד שתיים וחצי קומות ותינתן האפשרות לניוד זכויות באותה הרשות המקומית. Bizportal בירר מספר סוגיות בתחום עם שוקי אמרני, מנכ"ל משרד הפנים.

סוף כל סוף לוקחים את נושא חיזוק המבנים ברצינות? "ההחלטה במועצה נועדה לעדכן את התמ"א 38 במטרה להרחיב את התמריצים ליזמים כדי שיכסו את עלות החיזוק ואף ירוויחו. גם במקומות בהם עד כה היוזמה הייתה פחות כדאית כלכלית, אין ספק שכעת הכדאיות גדלה".

רבים ייחלו לצעד של ניוד זכויות, כיצד זה יתבצע? "אנחנו מוכנים במקרים מסויימים להעניק לקבלן זכויות לניצול במבנה אחר באותה הרשות המקומית במידה והיוזמה באותו מבנה אינה כדאית כלכלית, אולם הקבלן יצטרך להוכיח חד משמעית כי ההכנסה הנובעת ממנו נמוכה".

נראה כי מדובר בצעד שלא יעזור לישובים בפריפרייה בהם ניוד הזכויות באותו האזור לא תעלה את הכדאיות הכלכלית. "התמ"א 38 לא נועדה לחזק את כלל המבנים כנגד רעידות אדמה, חייבים לתת כלים נוספים ואת הדעת לנושאים שאינם בתחום משרדנו. נושא ניוד הזכויות הוא מאוד מורכב, כל עוד מדובר בניוד באותה הרשות המקומית אז הפתרון יחסית יותר פשוט, אך ניוד מרשות אחת לאחרת היא דבר מאוד קשה ליישום, מדובר בהרבה מאוד גורמי תשתית".

זה נראה כאילו ביצעתם חצי עבודה. "צריך לומר שההחלטה היא מאוד חשובה ומרחיבה את מעגל המבנים שנכנסים לקטגוריה של כדאיות כלכלית. שוב אני אומר, מדובר בכלי אחד בלבד, ישנם נוספים שמעבר לתחום הפעילות של משרד הפנים".

מדוע אתם לא פועלים בדרך של כפייה, רכב מסוכן מורידים מהכביש, מדוע בניין מסוכן לא מפנים? "אנחנו לא יכולים כמשרד הפנים ללכת לכיוון של כפייה. כרגע אנחנו פועלים במסגרת מדיניות הסברתית, הכפייה לא יכולה להגיע מכיוונו של משרד הפנים".

לא הגיע הזמן שתחום התמ"א 38 ילקח מאחריותן של הרשויות המקומיות ושהממשלה תכפה את החיזוק? "בשלב הזה האחריות להחלטות בנושא נותרת ביידי הרשויות המקומיות".

תגובות

התגובות להחלטת המועצה חיוביות בקרב יזמי הנדל"ן. אייל אוכמן, מנכ"ל אגם שביט, אומר כי ללא ספק מדובר במהפכה אמיתית. "התחלנו לעבוד על יוזמות תמ"א 38 בציפייה שהחלטה מסוג זה תתקבל. אם בעבר עבור קומה נוספת מעבר לקומה המתאפשרת לתמ"א היינו זקוקים לרוב של 100%, כעת נזדקק ל-66% בלבד, דבר שיועיל בטיפול במתנגדים. הרבה מאוד עסקאות הולכות להפתח, עד כה הרבה יזמים השקיעו במשורה כי פחדו לשים את הכסף על הקרח, כעת מדובר בעסקה פשוטה".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ניסים 08/04/2011 01:13
    הגב לתגובה זו
    ברגע שמוסיפים יותר משלוש קומות, נוצרים עומסים על תשתיות הביוב, נוצר מחסור במקומות חניה והפקקים בבוקר יהפכו לאיומים וזה בקליפת אגוז. מי דואג לפרטים הללו? הכל טוב ויפה, רק לספק פתרונות כגון הרחבת כבישים, הוספת מקומות חניה וחניונים שידרוג והגדלת תשתיות המים והביוב וכד' . שיהיה בהצלחה.
  • 10.
    חבל שהגבילו את ה-2.5 קומות לפי מדד ס" א! למה?? (ל"ת)
    א7 07/04/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ירון 07/04/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
    מדינת חלם שלא לוקחת אחריות על האזרחים שלה, מפקירה אותנו לידיהם של יזמים ציניים ופקידים אטומים (ואפילו מושחתים). ניפגש בוועדת החקירה, אני בטוח שלביבי יש נאום במגירה ליום שאחרי...
  • 8.
    מ' 06/04/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
    מישהו חשב כיצד יראו הבנינים הגבוהים ב 2.5 קומות ללא פרופרוציה לסביבה שתוכננה בהתאם לבנינים בגובה העכשוי?כיצד יראה הכל גדול ומאיים ולא פרופורציונלי לרחובות הצרים לעיתים שבהם יתוספו הקומות...??איפה כל חובבי האסטתיקה בעיר...??
  • אמיר 07/04/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    מה יותר יפה בעיינך? בניין בן 30 או חדש? התכניות עוברות אישורים בעירייה שמאשרת הדמייה לפני שמשפצים,בכל מקרה התכנית נועדה במקורה להצלת חיי אדם ועל הדרך היא גם משפרת מאוד את פני העיר אז אני לא מבין מה ההתלבטות בכלל...צא לראות בניינים שכבר ביצעו שיפוץ ותבין...
  • 7.
    מה זזזזה??? 06/04/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    עוד 2.5 קומות על הגג....
  • 6.
    דני 06/04/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
    החלטה טובה וחשובה , אבל תמיד יש כאלה שיבינו הפוך וישארו בבתי סלאמס ללא מעליות ובעת משבר לא ישאר שריד מהבית . במקום לקדם ולחיות בתנאים נאותים מקשים בטיפשות
  • 5.
    שכפ" צ 06/04/2011 14:13
    הגב לתגובה זו
    קסדה ואפוד ומסכת גז וכו... נמאסתם
  • 4.
    מה עם בתים מעל 40 שנה. שאין אפשרות לעשות בהם (ל"ת)
    תמ" א 38? 06/04/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אב מודאג 06/04/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    אלפי ילדים הולכים להקבר בחיים , במידה וזה יקרה בבוקר ועד אחה" צ. הממשלה והעריות ישנות בעמידה
  • 2.
    אסנת 06/04/2011 14:03
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים תתעשרו על חשבוננו רוצים בית עם תקנים כמו שצריך ולא תלאים מכירים אותכם קבלנים שאין להם אלוהים לוקחים שטח יקר תנו תמורתו דירה חדשה ולא משהו שיתמוטט ברעידה הבאה
  • מתמצא 08/04/2011 14:48
    הגב לתגובה זו
    גרה בדירה ישנה? או חיזוק או כלום! בחיים לא יהרסו פה כמות כזאת של ביניינים (800,000) בשביל לבנות מחדש.
  • 1.
    אריק 06/04/2011 13:37
    הגב לתגובה זו
    יושבים פקידים ומחליטים החלטות בלי לבקש חוות דעת מיקצועית. איך יחזיקו יסודות שנבנו לפני הרבה שנים תוספת של שתים וחצי קומות. שלא יהיה לנו פל קל חדש
  • ד" ר שולץ 07/04/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    מי הפקידים שיושבים ומחליטים בלי לבקש חוות דעת מקצועית? למה שלא תבקש חוות דעת מקצועית בעצמך לפני שאתה מגיב? אז הנה חוות דעת מקצועית, הסכת ולמד: התוספת לא נבנית על היסודות הקיימים!!!!! קודם כל היסודות הקיימים נחשפים, מתוקנים ומחוזקים מחדש. נבנות מספר חגורות בטון חדשות סביב הבניין, ויחד עם הממדי" ם הנבנים נוצרת חגורת בטון אדירה שתמנע התפרקות של הבניין בשעת רעידת אדמה חזקה. בצמוד ליסודות הקיימים נוספים יסודות חדשים המיועדים לתוספת בלבד, ומעבר לכך תורמים אף הם לחיזוק המבנה. גם פירי המעליות נבנים באופן המוסיף לחיזוק הבניין!!!. בניין בן 4 קומות בן 60 שנה שהיה מתפרק כמו מגדל קלפים במצב הנוכחי, נשאר עומד על תילו ברעידה חזקה, שלא לדבר על הביטחון שבממדי" ם לעומת המקלטים הקיימים. הבנתם, מר אריק וכל האחרים הממהרים להגיב?!!
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי