תחזיות אפוקליפה? שימו לב לטווח ה"הוגן" בדולר-שקל
כמעט 4 שנים חלפו מאז פרץ משבר הסאב פריים בארצות הברית בקיץ 2007. מה לא עבר על שוקי מטבע החוץ בארץ ובעולם מאז? תחילה הוגבל המשבר לשוק המשכנתאות בארצות הברית ולכן הדולר נחלש בעולם ואיבד 13% כנגד האירו עד אמצע 2008. כנגד השקל איבד הדולר 21% בתקופה זו יסוף השקל היה מהיר יותר ממטבעות אחרים כי מלכתחילה היה חלש מדי (בגלל המצב המדיני ביטחוני) ורק כשהמשבר פקד עוד ועוד מדינות החלו משקיעים להתעניין בביצועיו העודפים של המשק הישראלי.
בקיץ 2008 כבר היה ברור שהעולם כולו במשבר קשה והדולר, מטבע חוף מבטחים, התאושש במהירות. עד אביב 2009 יוסף הדולר 13% כנגד האירו ו-15% כנגד השקל. הפעם, הפיחות בשקל לא היה מהיר יותר ממטבעות אחרים, למרות שבתווך התחוללה כאן מערכה צבאית (עופרת יצוקה) ובנק ישראל הקדים להוריד את הריבית והחל לרכוש דולרים בסכומים גדלים והולכים.
המפולת נבלמה באביב 2009 והעולם והשווקים הפיננסיים התאוששו במהירות. הפד הלך על בטוח ולא שינה את הריבית האפסית והדולר השיל מאז 6% כנגד האירו. השקל התחזק 18% כנגד הדולר - פי 3 מעליית האירו.
כמו בתחילת המשבר, העלאת ערכו של השקל הייתה מהירה יחסית, בין השאר כי בנק ישראל הקדים לייקר את הריבית. רכישות דולרים רצופות והגבלת פעילות בשוק המט"ח לאחרונה לא בלמו את התהליך.
לאורך התקופה הוכיח השקל שוב ושוב עוצמה בלתי רגילה. התאוששותו לאחר המגבלות שבנק ישראל הכריז עליהן מהווה עדות נוספת לכך. כעת שער הדולר כנגד השקל הוא הנמוך ביותר מאז ה-29.7.2008, אך האם המטבע הישראלי לא התחזק מדי בדרך?
שער החליפין של השקל כנגד הדולר אמור לשקף את הפרשי האינפלציה והריביות בין ישראל וארה"ב. אני מתעלם, לצורך הבדיקה, מהאיתנות הגבוהה של כלכלת ישראל, המשתקפת בתנועות ההון הישירות לתוך המשק. התנועות הללו מחזקות מאוד את המטבע הישראלי, אך מנגנוני התמסורת שלהם אחרים.
האינפלציה בארץ גבוהה יותר ופועלת נגד השקל, אך גם הריבית הנומינאלית אצלנו גבוהה יותר והיא זו שמכריעה בינתיים ובגדול את הכף לטובתו. בגלל שני הכוחות המנוגדים הללו, שער החליפין התיאורטי יכול כיום להימצא בין 3.3 ל-4 שקל לדולר בלי להיות זול או יקר מדי - תחום רחב מאוד. כך לפי חישוביי. כמובן, הנחות עבודה אחרות עשויות להוליך לתוצאות שונות.
- 8.טריידר 07/04/2011 11:15הגב לתגובה זולפני מספר שבועות הוכרז על נקיטת אמצעים רגולטוריים כנגד ספקולנטים זרים. אמצעים כגון הגדלת חובת הנזילות וכדומה. אילו אמצעים כבר מיושמים , אם בכלל ? מדוע לא מכריזים על צעדים משמעותיים יותר ? זאת לאור ההתערבות של בנק ישראל בשוק שהוכחה כלא אפקטיבית.
- רונן מנחם 07/04/2011 12:17הגב לתגובה זולגבי היישום - הוא חלקי. למשל הנחיות האוצר לגבי המק" מ בתהליך כרגע. צעדים משמעותיים יותר בהחלט אפשר שיוכרזו בקרוב, אם המגמה תימשך. אך גם הם לא ערובה להצלחה- בברזיל לדוגמא הגבלות הרבה יותר קשות לא הביאו לשינוי מגמה ולפיחות הריאל. הפרשי הריביות כל עוד שהם חיוביים מספיק (והם הרי עולים כרגע) ימשיכו לתת את הטון, בהיעדר זעזועים גיאו - פוליטיים. בברכה, רונן.
- 7.דורון 07/04/2011 10:20הגב לתגובה זושער החליפין התיאורטי 3.3 עד 4 הייתי שמח לדעת פרטים על אפן החישוב או כיצד התגבשה הערכה זו. אחרת זה נשמע סתמי כאילו נלקח מערכי הקצה של ההיסטורה האחרונה שלאחר המשבר
- רונן מנחם 07/04/2011 12:14הגב לתגובה זושלום. ראשית, הסברתי בטור עצמו בכלליות. שנית, התייחסתי לעשור האחרון והשוויתי בין שתי משוואות ארביטראז' למחירים (שדוחפת לכיון ה-4) והריביות לט" ק (שדוחפת לכיוון ה-3). לגבי העבר, רק אחרי המשבר הגבול העליון החל לתפוס ולפניו שנים ארוכות השער היה גבוה (חלש) יותר. הסברתי שזה סימן חיובי כי כעת השקל אכן נגזר לפי פרמטרים כלכליים פיננסיים ופחות חשיבות מיוחסת לפרמטר המדיני- בטחוני. בברכה, רונן.
- 6.קורא נאמן 07/04/2011 10:06הגב לתגובה זוהאם אתה מתייחס לשיוויון כח הקניה של הדולר - שקל בניתוחים שלך? מאז שישראל הצטרפה לOECD יש נתונים גם לגבי ישראל ובפעם האחרונה שבדקתי היחס " ההוגן" כלכלית כביכול עמד על 3.7 דולר. ידוע שהיחס הזה מצביע בעיקר על טווח ארוך אבל אני תמיד אוהב לבדוק אותו כדי לקבל איזשהיא תשתית כלכלית ליחסי המטבעות. אשמח לשמוע את התייחסותך לנושא.
- רונן מנחם 07/04/2011 12:11הגב לתגובה זוצהררים טובים. בעיקרון כן, כשיש כמה דרכים להגדיר את קצב האינפלציה במשוואה. לכך אני מוסיף את משוואת שוויון הריביות לטווח קצר (irp) ומשתיהן נגזר טווח לשער. בברכה, רונן.
- תודה (ל"ת)קורא נאמן 07/04/2011 16:58
- 5.הבורר 07/04/2011 05:44הגב לתגובה זווגם שווה התייחסות .כולם מנסים ליצור משוואה של דולר חלש שקל חזק ,רונן מציג את כל המשתנים וגורמי ההשפעה על שער הדולר.תודה רונן ,הבורר.
- הבורר, 5. תודה גם לך. (ל"ת)רונן מנחם 07/04/2011 07:18הגב לתגובה זו
- 4.משקיענית 06/04/2011 12:31הגב לתגובה זוהאם עדיין ישנה השפעה מהותית של הדולר על האינפלציה כמו בעבר ואם לא אולי כדאי להחזיר את את הצמדת מחירי הדירות לדולרים, זה עשוי לעזור לנגיד להוריד את האינפלציה .
- רונן מנחם 06/04/2011 13:26הגב לתגובה זושלום. ההשפעה עדיין קיימת, אך היא נחלשה מאוד. לדוגמא - רק 12% מחוזי שכ" ד מתחדשים נקובים היום בדולרים. המעבר לחוזים לא צמודים תרם לעלייה באינפלציה, כי הדולר ירד והמשכירים " תיקנו" בהתאם את המחירים בש" ח. צעד בכיוון ההפוך כשהדולר נחלש לא ישרת אותם. בברכה, רונן.
- 3.אנליסטית בחופשה 06/04/2011 10:27הגב לתגובה זושלום רונן, תמיד מעניין לקרוא את כתבותיך. בכתבה אתה טוען שכיום מה שמכריע בינתיים לטובת הש" ח הוא הריבית הגבוהה, בעוד שאינפלציה אמורה הייתה להחלישו. במידה ותחל העלאת ריבית בארה" ב, האם לדעתך תהיה בריחה לכיוון הדולר? זהו גם מטבע המשמש כ" חוף מבטחים" בתקופה של אי ודאות גוברת וגם הריבית האפסית שם עשויה להתחיל לעלות, לאור התבטאויות הפד בנוגע להפסקה מדורגת של הצעדים התמריציים. האם זה יגבר על נתוני הצמיחה החזקים בארץ לדעתך?
- רונן מנחם 06/04/2011 10:44הגב לתגובה זושלום ותודה. לגבי הריבית בארצות הברית, היא נמוכה מאוד (0.25%) ויהיה כנראה צורך במספר רב של העלאות עד שמספיק הון יופנה בחזרה לדולר משיקולי ריבית.בנוסף, זכרי שהמטבע האמריקאי משמש חוף מבטחים בתקופות משבר/מיתון גלובאלי, אך אז הנטייה היא דווקא לא להעלות את הריבית ולכן שני הווקטורים האלה נוהגים לקזז זה את זה. בברכה, רונן.
- 2.אורן 06/04/2011 10:22הגב לתגובה זובתהליך הדרגתי, איטי וקשה לעיכול מתבהרת התמונה כי השווי הסופי של הדולר עשוי להיות אפס. אלא אם כן יהיו שינויים דרמטיים בהנהגה וקיצוצים אדירים, האם בתרחיש זה שהוא למעשה מצב של היפר אינפלציה בארה" ב, סטנלי עושה נכון שקונה עוד ועוד דולרים ? בתרחיש כזה מה יתנו לפנסיונרים, שקלים שלא קונים כלום??
- רונן מנחם 06/04/2011 10:39הגב לתגובה זושלום. הדולר לא יהיה 0 ולא קרוב לכך כי ארה" ב יכולה תמיד להדפיס דולרים ולשלם את חובותיה הגלובאליים. רכישת דולרים נכונה כי צריך שיהיה די יתרות במונחי חודשי ייבוא, או כדי למכור אותם במקרה שהבנק יצטרך לבלום פיחות פתאומי. לגבי הכמות של הרכישות - זו שאלה אחרת ושיקול הדעת הבלעדי נתון לבנק ישראל - להזכירך גוף עם תעודות ומוניטין רב בכול העולם. בברכה, רונן.
- אורן 06/04/2011 11:33אם כך,1. למה אמריקאים בכלל צריכים לשלם מיסים? אפשר תמיד להדפיס דולרים 2. לחברות בעלות שם עולמיGM,AIG,CITY גם היה תעודות ומוניטין בכל העולם. 3. מאיזה רמת חוב או גירעון בארה" ב דעתך תשתנה, או שזה בכלל חסר משמעות?
- 1.יוסי מזרחי 06/04/2011 09:27הגב לתגובה זומתנדנד לו בטווח שציינת ולא פרץ אותו ולו פעם אחת. מה יכול להביא לפריצה של הטווח ההוגן, בין אם זה מלמעלה ובין אם זה מלמטה? התוכל לפרט לגבי נוסחת החישוב של השווי ההוגן של השקל?
- רונן מנחם 06/04/2011 10:35הגב לתגובה זושלום. ראשית, נכון. ההתנהגות מאמצע 2009 היא יותר משיקולים כלכליים ולכן התחום לא נפרץ. אך זכור שהתחום רחב. פריצה למטה יכולה לקרות אם לדוגמא בנק ישראל ישלב העלאות רבית מהירות עם הפסקת התערבות בשוק המט" ח. מנגד, מקרה כמו משבר חוזר (דאבל דיפ) שיוליך להתחזקות מהירה בדולר בעולם (כמטבע מקלט) יכול להביא לפריצה כלפי מעלה. כך גם הרעה ביחונית משמעותית בארץ, חלילה. החישובים הם על בסיס משוואות ארביטראז' למחירים ולריביות. בברכה, רונן מנחם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
