"שוק הנדל"ן בניו יורק יבצע תיקון חד ויזנק ב-35% תוך 3-4 שנים; אנחנו בפנים"
חברת אקרו נדל"ן, אשר עומדת מאחורי מתחמי יוקרה בתל אביב דוגמת מגדלי נאמן ורוטשילד 17, הרחיבה בשנתיים האחרונות את פורטפוליו הנכסים במנהטן ובבעלותה פרויקטים בהיקף של כ-400 מיליון דולר.
החברה הודיעה היום על רכישת בניין המגורים היוקרתי "Setai" שבאזור מרכז הסחר העולמי במנהטן, באמצעות זרוע הנדל"ן האמריקאית "אקרו USA", בתמורה לסכום של כ-80 מיליון דולר. העסקה התבצעה בדרך של מכרז, אותו הוציא מוסד פיננסי אמריקאי, לרכישת חוב בסך של כ- 160 מיליון דולר מידי יזם הבניין שנקלע לקשיים בעקבות משבר הנדל"ן בארצות הברית.
זיו יעקבי, מנכ"ל החברה, אמר בראיון ל-Bizportal כי ניתן למצוא עסקאות אטרקטיוביות במנהטן. "לפני שנתיים נכנסנו לשוק בניו יורק כשכולם פחדו לבצע עסקאות, רכשנו חוב אחד ב-50 מיליון דולר, חוב שני ב-46 מיליון דולר וכעת רכשנו חוב בכ-80 מיליון דולר, כאשר שווי הפרויקטים הינו בהיקף של 400 מיליון דולר".
ואתם לא חוששים משוק הנדל"ן המדשדש? הלוא ראינו לפי נתוני מדד קייס שילר האחרונים כי מחירי הבתים ממשיכים לרדת
"ניו יורק היא לא וגאס ולא פלורידה, ומנהטן היא לא ברוקלין. העיר ללא ספק סבלה מירידת מחירים בשיעור של 15%-20%, אך היא עדיין בירת העולם ותחזור לעצמה".
ניכר שינוי באווירה השוק בתקופה האחרונה?
"אין ספק, הרבה יותר קשה לבצע את אותן העסקאות שביצענו לפני שנתיים, מצב האשראי השתנה, אך הצלחנו לבצע עסקאות במחיר הנמוך ב-30%-50% מהמחירים בתקופת השיא. אני צופה שהשוק יתקן את עצמו תוך 3-4 שנים בעליית ערך של לפחות 25%-30%".
החברה פועלת גם בתחום קבוצות הרכישה בארץ, אתה רואה עתיד לתחום?
"זה לא תחום מרכזי שלנו כיום, התופעה תקטן בגלל הקשחת התנאים הרגולטוריים והמיסויים, אני לא חושב שהיא תעלם אך ההיקפים יצטמצמו והקבוצות המקצועיות ישארו, אין ספק שנראה יותר קבוצות רכישה בשוק המשרדים".
החברה מתמקדת בארץ במגורי יוקרה, אתה לא חושש מצינון בשוק זה?
"לא, המכירות עדיין מרשימות, למרות שאין ספק כי שוק הנדל"ן בארץ הרבה יותר מורכב כיום, יש מספיק רוכשים בארץ ובחו"ל שמחפשים את המוצר היקר והמיוחד ונחתמות עסקאות במחירים שלא נראו כאן מעולם".
אז אתה לא רואה כאן בועת נדל"ן כמו שכלכלנים רבים חוזים?
"אני לא אוהב להשתמש במונחים של בועה, מחירי הקרקעות עלו ובכלכלה חופשית יש סיבות למחירים האלה".
- 3.פפוס 05/04/2011 19:49הגב לתגובה זואמר המרואן עלית מחירים 25 עד 30 אחוז איך הכותרת היא עד 35 אחוז.
- 2.joe 05/04/2011 13:24הגב לתגובה זוכמו דלק נדל" ן גם הם מחכים למשיח
- 1.גם גזית גלוב חזקים בחו" ל. בהצלחה (ל"ת)מוטי 05/04/2011 12:18הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
